"שולחן עגול" לתעשיינים מתעשיית המזון ולח"כים

זאת במטרה לייצר שיתופי פעולה להגברת השקיפות, הורדת יוקר המחיה והמשך מגמת ייצור מזון בריא, לטובת ציבור הצרכנים וחיזוק התעשייה. שרגא ברוש: חשיבות עליונה ביצירת דיאלוג


10:13 ,08.05.2017 מאת: מערכת פורט2פורט

13 ח"כים ועשרות תעשיינים החברים באיגוד המזון של התאחדות התעשיינים ערכו אתמול בצהריים "שולחן עגול" במשרדי ההתאחדות בתל אביב, במטרה לקיים שיח פתוח על אתגרי תעשיית המזון הישראלית.

 

חברי הכנסת הגיעו למפגש במטרה להכיר את תעשיית המזון ולהיחשף לעולם המורכב של תעשייה זו, לתמורות והשינויים שחלים בענף ולקדם יחדיו מהלכים עתידיים לטובת הצרכנים והכלכלה הישראלית. 

 

בין הנושאים המרכזיים שעלו בדיון על ידי התעשיינים, אשר מצריכים התייחסות מצד הממשלה - הצורך בחינוך טכנולוגי ומערך הכשרה מקצועית, המתאים לצרכי תעשיית המזון בארץ, בשל מחסור מתמיד בכוח אדם טכנולוגי מקצועי; נטל רגולציה כבד, בעיקר על התעשייה קטנה והבינונית (כיום המפעלים נאלצים להתמודד עם כ-50 רגולטורים שונים בעת פעילותם השוטפת); הצורך בעידוד השקעות בתעשייה כבסיס ליכולת התחרותית של התעשיינים להתמודד מול יבוא פרוע; צורך בתמיכה ביצואנים, בייחוד לאור משבר היורו והדולר; הצורך בהסכמי סחר הדדיים. כיום מדינת ישראל מאפשרת יבוא נטול מכס ממדינות רבות, אך מדינות אלו גובות מכס גבוה על יבוא של מוצרים ישראליים לשטחן; נציגי התעשייה והממשל, הסכימו שאת רפורמת הבריאות וסימון המוצרים, יש לנהל באופן אחראי, מאוזן ומדורג, בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון.

 

במפגש השתתפו ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ח"כ איתן ברושי, ח"כ אלי אללוף, ח"כ יוליה מלינובסקי, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, ח"כ מיכל בירן, ח"כ מירב בן ארי, ח"כ נורית קורן, ח"כ עודד פורר, ח"כ ד"ר עליזה לביא, ח"כ עפר שלח, ח"כ רחל עזריה וח"כ שרן השכל.

 

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "כנשיא התאחדות התעשיינים, אני רואה חשיבות עליונה ביצירת דיאלוג בין חברי הכנסת לראשי התעשייה ומתוך כוונה לקדם תהליכים של שקיפות, הורדת יוקר המחיה והמשך ייצור מזון בריא ואיכותי לטובת ציבור הצרכנים תוך כדי שמירה על התעשייה הישראלית. יש לזכור כי תעשיית המזון היא נכס אסטרטגי של כל משק, ושל המשק הישראלי בפרט. על כן, לאור מדיניות עידוד היבוא של הממשלה, יש חשיבות גדולה להוזלת עלויות היצור. הוזלה זו תתמוך במדיניות הממשלה, תיצור תחרותיות ותסייע להורדת יוקר המחייה".

 

כמו כן ציין ברוש כי "אנחנו שותפים מלאים של משרד הבריאות, בשאיפה וברצון לפתח מוצרים בריאים יותר. על מנת להגיע לכך נדרשות השקעות מהותיות במחקר ופיתוח, בייחוד בקרב מפעלים קטנים ובינוניים, אשר יבטיחו את הטעמים אליהם הורגלו הצרכנים מצד, ואת השיפור בבריאות הציבור מאידך".

 

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אלי אללוף: "תעשיית מזון חזקה היא אינטרס לאומי ואחד ממקורות החוסן הלאומי. חשוב לשים לב כי בצד השיח החשוב על זכויות העובד, לא נפגע בתעשייה המספקת אלפי מקומות עבודה לתושבי ישראל".

 

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "החברות בישראל הן חדשניות ופורצות דרך. אין ספק שהתעשייה כולה עוברת אתגרים רבים וכי לתעשיית המזון אתגרים ייחודיים. אני משוכנעת שתעשיית המזון  תהיה חוד חנית לפיתוחים עולמיים גם בכל מה שנוגע להפחתת הרכיבים הלא הבריאים במזון, מתוך דאגה אמיתית וכנה לבריאות הלקוח הישראלי, ובמיוחד ילדי ישראל".

 

ח"כ עודד פורר: "התלות של אלפי עובדים ועשרות ספקים בענף זה היא קריטית למשק הישראלי וחובה למצוא פתרון הולם לפני שנגיע לקריסה מוחלטת של הענף והכנסה של אלפי עובדים למעגל האבטלה. לצערי המצב בפריפריה קשה אף יותר. הקושי במציאת עובדים והשארתם בצפון ובנגב לדוגמא מקשה על החברות לשמר את בתי העסק. סיוע של המדינה בלימוד התנהלותי וכלכלי נכון, חקיקה שתביא להרחבת מקצועות הנכללים כעבודה מועדפת לדוגמא והפחתת בירוקרטיה ורגולציה מצד הרשויות יוכלו להציל את הענף".

 

ח"כ שרן השכל: "שוק המזון בישראל סובל מחסמים רגולטורים רבים, כתוצאה מכך מחירי המזון בישראל הם גבוהים מדי. שיתוף הפעולה של נבחרי הציבור ואנשי התעשייה יאפשר להוביל רפורמות חשובות כגון התרת הרגולציה ויצירת תחרות, בעיקר בשוק הסיטונאי, וכך נוכל להוריד את המחירים".

 

על פי נתוני התאחדות התעשיינים בישראל פועלים כ-1,762 מפעלי מזון בכל רחבי הארץ. כלל תעשיית המזון בישראל מעסיקה כ-65 אף עובדים ישירים, ועל כל עובד מועסקים באופן עקיף עוד 3 נותני שירותים בתחומים שונים, כמו בנקאות, הסעדה, ביטוח, הובלה ועוד.