חובת השקיפות של רשות המכס

בית משפט נענה לבקשת נאשם בהברחת סיגריות, שטען שהמדינה נוקטת אפליה כלפי בחורי ישיבות מבריחים, והורה לרשות המכס למסור לידיו חומר חקירה


00:00 ,11.04.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

בית משפט השלום ברמלה חייב את רשות המכס לחשוף בפני נאשם בעבירת הברחה במסלול הירוק את מדיניותה בשלוש השנים האחרונות כלפי נאשמים שביצעו עבירות דומות.

בית המשפט קבע כי מידע כגון מספר הקנסות שהוטלו, כתבי האישום שהוגשו ואף פילוחו של החומר לפי פרמטרים שונים (גיל, דת, סוג טובין, כמות טובין שהוברחה וכו'), ייחשף בפני הנאשם מכיוון שמדובר ב"חומר חקירה" שעשוי להיות רלוונטי לביסוס טענת אפליה.

מדובר בבחור ישיבה צעיר, שלפי כתב האישום טס למוסקבה ליום אחד, רכש 101 קרטונים ובהם כ-20 אלף סיגריות במחיר זול, וניסה עם שובו ארצה להבריחן מבלי לשלם את המסים החלים עליהן.

כשנחת בנתב"ג, במקום לעבור במסלול האדום, להצהיר על הסיגריות אותם ייבא ולשלם את המסים המתחייבים עליהם, בסך כולל של כ-12 אלף שקל (בעיקר מס קניה), עבר הצעיר במסלול הירוק ונתפס על ידי פקיד מכס. מכיוון שנהג שלא על פי חוק, הוגש נגדו כתב אישום.

הנאשם הגיש לבית המשפט בקשה לקבלת חומרי חקירה שונים הנוגעים למדיניות המכס, ביניהם חומר הנוגע למספר הקנסות המנהליים שהוטלו לעומת מספר כתבי האישום שהוגשו, תוך התייחסות לגיל הנאשם, סוג הטובין וכמותם, וכן שיוך למגזר חברתי-דתי.

הנאשם טען כי בדרך כלל, מגישה המדינה כתב אישום רק בעבירה של מעבר במסלול הירוק, ובמקרה שלו, כתב האישום כלל מספר עבירות חמורות יותר (כמו הברחת טובין ועבירות על חוקי המס השונים). לכן הוא טען שהמדינה החמירה איתו ומדובר באפליה כלפי נאשמים אחרים. הוא אף הציג דוגמאות לכך.

עוד הוסיף הנאשם כי המדינה נוהגת איתו ביד קשה אך מפאת היותו בחור ישיבה עקב גישתה, לפיה קיימת "מכת מדינה" של יציאת בחורי ישיבה לחו"ל לצורך קניית סיגריות והברחתן לישראל. הוא טען שמדיניות אכיפה המעוצבת בשל דת, או שיוך למגזר זה או אחר, אינה מתיישבת עם ערכי יסוד של מדינה מתוקנת. הנאשם טען כי ללא החומר לגבי מדיניות המכס הוא לא יוכל להוכיח את טענותיו.

המדינה טענה בתגובה כי אכן קיימת מכת מדינה של בחורי ישיבה צעירים, שטסים למזרח אירופה ליום אחד בכדי להבריח סיגריות דרך המסלול הירוק, אך אין כל רצון להתנכל אליהם בגלל היותם בחורי ישיבה, אלא שיש רצון למגר את תופעת הברחת הסיגריות.

על פי הדין, בהליך פלילי יש לחשוף בפני הנאשם את חומר החקירה שנמצא בידי הרשות החוקרת. במקרים בהם הנאשם סבור שישנו חומר חקירה שלא הוגש לעיונו, הוא רשאי לבקש לקבלו.


במקרה זה נדרש בית המשפט לדון בשאלה האם החומר אותו מבקש הנאשם, לגבי מדיניות המכס במקרים דומים, הוא אכן חומר חקירה ?

השופט זכריה ימיני הזכיר כי אם החומר נוגע, ואפילו בצורה עקיפה, לעבירה המיוחסת ("הפריפריה של האישום"), יש לאפשר לנאשם את קבלתו. בנוסף, בכדי להוכיח את טענת האכיפה הבררנית (טענת האפליה), אין מנוס מלאפשר לנאשם גישה לחומר המבוקש, אחרת לא יוכל לבסס את טענתו לגבי אכיפה בררנית.

לאור דברים אלו, הורה ימיני למדינה למסור לנאשם את החומר המבוקש, מספר הקנסות מול מספר כתבי האישום לגבי אירועים הדומים לאירוע זה, תוך התייחסות לגיל ולעברו הפלילי של הנאשם, וכן לסוג וכמות הטובין המוברחים.

 


* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il