בית הדין הארצי לעבודה קבע: תשלום עבור פרמיה או שעות נוספות

פסק הדין שהתקבל לאחרונה קובע חד משמעית כי נהג תובלה שמקבל פרמיה במקום שעות נוספות אינו זכאי לתשלום ולגמול שעות נוספות. הסתדרות העובדים הכללית והתאחדות מפעלי תובלה צורפה לדיון בבית המשפט


13:26 ,07.11.2016 מאת: מערכת פורט2פורט

פסק דין שניתן בתאריך 3.11.16 על ידי בית הדין הארצי קבע חד משמעית שנהג שמקבל פרמיה במקום שעות נוספות אינו זכאי לתשלום לגמול שעות נוספות, והביא לידי סיום אי בהירות בנושא שנמשכה שנים בענף התובלה.

 

בשנת 2008 הגיש נהג תובלה בחברת פרידנזון שירותים לוגיסטיים בע"מ תביעה לשעות נוספות, פיצויי פיטורים, אש"ל והודעה מוקדמת. סכום התביעה הועמד על סך של למעלה מ-850,000 ש"ח.

 

לטענת חברת פרידנזון העובד אינו זכאי לתשלום שעות נוספות מאחר שבהתאם להסכם הקיבוצי בענף קיבל פרמיות במקום שעות נוספות – 10% ממחוזר המשאית עליה נהג, וכי אינו זכאי לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת כי לא התפטר אלא הפסיק לעבוד ביוזמתו ואף פתח חברת הובלות פרטית.

 

בשנת 2011 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר, שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי כאשר עובד מקבל 10% מהמחזור, ההסכם הקיבוצי בענף התובלה שמאפשר תשלום פרמיה במקום שעות נוספות מנוגד לחוק.

 

בפסק הדין חויבה החברה לשלם לנהג 42,593 שקל עבור שעות נוספות, פיצויי פיטורים מלאים, והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד גבוהים בסך 16,000 שקל.

 

כחודש לאחר מתן פסק הדין ערערו שני הצדדים על פסק הדין. הנהג טען שיש לשלם לו את מה שהוא תבע בתביעה ושהוא לא קיבל בפסק הדין, כ-565,000 שקל. החברה טענה, באמצעות עו"ד שי רוזנר ממשרד עו"ד ענת רוזנר ושות', שבית הדין טעה כאשר פסק לעובד שעות נוספות למרות שהוא קיבל בפרמיות הרבה יותר מאשר אם היה מקבל לפי שעות, ושבית הדין פסק פיצויי פיטורים כאשר העובד פתח חברה מתחרה.

 

לאור החשיבות הרבה של פסק דין בנושא על ענף התובלה וכלל המשק בית הדין הארצי צירף לדיון את הסתדרות העובדים הכללית והתאחדות מפעלי תובלה. כמו כן, צירף בית הדין הארצי תיק נוסף, בו נדונה תביעה דומה של עובד, רק שבעניינו, חל צו ההרחבה ולא ההסכם הקיבוצי (החברה הנתבעת שם לא הייתה חברה בהתאחדות). 

 

בתאריך 6.11.16  ניתן פסק דין של בית הדין בהרכב שמנה את נשיא בית הדין הארצי כב' השופט יגאל פליטמן, סגנית הנשיא כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, כב' השופט אילן איטח, ואת נציגי הציבור, מר ראובן רבינוביץ' וגברת יודפת הראל בוכריס.

 

בפסק הדין נקבע כי ההסדר שהיה נהוג לגבי נהג לא קיפח אותו אלא היטיב עמו, הנהג קיבל כמעט פי שניים ממה שהיה מקבל אם היה מקבל שכר ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה. חברת פרידנזון נהגה בתום לב וברוח ההסכם הקיבוצי, ולכן נדחתה הטענה של העובד לקבל מאות אלפי שקלים עבור שעות נוספות ונדחתה הטענה של העובד כי לא הסכים, כדרישת ההסכם הקיבוצי, להסדר של קבלת פרמיה במקום שעות נוספות. 

 

בית הדין הארצי קבע עוד כי החברה צדקה כשבחרה לא לשלם לעובד פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. העובד זכאי רק לכספים שנצברו עבורו בקופות (שהועברו לידיו כבר בשנת 2011).

 

בית הדין הארצי דחה את טענות העובד לקבל אש"ל ופדיון חופשה. לאור התוצאה אליה הגיע בית הדין הארצי חויב הנהג להשיב את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד שקיבל. סך הכל חויב העובד להשיב כ-70,000 שקל.

 

עו"ד שי רוזנר, אשר ייצג את פרידנזון בתביעה, ציין כי "נעשה דין ונעשה צדק על ידי כבוד בית הדין הארצי לעבודה. הפסיקה של בית הדין הארצי הביאה לידי סיום חוסר בהירות בענף שנמשכה שנים ופסיקות סותרות של בתי הדין האזורי לעבודה בעניין זה. סיכומו של דבר, שעה שעובד מקבל פרמיה בסכומים גבוהים מהסכומים שהיה מקבל ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה במשך שנים וללא מחאה מצדו לא תשמע טענתו לפיה הוא זכאי לתשלום נוסף עבור שעות נוספות".