רק בעל הטובין רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס

בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעת היבואן, תוך שהוא קובע כי היבואן לא היה בעל הטובין, אלא שימש כמעין "איש קש" עבור אחר


13:04 ,14.02.2017 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

רקע: בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום, אשר דחה תביעה אשר הוגשה על ידי יבואן לקבלת פיצוי בשווי משלוח אשר נתפס ונמכר. בית משפט השלום בירושלים דחה את תביעת היבואן, תוך שהוא קובע כי היבואן לא היה בעל הטובין, אלא שימש כמעין "איש קש" עבור אחר ולכן אינו יכול לעתור להחזר התפוס (או לקבלת שוויו).

 

עובדות המקרה: בשנת 2012 הגיש התובע רשימון יבוא במסגרתו הצהיר כי הטובין המיובאים הם יריעות פוליאתילן )ניילון נצמד( אשר יובאו לישראל ליבוא תעשייתי. עוד הוא הצהיר כי ערכם של הטובין הוא כ-0.7$  לכל 1 ק"ג של הטובין. מאחר וטובין אלה מיובאים באופן קבע דרך מעבר הגבול, במחיר גבוה יותר באופן משמעותי (1.155$ לק"ג), התעורר חשדם של עובדי המכס אשר פתחו בחקירה. במהלך החקירה נחקר התובע, אשר הודה כי לא הוא הזמין את הטובין, לא שילם עבור הטובין ושיעד הסחורה הוא לשטחי הרשות הפלסטינאית כאשר הוא שימש כ"מתווך" תמורת תשלום עמלה של 20%. לנוכח ממצאי החקירה, הטובין נתפסו, חולטו ובשלב מאוחר יותר נמכרו.

 

טענות הצדדים: רשות המיסים טענה כי היות שהוגשו הצהרות כוזבות בדבר זהותו של היבואן, יש לדחות את התביעה על הסף וזאת היות והתובע אינו בעל הטובין,  ולפי הוראות פקודת המכס,  רק בעל הטובין יכול לעתור בדבר החזרת הטובין או קבלת תמורתם.

 

טענה נוספת אשר העלתה רשות המיסים הינה כי לא הוגשה דרישה כדין להחזרת הטובין על ידי  "בעל הטובין" ולפיכך הטובין הפכו למוחרמים וזאת לפי הוראות פקודת המכס,  הקובעות כי בהיעדר דרישה של בעל הטובין יש לראות בטובין כמוחרמים.

 

מנגד, טען התובע כי הוא אכן בעל הטובין, כי מחיר הטובין הוצהר כדין,  וכי רשות המיסים פעלה שלא כדין בעת שמכרה את הטובין המוחרמים טרם הגשת התביעה.


הדיון המשפטי: בית המשפט קבע כי מממצאי החקירה עולה בבירור כי התובע אינו בעל הטובין וכי יבואן משכם הוא בעל הטובין כאשר התובע שימש כ"איש קש" בתמורה לעמלה של 20% מרווחי מכירת הטובין. לאור האמור,  קבע בית המשפט כי התובע לא יכול היה לעתור להחזרת הטובין אליו ואף אינו יכול לתבוע את שוויים.

 

בעניין טענת המכס כי הטובין הפכו למוחרמים, היות ובעל הטובין לא הגיש הודעה,  קבע בית המשפט כי אם התובע אינו בעל הטובין, אז לא מן הנמנע כי בעל הטובין לא קיבל הודעה כנדרש על דבר תפיסת הטובין וכי בכך נמנעה ממנו האפשרות לתבוע בבית המשפט את החזרתם או פיצוי חלף החזרתם. במצב זה נפל לכאורה פגם בהליכי התפיסה, החילוט או ההחרמה והמכירה, אשר עשויים להצדיק פיצוי מתאים. יחד עם זאת בית המשפט קבע כי הוא אינו נדרש להכריע בסוגיה וכי משנקבע שהתובע אינו בעל הטובין, הרי שדי בכך בכדי לדחות את התביעה.

 

]ת"א (שלום ירושלים) 46962-04-13 מגאדלה נ' רשות המסים בישראל - מכס מעברים, פסק-דין מיום 20.11.16, השופטת תמר בר-אשר צבן  (ב"כ התובע עו"ד מיכאל עטיה, ב"כ רשות המיסים עו"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי))[

 

 

 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]