גורם זר בבית משפט בישראל

האם ומתי ידונו בתי משפט בישראל בסוגיות בהן מעורבות חברות זרות ומתי סבורים בתי המשפט שהם אינם הכתובת הנכונה לפתרון הסכסוך


00:00 ,18.02.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

בסכסוכים העוסקים בסחר בינלאומי והכוללים צדדים ממדינות שונות, או אירועים שהתרחשו במדינה שאינה במקום מושבם של המתדיינים, מתעוררת תמיד שאלת מקום השיפוט. כלומר - בית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בסכסוך.

מטבע הדברים, כל צד מבקש להגן על עצמו. אי לכך, הטענה היא שבית המשפט הנוח לאותו צד הוא המוסמך לדון בסכסוך, ולא זה הנוח לצד השני. גם כאשר שני בתי המשפט מוסמכים, באופן עקרוני, לדון בסכסוך, עדיין נדרש התובע לשכנע כי בית המשפט בישראל הינו "הפורום הנאות" לדון בסכסוך. במסגרת זאת, על התובע להראות כי הסכסוך קשור יותר למדינת ישראל מאשר למדינה הזרה, בהקשר למקום העדים, מקום ביצוע המעשה שבגינו הוגשה התביעה, מקום ההתקשרות, החוק שיחול על הסכסוך ועוד.

באמירה כללית, בתי משפט בישראל אינם נוטים לקבל התנגדות של נתבע זר להחלת סמכות השיפוט עליו. בתי המשפט חוזרים על האמירה כי העולם הפך למעין "כפר גלובלי קטן", והקשיים הלוגיסטיים הכרוכים בהגעה מחו"ל לישראל אינם משמעותיים. עם זאת, עשויה להתקבל הטענה כאשר מוכח שהטענה כלפי הנתבע הזר נוגעת למעשים שהתרחשו מחוץ לישראל ושאין להם קשר לישראל.

לאחרונה הכריע בית המשפט המחוזי מרכז בסוגיה כי כאשר התובע והנתבע הם ישראליים, אך ההפרה לכאורה בוצעה בשטחי אנגליה, עדיין ניתן לדון בתביעה בישראל.

מכירת מוצרי ים המלח באנגליה

החברות פרמייר ונבו הן חברות ישראליות העוסקות ביצור מוצרי קוסמטיקה, לרבות מוצרי ים המלח ובמכירתם לקהל בחו"ל באמצעות עגלות. חברת פרמייר תבעה בישראל את חברת נבו בסך כולל של 4 מיליון שקל, בטענה שנבו מוכרת באנגליה מוצרים באריזות שדומות עד כדי הטעייה לאריזות המוצר של פרמייר. החברה ביקשה מבית המשפט לאסור גם על מכירת המוצרים באנגליה.

להגנתה טענה נבו כי הפורום הנאות לדון בתביעה הינו בית המשפט הבריטי לאור מקום מכירת המוצרים.

בית המשפט התלבט בשאלת הפורום הנאות לדון בסכסוך. מצד אחד, ציין בית המשפט כי מדובר במוצרים שנמכרו בשטחי אנגליה ולכן הסכסוך קשור יותר לבית המשפט בבריטניה; מנגד, מכיוון ששני הצדדים לסכסוך הם ישראליים, ועל פי הטענה הייצור של המוצרים נעשה בישראל, הסכסוך קשור גם לישראל, ולכן הוכרעה הכף.

לגופו של עניין, נקבע כי התובעת נכשלה בהוכחת מוניטין ייחודי באריזות המוצרים והנתבעת הציגה באופן בולט את שמה על האריזות. לכן נדחה התביעה והתובעת חויבה בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 260 אלף שקל.

יצואן נגד חברה באנגליה

במקרה אחר, טענו בעלי מניות בחברה בריטית שנגדה הוגשה תביעה, כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בסכסוך. מדובר בתביעה שהגיש יצואן ישראלי, בשל העובדה שהחברה הבריטית פסקה מלשלם לו בעבור מגבונים לחים שיוצאו לאנגליה. בית המשפט קבע כי לאור העובדה שאחד הצדדים בתיק הינו ישראלי ולאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות, ניתן בהחלט לטעון שהפורום הנאות לשם הדיון בתובענה הינו בית המשפט הישראלי. טענת הנתבעת נדחתה.

נזק למטען ומשלח קנדי

חברת שילוח שהיתה צד לתביעה בגין נזק למטען, ביקשה לצרף להליך משלח זר מקנדה. בית המשפט קבע כי עילת התביעה נגד המשלח הזר לכאורה היא נזיקית, ומכיוון שעל פי הטענה הנזק אירע בשטחי קנדה, בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בסכסוך.

שמאות בלגית לא בישראל

חברת הביטוח כלל תבעה מספר גורמים בשרשרת ההובלה בגין נזק למטען של מכונות דפוס שהובל מבלגיה לישראל. בית המשפט העליון אישר את מסקנות בתי המשפט המחוזי והשלום, כי מאחר וחברת השמאות הבלגית שצירופה התבקש לתביעה שוכנת בחו"ל, ומאחר ועל פי הטענה מיוחסות לה טענות לגבי אופן בדיקת המכונה בשטחי בלגיה, בית המשפט שראוי כי ידון בסכסוך הוא בבלגיה.

איפה יוצר המקרר

במקרה נוסף, בו פרצה שריפה בדירה בגין נזק למקרר, ביקשה חברת הביטוח מגדל לצרף לתביעה את היצרנית שארפ. בית משפט השלום בנתניה קבע כי מאחר והטענה כלפי שארפ נוגעת לפגם בייצור, אותו פגם התרחש, אם התרחש, במפעל ביפן, וזהו בית המשפט הנכון לדון בסכסוך.



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il