בית המשפט מציב גבולות לעניין גילוי מסמכים בסוגיית חיוב מכס על תמלוגים

בית המשפט קבע כי בגדר השיקולים האם גילוי מסמך או סוג מסמכים מסוים מהווה הכבדה בלתי סבירה, יש ליתן משקל גם לשאלה אודות מידת הרלוונטיות של אותו מסמך או סוג מסמכים


12:57 ,14.03.2017 מאת: עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

כללי: סקירה זו עוסקת בבקשה אשר הוגשה על ידי רשות המסים, במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי יבואן בנושא חיוב במכס בגין תשלום תמלוגים. במסגרת הבקשה, עתרה רשות המסים להורות ליבואן, חברת "אנונימה סחר בע"מ", לגלות התכתבויות בינו לבין ספקיו ובעלות סימן המסחר עימן הוא עובד.

 

בית המשפט דחה את מרבית בקשת רשות המסים תוך שקבע כי לאור טענת ההכבדה, נדרשים לרשות המסים ההסכמים בין היבואן לבין היצרן או בעל סימן המסחר, ואין צורך בהכבדה מיותרת על היבואן בדמות חשיפת מסמכים נוספים כגון תכתובות אי-מייל.

 

עובדות המקרה: מדובר בתביעה של יבואן נגד רשות המכס, לביטול חיוב במכס בגין תשלום תמלוגים לבעלות סימן המסחר. במסגרת ניהול התביעה, בית המשפט התבקש להורות ליבואן לגלות התכתבויות שונות בינו לבין ספקיו ובעלות סימן המסחר.

 

לטענת רשות המסים, מדובר במסמכים שמעידים על מכלול הנסיבות האופפות את עסקת היבוא ויש בהן רלוונטיות לבחינת אפשרות מעשית לרכוש טובין מיובאים מבלי לשלם תמלוגים, או שמא אין אפשרות כזו, וזוהי השאלה הדרושה לצורך הכרעה האם יש להטיל מכס על התמלוגים.

 

לטענת רשות המסים, מדובר בראיות שמעידות על שליטה ישירה או עקיפה של בעלות סימן המסחר או נציגותיהן על היבואן ולכן יש לגלותן.

 

טענות הצדדים: היבואן טען מנגד כי בקשת רשות המסים לגילוי מסמכים מהווה מקצה שיפורים לתשתית העובדתית ששימשה אותה בעת הוצאת הודעת החיוב, ואין הדבר אפשרי נוכח פסיקות בית משפט קודמות.

 

עוד טען היבואן כי ההתכתבויות הנדרשות אינן בידיו וכי מדובר באלפי מסמכים שהדרישה לקבלם מהווה הכבדה שמאיינת את הרלוונטיות שלהם, הן של חלוף הזמן הרב והן לאור היקפם העצום.

 

הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט: בית המשפט קבע כי בגדר השיקולים האם גילוי מסמך או סוג מסמכים מסוים מהווה הכבדה בלתי סבירה, יש ליתן משקל גם לשאלה אודות מידת הרלוונטיות של אותו מסמך או סוג מסמכים. במקרה דנן, מדובר בדרישה לקבלת מסמכים שנוגעים למערכת היחסים בין היבואן לבין בעלי המותגים בחו"ל.

 

אל מול האיזונים בין האינטרסים של שני הצדדים, קבע בית המשפט כי די לרשות המסים בהסכמים בין היבואן לבין בעלות סימן המסחר לצורך הבנת מערכות היחסים ביניהן, אך אין הצדקה להכביד על היבואן בדרישות לקבלת ההתכתבויות השונות, אשר חלקן מלפני שבע שנים.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 40326-11-14 אנונימה סחר בע"מ נ' רשות המיסים /אגף המכס והמע"מ - יס"מ נתב"ג, השופטת הבכירה אושרי פרוסט-פרנקל, החלטה מיום 29.1.17, לא צוינו ב"כ הצדדים].

 

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]