"אסור שהשקעה של מיליארדים בנמלים תבוא בכדי לפתור בעיות מול העובדים"

מדינת ישראל ונמלי הים שלה אינם ערוכים לשינויים המתרחשים בעולם הספנות, עד כדי חשש שתוך שנים מועטות לא יוכלו הנמלים לקלוט ולטפל באוניות משא גדולות, שיהוו את עיקר אוניות המסחר של מדינות אירופה.

כך הזהיר נשיא לשכת הספנות ד"ר יורם זבה בפאנל שדן בהתפתחות הנמלים בישראל במסגרת כנס חיפה הראשון לחקר הים התיכון ביוזמת אוניברסיטת חיפה.

בדבריו אמר זבה שבשנתיים הקרובות יעברו מרבית מדינות אירופה לסחר על ידי אוניות גדולות, בעלות קיבולת של 13 אלף TEU ומעלה. "זו תהיה הפעם הראשונה שלא תתאפשר כניסה לישראל של אוניות גדולות ומודרניות", אמר, "ואם זה לא יקרה תוך שנתיים-שלוש, זה יקרה תוך ארבע-חמש שנים, אבל הרציפים החדשים בנמלים, שיכולים לקלוט ספינות בגודל כזה, ייבנו, על פי התחזיות, בעוד שבע-שמונה שנים".

זבה התייחס למאבק שבין הממשלה לעובדי הנמלים ואמר שההתמקדות בשאלה האם העובדים יעילים או לא, או האם התחרות תייעל את העבודה או לא, היא מוטעית, מכיוון שהמחסור בישראל והצורך בפיתוח ובהקמת נמלים שיכולים לתת מענה לדרישות של עולם הספנות המודרני אינו קשור כלל לאיכות העבודה של כוח האדם. "אסור שהשקעה של מיליארדים בפיתוח הנמלים תבוא כדי לפתור בעיה מול העובדים ואסור שפתרון בעיות מול העובדים, או של העובדים, יהיו קשורות לשאלות של פיתוח", אמר.

בהקשר זה אמר מנכ"ל חברת נמלי ישראל (חנ"י) שלמה ברימן שהוא מתחייב לעמוד בלוחות הזמנים בהקמת שני הנמלים עליהם החליטה הממשלה.

הפאנל הראשון בכנס, שהובל על ידי בית הספר למדעי הים של האוניברסיטה והמרכז הישראלי לחקר הים התיכון, דן ביחסי הגומלין שבין הנמלים, התעשייה ומשרדי הממשלה. אמר נשיא אוניברסיטת חיפה עמוס שפירא: "בעולם שבו מרבית משאבי היבשה הולכים ומתדלדלים, הים לא יכול להיות המוצא".

יו"ר ומנכ"ל מפעל חיפה כימיקלים נדב שחר אמר ש"לא פעם הנמלים מגלגלים את האחריות על פריקת התוצרת על הלקוח. אני לא בטוח שאני, כלקוח של הנמל, נמצא במרכז". שחר נתן כדוגמא את מסוף האמוניה: "המסוף לא שייך לנו, הוא שייך לנמל, אבל מסיבות כאלה ואחרות, הם לא רוצים לתפעל אותו ואנחנו נאלצים לעשות זאת".

שחר הוסיף בנוגע לקשיים של חברה בינלאומית להתמודד עם אי הוודאות שיוצרים הנמלים. כשדיבר על המודל הישראלי של נמלים, הוא הקרין תמונה מתוך עיתון, בה נראים שני יו"ר חברות הנמל בחיפה ובאשדוד. "כדי לעמוד במודל הישראלי, עלינו לבצע מספר פעולות שמגדילות את העלויות בצורה משמעותית", אמר, "עלינו להגדיל מלאים ולפזר אותם, גם בחו"ל, וכך יש לנו גידול בעלויות חומר ועוד. בסופו של דבר, חוסר הוודאות דוחף עסקים החוצה. השער של מדינת ישראל, שנקרא נמל ימי, חייב לעבוד ביעילות, תוך שהוא שם את הלקוח במרכז".