בית המשפט מצמצם את היקף גילוי המסמכים בהליך ערעור מע"מ

קבע כי המסמכים שנדרשו אינם מתייחסים לתשתית שעמדה לנגד עיני רשות המסים במועד מתן החלטה בהשגה על שומת תשומות, אלא מהווים דרישת גילוי גורפת המתייחסת לכלל העוסקים במדינת ישראל וברש"פ


12:53 ,27.02.2017 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

רקע: במסגרת ערעור על שומה שהוצאה לחברת שמורי המרכז בע"מ על ידי מנהל מס ערך מוסף בחדרה, פנתה החברה אל הרשות בבקשה לגילוי מסמכים. משלא גולו המסמכים, עתרה אל בית המשפט בבקשה לחייב את הרשות לחשוף את המסמכים שנתבקשו.

 

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט ביחס לבקשה לגילוי המסמכים של החברה.

 

עובדות המקרה: החברה הגישה ערעור על החלטת רשות המסים בהשגה על שומת תשומות אשר הוצאה לה בשל אי דיווח במועד על חשבוניות מסוג P על גבי טופס 878 ליחידת קישור מס ערך מוסף עם הרשות הפלסטינית.

 

במסגרת הערעור דרשה החברה לקבל לידיה את הדוחות המועברים מרשות המס הישראלית אל רשות המס הפלסטינית, במסגרת התחשבנות חודשית וזאת ביחס לכל העוסקים, דוחות אשר התקבלו מרשות המס הפלסטינית במסגרת התחשבנות חודשית, מידע על כל עיכוב העברת כספים לרשות הפלסטינית ורשימה של מקרים בהם ביקשה הרשות הפלסטינית לקבל לידיה את החשבוניות הפיזיות כתנאי להעברת הכספים למדינת ישראל, כל אלה עבור התקופה שבין אוגוסט 2013 לאוגוסט 2015.

 

לגופו של הערעור, טענה החברה כי הדיווחים המקוונים שהוגשו על ידה מהווים תחליף ראוי לטופס 878 הנדרש בחוק מס ערך מוסף. עוד טענה החברה כי אף אם הדיווח המקוון אינו מהווה תחליף, הרי שעל רשות המסים להאריך את מועד הגשת הטופס, על מנת לאפשר לחברה להגישו.

 

מנגד טענה רשות המסים כי הדיווח המקוון אינו מהווה תחליף להגשת הטופס. הרשות פירטה כי ההתחשבנות נעשתה על בסיס הטופס בצירוף העתק פיזי של החשבוניות, כל זאת בהתאם להוראות הדין.

 

עוד הוסיפה רשות המסים כי בהתאם להסכם הביניים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, מועד התיישנות החשבוניות עומד על שישה חודשים מיום הוצאתן. במצב דברים זה, אין מקום להאריך את מועד הגשת הטופס, היות וכבר נגרם נזק לקופה הציבורית כתוצאה מניכוי התשומות על ידי החברה ואי היכולת להתקזז על חשבוניות אלה.

 

במטרה להוכיח כי לא נגרם נזק לקופה הציבורית, עתרה המערערת בבקשה לגלות מסמכים שעשויים להוכיח את טענתה.

 

טענות הצדדים: החברה טענה כי זכותה לקבל את המסמכים שהתבקשו נחוצה לצורך לחקר האמת ומשחק ב"קלפים פתוחים", וכן מתוך חובת האמון והשקיפות שחבה הרשות כלפי האזרח. לאור האמור נטען כי, כל עוד ומדובר במסמכים רלוונטיים העשויים לסייע לקו החקירה של החברה, חובה על הרשות לגלותם. 

 

החברה טענה כי דוחות ההתחשבנות הכוללים את חשבוניות ה-P נחוצים לה לצורך הפרכת טענת רשות המסים שחשבוניותיה לא נכללו בהתחשבנות השוטפת בין הצדדים.

 

בכל הנוגע לדוחות ההתחשבנות הכוללים את חשבוניות ה-I, נטען כי הם עשויים להוכיח שמדינת ישראל לא מעבירה את מלוא המע"מ לרשות הפלסטינית, על כן, לא יכולה לטעון לקיום דווקני של המועדים, מקום בו היא עצמה מפרה את מסגרת הזמנים.

 

בכל הנוגע לדרישה לקבל מידע לגבי עיכובים בהעברות כספים לרשות הפלסטינית ורשימת מקרים, בהם הרשות הפלסטינית דרשה קבלה פיזית כתנאי להעברת כספים למדינת ישראל, נטען כי היא נועדה להוכיח שאי הגשת טופס 878 בזמן לא פגע בקופה הציבורית.  

 

מנגד, טענה רשות המסים כי מדובר בבקשה לגילוי גורף ונרחב שאין לה בסיס בדין. לגופו של עניין, נטען כי המדינה אינה מרוויחה מן העובדה שחלק מתושבי הרשות הפלסטינית אינם מבקשים או רשאים לקזז את המע"מ ששילמו. לטענת רשות המסים, הדרישה כלפי החברה לעמוד בחובת הדיווח שנקבעה בדין מנותקת מהטענה בדבר עשיית עושר כפי שנטענת על ידי החברה.

 

לגופו של עניין, נטען כי ההתחשבנות עם הרשות הפלסטינית נעשית בהתבסס על טופס 878-879 , וכי בוצעה אף בדיקה פרטנית של החשבוניות נשוא הערעור, ונמצא כי אלו לא נכללו בהתחשבנות עם הרשות הפלסטינית.

 

הדיון המשפטי: בית המשפט דחה את בקשת החברה, וקבע כי אין הצדקה לגלות את המסמכים שנתבקשו. בהחלטתו ציין כי אמנם ברירת המחדל היא לאשר את גילוי המסמכים, אולם מפאת היקפם והרלוונטיות להליך העיקרי, אין להיעתר לבקשת החברה.

 

בית המשפט קבע כי המסמכים שנדרשו אינם מתייחסים לתשתית שעמדה לנגד עיני הרשות במועד מתן החלטה בהשגה על שומת תשומות, אלא מהווים דרישת גילוי גורפת המתייחסת לכלל העוסקים במדינת ישראל וברשות הפלסטינית.

 

נפסק כי על מנת להיעתר לבקשה מסוג כזה, היה על החברה להניח תשתית ראייתית מתאימה, אולם קצרה ידה מלעשות זאת.

 

בית המשפט הבהיר כי טענת היעדר הנזק של החברה בגין גביית מס אמת מהרשות הפלסטינית תידון בערעור גופו.

 

לסיכום, בית המשפט דחה את בקשת הגילוי על כל רכיביה וחייב את החברה בשכר טרחת עורך דין של 15,000 ש"ח.


[ע"מ (מחוזי חיפה) 15343-10-15 שמורי המרכז בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף חדרה, החלטה מיום 21.1.17, לפני כבוד השופטת א' וינשטיין. ב"כ הצדדים- לשמורי המרכז בע"מ - עו"ד ממשרד פרופ' ביין ושות'. למנהל מס ערך מוסף חדרה - עו"ד סוזן בוקביצקי מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)]. 

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]