ליצרן יש זכות להגביל יבוא חוזר של מוצריו לישראל

בעדכון פסיקה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב מתן צו מניעה נגד יבוא מקביל של יין לאור טענת היצרן שהוא בעל הבלעדיות למכירת המשקאות בישראל


00:00 ,26.12.2012 מאת: עו"ד גיל נדל, גלעד פז

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בקשה של יצרן משקאות יין לאסור יבוא חוזר של מוצריו לישראל על ידי גורם אחר.

היצרן טען כי הוא עצמו מכר את המוצרים ליצואן לצורך הפצתם בחו"ל, אך התברר לו שזה מתכוון להשיבם לישראל. עוד נטען, שהשבת המוצרים לישראל תפגע בו.

מדובר בסעד ארעי שניתן במעמד צד אחד. ההכרעה הסופית בתביעה תינתן בהמשך, לאחר שמיעת הצד שכננגד.

בבסיס התביעה יצרן שטען שמכר ליצואן 5,600 בקבוקי יין להפצה בהונג קונג ובסין. היות ונודע לו שהיצואן מתכוון להשיב את הבקבוקים לישראל, טען היצואן שהוא מפיץ בעצמו, באופן בלעדי, את המשקאות בישראל, והחזרת הבקבוקים שכבר יוצאו למזרח, כאשר אין ידיעה שהם הוחזקו בתנאים נאותים, צפויה לפגוע בו ובמוניטין שלו. אי לכך הגיש היצואן בקשה למתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ביצעה איזון בין הנזק שעשוי להיגרם ליצואן ממתן הצו, למול הנזק שצפוי להיגרם ליצרן מאי מתן הצו. היא קבעה, שהיות וצו המניעה עתיד לחסוך ליצואן את הוצאות השבת הסחורה לישראל והיצרן טוען לפגיעה בשמו הטוב, האיזון ממחיש כי יש להיענות לבקשה. הצו הותנה בהפקדת ערבות בסך 100,000 שקל מצד היצרן לכיסוי הנזקים שייגרמו ליצואן אם יעלה שהצו ניתן שלא לצורך. עוד נקבע, שבית המשפט ימשיך בבירור התביעה לאחר קבלת תגובה מצד היצואן.

במקרה הנוכחי בחר בית המשפט לחסום בשלב הביניים, יבוא מקביל של מוצר מקורי, משום טענת היצרן שיבוא זה יגרום לו לנזק. בשגרה לא נוטים בתי משפט לחסום יבוא מקביל של מוצר מקורי, אלא אם מוכחת פגיעה ממשית בזכויות היצרן.

לדוגמא, בחודש נובמבר 2011 דחה בית המשפט המחוזי מרכז את תביעתה של חברת בירמן עצים ופירזול למנוע יבוא מקביל של מגירות מתוצרת היצרן הגרמני הטיש על ידי מתחרתה, חברת ניסים פרג'ון. באותו המקרה נקבע שהיות שהמוניטין נתון ליצרן הגרמני ולא ליבואן, אין ליבואן כל זכות תביעה במקרה זה. מקרה זה נבדל מהמקרה הנוכחי, שבו היצרן, שהוא בעל המוניטין, הוא שתובע.

במקרה נוסף נמנע בית המשפט המחוזי בתל אביב לתת צו מניעה זמני לבקשת חברת American Eagle כנגד המשביר לצרכן, שביקש לייבא במקביל את מוצרי החברה. בית המשפט קבע, שלא ניתן להסתפק בעדותו של היבואן הבלעדי בכדי לבסס את הטענה שהטובין המיובאים הם אכן טובין שמפרים סימני מסחר.



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il