לטענת האיגוד, מהלך ההסתדרות מהווה 'מחטף' שנעשה ללא כל דיון אמיתי בנושאים קרדינליים ליחסי העבודה בישראל וכן מהווה מעילה באמון בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום
 
איגוד לשכות המסחר הגיש הבוקר לבית הדין הארצי לעבודה בקשה להוצאת צו מניעה נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, משרד האוצר וראש הממשלה, באמצעות עו"ד סיגל סודאי (ס"ק 54/09). זאת בתגובה להחלטות "השולחן העגול" לקידום הליכי חקיקה בתחום יחסי העבודה, ששולבו בימים האחרונים של המו"מ על עסקת החבילה במפתיע ובניגוד להסכם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
 
האיגוד דורש מבית הדין להורות למשיבות שלא להמשיך בהליכי החקיקה הנוגעים להצעות חוק אלו.
 
מהעתירה עולה כי האיגוד חתם במסגרת לשכת התיאום עם ההסתדרות במרץ 2006 על הסכם לפיו הצדדים מסכימים כי יש מקום להביא ליציבות מערכת יחסי העבודה במשק מתוך אמונה כי דרך ההידברות והמו"מ עדיפה על דרך שינוי תנאי עבודה וזכויות עובדים ומעבידים בחקיקה. הצדדים אף הסכימו ביניהם כי אף צד לא ייזום, יקדם או יתמוך בהצעות חוק פרטיות או ממשלתיות שעניינן נושאים הקשורים ליחסי עבודה או זכויות עובדים או חובות מעבידים.
 
"ההסתדרות הכללית הפרה בצורה גסה את הסכם ההידברות תוך ניצול ציני וברוטלי של חולשת הממשלה. ההסתדרות יזמה וקידמה בחוסר תום לב ובמפתיע מספר הצעות חוק שמשנות באופן מהותי את המצב המשפטי הקיים בתחום יחסי העבודה ומרעות בצורה בולטת את מצבם של המעסיקים בישראל. הצעות חוק אלו משמעותן לא פחות מאשר מהפיכה. הן משנות מהיסוד את מבנה יחסי העבודה במשק", נכתב בעתירה.
 
לטענת איגוד לשכות המסחר, מהלך זה של ההסתדרות מהווה למעשה גניבת דעת ומחטף שנעשה ללא כל דיון אמיתי בנושאים שהם קרדינליים לתחום חקיקת יחסי העבודה בישראל. "בשום שלב לא הודיעה ההסתדרות על תוכניתה להעביר חבילת חוקים בתחום יחסי העבודה, לא כל שכן חבילת חוקים כה מהפכנית אשר פוגעת קשות במעסיקים. חבילת חוקים זו שורבבה אל תוך עסקת החבילה במשק במסגרת חוק ההסדרים רק בימים האחרונים של המו"מ."
 
בנוסף, "התנהלות ההסתדרות מהווה אף מעשה מובהק של מעילה באמון, שכן היחסים בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום הינם יחסים טובים. היה ניתן לצפות מההסתדרות שלא תפעל מאחורי גבם ותודיע מבעוד מועד על כוונתה לשלב חבילת חוקים זו בחוק ההסדרים ולא תפעל בהיחבא בשלבים האחרונים של המו"מ בינה לבין הממשלה."
 
האיגוד מוסיך וטוען כי חבילת החוקים בתחום יחסי העבודה איננה מסוג הנושאים שיש להעביר במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה ולא לצורך כך נחקק חוק ההסדרים. אין מדובר בנושאים דחופים או בכאלו החיוניים לייצוב המשק. ניתן לקטלג קבוצת חוקים זו לארבע קטגוריות:
 
א. מתן אפשרות לנציג הסתדרות העובדים להיכנס לכל מפעל, להתסיס את יחסי העבודה, לארגן את העובדים, ולכפות על המעסיק הסכם עבודה קיבוצי.
 
ב. העברת חלקים גדולים מדיני העבודה שהם בעלי אופי אזרחי לתחום המשפט הפלילי.
 
ג. הרחבה מסיבית של מסגרת סכסוכי העבודה שבין המעסיקים לבין העובדים באמצעות הארכת תקופת ההתיישנות על הגשת תביעות משנה אחת ל-3 שנים.
 
ד.הטלת עלויות נוספות על המגזר העסקי באמצעות הגדלת מספר ימי המחלה של בני משפחה. אמנם, מטרה הומנית, אולם ספק אם מוצדק להטילה על המעסיקים ולא על הביטוח הלאומי, שהרי בסופו של דבר המעסיקים משלמים דמי ביטוח לאומי מוגדלים עכשיו, בכדי להבטיח שהביטוח הלאומי יבצע את מטרותיו החברתיות.
 
"חבילת חוקים זו תפגע קשות בחופש העיסוק והניהול העסקי של המעסיקים ובפררוגטיבה הניהולית ותחליש את כוחם באופן דרמטי מול העובדים. העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מנע יוזמה זו באיבה וסרב להכליל שלושה חוקים במסגרת חוק ההסדרים, מדברת בעד עצמה", מודגש בעתירה.
 
עוד נכתב בעתירה כי "חשוב להדגיש, כי העברת חקיקה זו באה על רקע גידול מתמשך בחקיקת יחסי העבודה בשנים האחרונות, שהולכות ומכרסמות עוד ועוד ביכולתם של מעסיקים לנהל את עסקיהם ומטילות עלויות חדשות לבקרים על המגזר העסקי. במהלך 4 השנים האחרונות חוקקו לא פחות מ-13 חוקי עבודה שכולם מהווים הכבדה נוספת על המגזר העסקי".
 
"חבילת השינויים בתחום יחסי העבודה תשיג תוצאה הפוכה מהמטרה שלשמה נועדה התוכנית הכלכלית: האצת הפעילות העסקית. העברתה תקטין את הרצון לעשות עסקים בישראל ותפגע קשות בכלכלה הישראלית. חברות זרות ורב לאומיות תהססנה מאוד לעשות עסקים בישראל".