משלחים: שימו לב למי אתם נותנים אשראי

לאחרונה ביטל בית משפט הסכם בין משלח לבין בעלים של החברה וקבע כי הבעלים אינו בעל חוב למשלח. כן בוטל כתב הערבות העצמית שנחתם כחלק מתנאי הסכם ההלוואה


11:58 ,16.06.2015 מאת: עו"ד רועי גלעד

משלחים בינלאומיים נוהגים להעמיד אשראי ללקוחות לצורך מימון עלויות הובלה, מסים, וכו'. לעיתים האשראי ניתן גם למטרות אחרות של הלקוח; לעיתים המשלח עושה ניכיון שיקים ולעיתים במטבעות שונים.

 

במקרים אלו, נשאלת השאלה האם המשלח הבינלאומי הפועל כמלווה ו/או מממן כפוף לחובות חוקיות החלות על גופים פיננסיים והאם הסעיפים המקובלים בהסכמי האשראי הסטנדרטיים עונים על דרישות החוק הרלבנטיות?   

 

לפני מספר ימים ניתן פסק דין בבית המשפט השלום העוסק בסוגיות הקשורות למערכת היחסים בין משלח בינלאומי לבין חברה ובעלי חברה שקיבלו אשראי מהמשלח. אחת הסוגיות עסקה בחובות החלות על המשלח כנותן אשראי לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.

 

מדובר במקרה בו המשלח חתם על הסכם אשראי אחד עם החברה והסכם אשראי נוסף עם בעלי החברה (אדם פרטי שערב לחובות החברה). ההסכם השני הוא הסכם הלוואה וכתב ערבות אישית בין המשלח לבין בעלי החברה. המשלח הבינלאומי העניק הלוואה אישית כנגד האשראי העומד של החברה בתוספת ריבית חודשית בשיעור שנקבע. בית המשפט קבע כי מטרת ההסכם היתה להפוך את הבעלים מערב לחוב של החברה, לחייב בעצמו בחוב האשראי שהעמיד המשלח לטובת החברה.

 

המשלח הגיש תביעה בגין חוב כספי. בעלי החברה טען כי יש לבטל את ההסכם שנערך עמו באופן אישי מאחר והמשלח (כמלווה) לא ביצע גילוי מתאים לפי דרישת סעיף 3 לחוק ההלוואות ולכן עומדת לו (אדם פרטי שאינו התאגיד), זכות ביטול לפי הוראות חוק ההלוואות.  

 

בית המשפט קבע כי "בחינת תנאי ההלוואה בהסכם מעלה שאין בהסכם פירוט של הסכום שקיבל הלווה בפועל כקבוע בסעיף 3(ב)(3) , וכן אין בהסכם פירוט של שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה כקבוע בסעיף 3(ב)(4), כמו-כן אין ההסכם מפרט את שיעור העלות הממשית של האשראי כקבוע בסעיף 3(ב)(8) ולא פירוט של סכומי ההלוואה והריבית בכל תשלום כקבוע בסעיף 3(ב)(9)".

 

לפיכך פסק בית המשפט כי לפי חוק ההלוואות וחוק החוזים עומדת לבעלים הזכות לביטול הסכם עם המשלח בגין הטעייה. על בסיס זה, בית המשפט קבע כי ההסכם בין המשלח לבין הבעלים מבוטל והבעלים אינו חב על פיו למשלח. בנוסף נקבע כי כתב הערבות העצמית שנחתם כחלק מתנאי הסכם ההלוואה מבוטל.

 

להשלמת התמונה, בית המשפט הוסיף וקבע כי אין בביטול ההסכם עם הבעלים כדי לבטל את ערבותו של הבעלים לפי ההסכם הראשון בין המשלח לבין החברה.

 

המסקנה העולה מפסק הדין היא שמשלחים בינלאומיים העוסקים במימון ומתן אשראי ללקוחותיהם צריכים להפקיד הקפדה יתרה הן על ניסוח ההסכמים והן על הסדרת העניינים הרגולטוריים הנובעים מפעילות זו. משלח שלא יקפיד עלול למצוא את עצמו במקום שבו הסכם האשראי לא יעמוד לטובתו בעת הצורך ואף יכול שיבוטל על ידי בית משפט.