לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב

נדחתה תביעה של יצואן גרוטאות מתכת נגד רשות המכס, לאחר שנקבע שהתביעה אינה עונה על הדרישות לקבלת הישבון של מסי יבוא


11:54 ,15.12.2014 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד מרים כבוב

נדחתה תביעה שהגיש יצואן גרוטאות מתכת נגד רשות המכס לקבלת הישבון על מסי יבוא, מאחר והיצואן לא הצליח להוכיח את סכום ההישבון וגם מאחר ובית המשפט פסק כי התביעה אינה עונה על הדרישות והתנאים לקבלת הישבון של מסי היבוא.

 

היצואן הגיש תביעה כספית נגד רשות המכס בנוגע להישבון מסי היבוא בגין גרוטאות רכבים בשנים 2003-2004. גרוטאות אלה נרכשו על ידו בארץ מבעלי הרכבים וששימשו אותו בתהליך ייצור טובין (שבבי המתכת), אותם הוא ייצא לחו"ל.

 

לטענת היצואן, שבבי הברזל אותם ייצר וייצא יוצרו באמצעות מכשור כבד וחומרי גלם שונים, כשמרכיב משמעותי של חומרי הגלם היו גרוטאות רכב. בייבוא שילמו בעלי כלי הרכב מכס מס וקניה אשר כלולים במחירי הרכב בישראל.

 

מסים אלו, לטענת היצואן, היו מגולמים באופן יחסי במחירים אותם הוא שילם בעת שרכש את גרוטאות הרכב, ששימשו עבורו כחומר גלם לשם ייצור הטובין וייצואם. לפיכך, פנה היצואן בבקשה להישבון על פי פקודת המכס, חוק מס קניה והתקנות מכוחם. רשות המכס דחתה את התביעה ולכן פנה היצואן לבית המשפט.

 

לטענת היצואן, על פי סעיף 160 לפקודת המכס וצו המכס, ברור כי גרוטאות הרכב הן טובין אותם רכש היצואן, והן מהוות חלק מהמוצר המיוצא, ולכן קמה לחברת המיחזור הזכות לקבל הישבון בגין המכס ומס הקניה שהוטל באופן יחסי על חומרי הגלם. כמו כן, נטען לזכאות להשבת המיסים מכח סעיף 27(ד) לחוק מס קניה (טובין ושירותים).

 

לטענת רשות המכס, היצואן אינו זכאי להחזר, מאחר ואחד התנאים הבסיסיים הוא שעל מבקש ההחזר להוכיח כי שילם את המסים שלגביהם מתבקש ההחזר. במקרה הנוכחי, היצואן לא עומד בתנאי זה, מאחר והוא רוכש גרוטאות, בעוד המסים שולמו על כלי הרכב ומחיר המכירה בכל שלב של השרשרת מושפע מגורמים שונים ולא ניתן לקבוע בהכרח כי החלק היחסי של המס גולגל בכל שלב של השרשרת. במילים אחרות, לא ניתן לדעת כי הגרוטאות נרכשו על ידו במחיר שהתחשב באותו מס ששולם בעבר ביבוא.

 

טענה נוספת היתה כי הטובין שלגביהם מתבקש ההישבון הובאו לארץ לשימושים אחרים ככלי רכב, נעשה בהם שימוש בארץ לא כחומרי גלם, במשך שנים רבות, בטרם נרכשו כגרוטאות על ידי המיחזור. לכן, אין תכלית לתת הישבון, משום שהישבון מוענק במקרה בו לא נעשה בישראל שימוש במוצר.

 

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי היא אינה עונה על הדרישות והתנאים המקנים זכות ליצואן לבקש הישבון של מסי היבוא.

 

בית המשפט קבע שטובין המובאים לארץ לשם שימוש, יש לשלם בגינם מסי יבוא ואין כל סיבה או הצדק להיענות לבקשה להישבון בגינם, גם אם הם הפכו בסופו של דבר, לאחר שנעשה בהם שימוש למטרה שיובאו, לחומר גלם המשמש ליצוא.

 

בית המשפט הבהיר כי הוא איננו שולל את האפשרות כי אחת התוצאות או המטרות הנלוות של ההישבון, הינה גם עידוד היצוא, אך זו אינה המטרה ותכלית ההישבון שבסעיף 160 לפקודה. במקרה זה, בית המשפט קבע שהיבוא היה יבוא של רכבים שבמשך תקופה ארוכה נסעו בכבישי הארץ ומכאן אין מקום להישבון, משום שהמוצר נצרך בישראל.

 

בית המשפט בחן גם את סעיף 162 לפקודה, המאפשר פטור ממסי יבוא במקרים של כניסה זמנית לצורך איזה תיקון של הטובין והפטור ניתן מאחר ולא נעשה שימוש בארץ בטובין, וקבע כי הוא אינו מועיל ליצואן. סעיף 160 לפקודה וסעיף 27 לחוק מס קניה קובעים כי מי שמבקש הישבון חייב לעמוד בדרישת ההוכחה שאותם טובין שיובאו, יובאו במטרה ברורה לשם ייצור וייצוא.

 

בית המשפט נימק שאם יתיר השבה במקרה שכזה, ניתן יהיה לקבל השבה על כל מוצר שיובא לארץ והפך לגרוטאה ויוצא לאחר גריסתו, או גריטתו, ולאו דווקא כלי רכב, ואם יותר ההישבון, ניתן יהיה לקבל הישבון העולה בחלק מן המקרים על המחיר שקיבל היצואן עבור המוצר המיוצא, למרות שלא הוא זה ששילם את המס בעת הייבוא.

 

בעניין זה קבע בית המשפט כך:

"עם כל החשיבות האקולוגית לעניין הגריטה של גרוטאות רכבים, זו אינה בין התכליות שבס' 160 לפקודה. מיסי היבוא נכנסים לקופה הציבורית, וחזקה שהם משמשים למטרות חשובות לא פחות, מאשר עידוד הגריטה של רכבים. התועלת והצורך שביבוא רכבים לארץ הינם ברורים, אך יחד עם זאת אין להתעלם מהנזקים הרבים הנגרמים לציבור בישראל משימוש ברכבים המיובאים לארץ ונוסעים בכבישי הארץ, ומיסי היבוא תכליתם בין היתר להתמודד ולמזער נזקים אלו. לוּ תותר השבה במקרה שכזה, הרי שבאופן תיאורטי, ניתן יהיה לקבל השבה על כל מוצר שיובא לארץ והפך לגרוטאה וייוצא לאחר גריסתו או גריטתו (טלוויזיות, מחשבים וכד') ולאו דווקא כלי רכב".

 

בית המשפט אף ציין שאין בידי היצואן אסמכתאות אמיתיות וממשיות התומכות בטענת ההישבון והוא עושה ניסיון לבנות תיאוריות וספקולציות סטטיסטיות לעניין סכום מסי הייבוא ששולמו בלי שהוכיח זאת- בעניין זה קבע בית המשפט שהיצואן לא הרים את הנטל המינימאלי הנדרש להוכחת כל אחד מהשלבים לצורך הגשת תביעה להישבון.

 

לפיכך, התביעה נדחתה ונפסקו הוצאות לטובת רשות המכס בסך כולל של 36,000 שקל.

 

החברה שוקלת להגיש ערעור על פסק הדין.

 

 


 

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: Gill.Nadel@goldfarb.com