המשתמשים בהובלה ימית מתריעים: סכנת סגירה מוחלטת של נמל אשדוד בפני אניות צובר של תבואות

המשרד להגנת הסביבה אינו מתכוון לחדש את היתרי הפריקה לנמל אשדוד אשר תוקפם פג ב-31 בדצמבר 2006. סגיס: ללא היתר לא נאפשר לאוניות עם תבואות לפרוק בנמל אשדוד כלל. משרד התחבורה בתגובה: מנכ"ל המשרד ביקש להמתין עם ההנחיה

מפנייה דחופה של איגוד המשתמשים בהובלה ימית אל מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן, ניתן ללמוד כי מצב המשתמשים בשירותי הפריקה בנמלים בתחום הגרעינים והמספוא הולך מדחי אל דחי.

בפגישה שנערכה בתחילת השבוע בין נציגי המשרד להגנת הסביבה בנוכחות הסמנכ"ל יוסי ענבר ובהשתתפות מנכ"ל חברת נמל אשדוד שוקי סגיס, נשיא לשכת הספנות ראובן צוק, נציג רשות הספנות והנמלים, נציגי המשתמשים בהובלה ימית, אנשי איגוד ערים ואחרים, דנו המשתתפים במתן היתר הפעלה לנמל אשדוד מטעם המשרד להגנת הסביבה עבור רציף 21.

במהלך הפגישה הונח על השולחן מכתב קצרצר מהמשרד לאיכות הסביבה, שהתקבל בנמל אשדוד באותו יום, אשר תוכנו כדלקמן: "נדחתה בקשתכם להפעיל את רציפי נמל אשדוד עם ציוד 'רגיל' מזהם". על המכתב היה חתום ד"ר אילן מלסטר, מרכז הוועדה למתן היתרים מטעם המשרד להגנת הסביבה.

המשמעות המעשית של מכתב זה היא כי לא ניתן יותר לשנע בנמל באשדוד מטענים בצובר. זאת מכיוון שלא יינתן היתר לכל רציפי הנמל (גם אלה הפועלים כבר עשרות שנים) לפרוק אוניות צובר כולל התבואות עד שלא יותקנו האמצעים הנדרשים למניעת הזרמה לים.

ההיתר הנוכחי להפעלת הרציפים הקיימים (למעט רציף 21 שהפעלתו טרם הותרה) יפוג ב-31.12.2006.

בנוסף לגזירה זאת מטעם המשרד להגנת הסביבה נדרש מנכ"ל חברת נמל אשדוד להגיש תוכנית מלאה, מפורטת, מוכרת ביכולותיה, לו"ז סביר וקצר, תוך ידיעת מקורות כספיים והתחייבות לשם תיקון המפגעים ברציפי הנמל.

על כך הצהיר מר סגיס באותו מעמד כי אם לא יהיה לו היתר הוא לא יאפשר לאוניות עם תבואות לפרוק בנמל אשדוד כלל. סגיס הבטיח אומנם לנסות ולפתור את הבעיה בזמן הקצר שנותר עד סוף דצמבר 2006, אולם ניתן להניח כי עקב המכשולים הרבים העומדים בדרכו הוא לא יצליח לקבל את האישורים הנדרשים עד 31 בדצמבר 2006 – עובדה שתציב את יבואני הענף בפני שוקת שבורה.

יונה ליכטנשטיין, נציג המשתמשים לפריקת מטען צובר, המייצג את ענף יבוא הגרעינים והמספוא, ציין במכתבו למנכ"ל משרד התחבורה כי ענף זה מייבא כ-4.5 מיליון טון צובר בשנה, מהם כ-1.2 מיליון טון בנמל אשדוד.  ליכטנשטיין הוסיף במכתבו כי במהלך הפריקה נגרם ליבואנים בענף נזק של כ-2 מיליון דולר בשנה בנמל אשדוד בלבד בשל פריקה לא זהירה בנמלים אשר גורמת לחלק מהמטען להישפך למים.

יש לציין כי יבוא הגרעינים והמספוא חיוני לייצור הלחם, העמילנים, שמן המאכל וכל המזון הנדרש להזנת בעלי החיים מהם יופקו הביצים, החלב, העוף והדגים למאכל האדם.

יונה ליכטנשטיין הוסיף כי "לא ניתן להתעלם מהאפשרות שהנושא ייצא מכלל פרופורציות ושליטה וייגרם נזק עצום ובלתי הפיך למשתמשים ואולי גם לאספקת המוצרים החיוניים למאכל האדם והחי במדינה. אנו מקווים מאוד, שאמירה שהופרחה בסוף הישיבה על ידי מי מקובעי המדיניות: 'אם לא יהיה קמח יאכלו עוגות, אינה מבטאת את הגישה הצפויה".

ליכטנשטיין ציין במכתבו כי זוהי עובדה ידועה שעוד בתקופת רשות הנמלים התעלמו מדרישות המשרד לאיכות הסביבה באשר ל"הזרמה לים".

בסיום מכתבו קרא יונה ליכטנשטיין למנכ"ל משרד התחבורה, מר סיטרמן, להיכנס לעובי הקורה על מנת למנוע את העומד להתרחש.

יש לציין כי ראובן צוק, נשיא לשכת הספנות, הוציא חוזר לחברי הלשכה בה הוא חוזר על הטענות שהועלו במכתבו של מר ליכטנשטיין ומתריע את חברי הלשכה מפני הבאות.

ממשרד התחבורה נמסר מדובר בהשקעות עתירות הון הנדרשות לנמל. "מנכ"ל משרד התחבורה צפוי להיפגש בימים הקרובים עם מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה כדי לדון בנושא. עד אז ביקש המנכ"ל להמתין עם ההנחיה".