מי נושא בתשלום דמי השהיית מכולה

מה קורה כשחוזים הנחתמים בין צדדים, לצורך העניין משלח וסוכן מכס, לא כוללים חיובים שלא היו ידועים להם. עדכוני פסקה


00:00 ,09.01.2013 מאת: עו"ד גיל נדל

צדדים עסקיים, כולל בסחר בינלאומי, נוהגים לכרות ביניהם חוזים בכתב המסדירים את היחסים ביניהם. פעמים רבות הצדדים לא מתייחסים במסגרת החוזה לכל המצבים האפשריים, וכאשר מתגלה חיוב חדש, שלא היה ידוע להם, עשוי להתעורר ויכוח מי מבין הצדדים צריך לשאת בו. במצב כזה קובע החוק, וכן פסיקת בתי משפט, כי את החוזה יש להשלים באמצעות לאומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע בין היתר גם מלשון החוזה.

מי יישא בדמי השהייה?

לאחרונה הוכרע סכסוך משפטי בין שתי חברות בתחום המעליות בנושא חיוב בדמי השהייה, שלא הוסדר מלכתחילה בחוזה. חברת אמבר הקימה מיזם משותף עם חברת א. לביא; הראשונה היתה זו שייבאה את המעליות והשנייה התקינה אותן אצל לקוחותיה בבניינים ובמפעלים שונים.

היות ולחברת א.לביא לא היו מחסנים, היא נהגה לאחסן את חלקי המעליות אצל אמבר ולמשוך אותם ממנה בשלבים, בהתאם להתקדמות הפרויקטים. בשלב מסוים, כשהגיע משלוח המעליות נשוא הסכסוך לישראל, עמדה יתרת חובה של א. לביא לאמבר על 150 אלף שקל. בעקבות זאת, סירבה אמבר לשחרר את המעליות לידי א. לביא, עד שתקבל ערבות לפירעון החוב. בסופו של דבר, המשלוח שוחרר לאחר התערבות של חברת אלקטרה מעליות.

בעקבות העיכוב בהשבת המכולות ובהן המעליות לחברת הספנות, נוצר חוב דמי השהייה בסך של כ-24 אלף שקל. בבית המשפט טענה אמבר שא. לביא צריכה לשאת בדמי ההשהייה, שכן הם נוצרו בשל סירובה לפרוע את חובה במועד. מנגד טענה לביא שהמחיר שסוכם בין הצדדים התייחס לכל העלויות של יבוא המעליות ואין בסיס חוקי לדרוש סכומים נוספים.

שופט בית משפט השלום בתל אביב אילן רונן בחן את החוזה בין הצדדים וקבע שמאחר והחוזה אינו מתייחס לדמי השהייה, אין אפשרות לחייב את לביא בדמי ההשהיה. עוד צוין, שלביא רכשה מאמבר עסקה כוללת, וכפי שאין זה עניינה של לביא מהו גובה התשלום שמשולם לסוכן המכס, למשלח, וכו', כך אין זה עניינה האם משולמים דמי השהייה, אם לאו. לכן נדחתה התביעה והתובעת חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.

אין לחייב סוכן מכס בדמי השהיה

משלח בינלאומי טיפל בשחרור מטען של שלוש מכולות, שיובא לארץ על ידי תושב עזה. התושב מסר בידי סוכן המכס את שטר המטען, על מנת שהסוכן יפעל לשחרור המטען בשמו מול המשלח. המכולות הוחזרו למשלח באיחור ניכר וצברו דמי השהייה.


המשלח דרש מסוכן המכס לשפותו עבור דמי ההשהייה. לטענתו, הסוכן חתם על כתב התחייבות, לפיו הוא ישפה את המשלח עבור דמי השהייה, תוך צירוף צ'ק בסך 1,500 דולר. כמו כן טען המשלח, כי הואיל ושטר המטען הוסב על שמו של סוכן המכס, הרי שהוא הפך לבעליו של המטען והוא חייב באופן ישיר בכל ההוצאות הכרוכות בשחרור המטען, לרבות דמי השהייה.


בית משפט השלום בחיפה דחה את שתי טענותיו של המשלח וקבע שכתב ההתחייבות לא הוגבל בסכום ולכן הוא אינו מפורט מספיק על מנת לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה. כמו כן נקבע שגם אם שטר המטען הוסב לטובת סוכן המכס, הדבר מקנה לו חזקה בטובין, אך אי אפשר לחייב אותו מכוח זאת גם בדמי השהייה, בהיעדר הסכם מפורש.


סוכן המכס יחויב בדמי השהייה גם במקרה של מלחמה

במקרה אחר הגיע בית המשפט לתוצאה הפוכה. מדובר במשלח בינלאומי (אלדן מטעני 2000) שטיפל בהובלת ארבע מכולות עבור יבואן עזתי. היבואן השתמש בשירותיו של סוכן מכס לפדיית פקודת המסירה ולשחרור הטובין מפיקוח רשות המכס. הסוכן חתם על התחייבות מפורטת לתשלום דמי השהייה ולהוצאות טיפול במכולות.

בעקבות מבצע חומת מגן, שהתרחש בסוף חודש מרץ 2002, המכולות נתקעו בעזה ולא ניתן היה להחזיר אותן. סוכן המכס סירב לשלם למשלח את תשלומי השהיית המכולה, בטענה שההתחייבות שלו נוגעת אך ורק לתשלום דמי השהייה רגילים, ולא לתשלום דמי השהייה חריגים בגין אירועים מלחמתיים שלא ניתן לצפות אותם מראש.


בית משפט השלום בתל אביב קיבל את עמדתו של המשלח וקבע שהתחייבותו של סוכן המכס כוללת דמי השהייה מכל סוג שהוא. בית המשפט דן בלשונה הגורפת של ההתחייבות ובנסיבות עשייתה וקבע שאין היא כוללת חריג של דמי השהייה מיוחדים, ואם סוכן המכס היה מעוניין שבמצב כזה לא יחול עליו החוב- עליו היה לדרוש הוספת חריג לחוזה.



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il