ייחודי, או לא ייחודי. זאת השאלה

לאור קביעת תנייה שלא היתה ייחודית קבע בית המשפט כי ניתן לזמן לדיון משפטי בישראל חברת שילוח אמריקאית


11:35 ,27.05.2015 מאת: מערכת פורט2פורט

בתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב נחלקו בשאלה האם לזמן לדין בישראל משלח בינלאומי אמריקאי שטיפל בהמכלת הסחורה בחו"ל.

 

בעוד בית משפט השלום קבע כי יש לזמן את המשלח לדין בישראל, בית המשפט המחוזי התלבט בשאלה, ביטל את החלטת השלום והחזיר את הנושא לדיון מחודש בשלום. בהחלטה שניתנה לאחרונה, הותיר השלום את החלטתו המקורית על כנה ואפשר לזמן את המשלח האמריקאי להתדיינות בישראל.

 

מדובר ביבואנית חטיפי אנרגיה שתבעה חברת שילוח ישראלית שטיפלה בעבורה בכל ההליכים שנוגעים ליבוא משלוח מארצות הברית. חטיפי האנרגיה הגיעו בהובלה ימית והומכלו יחד עם חומרים מסוכנים באותה מכולה, ועל כן, בהגיעם לארץ, הורה משרד הבריאות על השמדתם. כתוצאה מכך, תבעה יבואנית חטיפי האנרגיה את חברת השילוח הישראלית.

 

חברת השילוח טענה שלא היה מקום להשמיד את החטיפים, גם אם הם הומכלו יחד עם חומרים מסוכנים. עם זאת, חברת השילוח טענה שגם אם התביעה תתקבל, היא זכאית לשיפוי מצדדים שלישיים בארצות הברית, ביניהם חברת שילוח אמריקאית שביצעה את המכלת המטען יחד עם המטען שנטען כמסוכן ואשר גרם להשמדתו.

 

חברת השילוח האמריקאית טענה שמדינת ישראל אינה הפורום הנאות לניהול התביעה, אלא מדינת ניו ג'רזי, לאור קיומה של תניית שיפוט ייחודית לבית משפט אמריקאי בשטר המטען שהונפק. חברת השילוח הוסיפה שראוי לנהל את התביעה בארצות הברית גם משום שהמכולה הומכלה שם על ידי חברה ועובדים, אשר כפופים להוראות חוק ורגולציה אמריקאיות.

 

בית משפט השלום בחן האם מוצדק לנהל את התביעה בבית המשפט בארצות הברית לאור תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען. נקבע שמירב הזיקות נמצאות בתחומי מדינת ישראל יותר מאשר בארצות הברית, וכי תניית השיפוט לא מחייבת את היבואן ואת חברת השילוח הישראלית. על כן בקשת חברת השילוח האמריקאית שלא לקיים דיון בישראל נדחתה, והיא חויבה בהוצאות בסך 2,000 שקל. 

 

בית המשפט המחוזי קבע בערעור שהחלטת בית המשפט השלום היא חסרה, משום שזה לא התמודד בצורה ראויה עם טענת תניית השיפוט הייחודית בשטר המטען. על כן המחוזי הורה לו לקיים דיון נוסף בנושא, שכן קיימת פסיקה שקבעה שתניית שיפוט מחייבת את היבואן וחברת השילוח גם אם לא חתמו על שטר המטען.

 

כמו כן נפסק כי על בית משפט השלום להתמודד עם הטענה כי המשלוח הושמד לא בשל איחסון עם חומרים מסוכנים, אלא בשל אחסון בתנאים שאינם הולמים מזון. לפיכך בוטלה הכרעת בית משפט השלום ונקבע שהבקשה תידון מחדש. המחוזי הטיל הוצאות של 10,000 שקל על חברת השילוח הישראלית.

 

בדיון המחודש חזר בית משפט השלום על כך כי יש לבחון את לשון התנייה על מנת להכריע האם היא ייחודית או לא. בענייננו, הפסקה הראשונה בתניה קובעת שהדין שיחול על הסכסוך חייב להיות אמריקאי, אך הפסקה השנייה קובעת כי הדיון יתקיים בארצות הברית, ולא נאמר "רק" בארצות הברית.

 

זו לשון התנייה:

"The claims arising from or in connection with or relating to this Bill Of Lading shall be exclusively governed by the law of the United States. Any and all action concerning custody or carriage under this Bill of Lading whether bases on breach of contract, tort or otherwise shall be brought before the United States District Court for the Southern District of New York".

 

במילים אחרות, נקבע כי תניית השיפוט מקנה סמכות לבית המשפט הזר, אך לא שוללת אפשרות שהסכסוך יתברר בבתי משפט אחרים. לפיכך, על אף שקיימת הפניה לבתי המשפט בניו יורק, הפניה זו לא שוללת סמכות של בתי משפט אחרים, ולכן תניית השיפוט היא מקבילה ולא ייחודית.

 

לאור האמור לעיל, נפסק שניתן לצרף לתביעה בישראל את חברת השילח האמריקאית כמי שארזה וטיפלה בהמכלת המטען נשוא ההליך, שכן היא בעלת דין דרושה ונכונה בענייננו.

 

באשר לטענה כי המשלוח הושמד שלא בשל איחסון עם חומרים מסוכנים, אלא בשל איחסון לא נאות למזון, נקבע כי יש לשמוע את עדות חברת השילוח האמריקאית כמי שטיפלה בנושא זה.

 

לאור כל זאת, הותיר בית משפט השלום את החלטתו המקורית על כנה, וקבע כי ניתן לזמן את חברת השילוח האמריקאית להתדיינות במדינת ישראל.

 

 

 

ייחודי, או לא ייחודי. זאת השאלה* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]