מכולות לא הושבו, הסוכן יפוצה

בית משפט השלום בחיפה פסק שיבואן ומשלח יפצו את הסוכן על עיכוב בהחזרת מכולות שבבעלות המוביל ויפצו עבור מכולות שלא הוחזרו


00:00 ,20.05.2013 מאת: עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון

לאחרונה פסק בית משפט השלום בחיפה כי יבואן ומשלח יחוייבו בתשלום דמי השהייה לסוכן של מוביל ימי בגין עיכוב בהחזרת המכולות שבבעלות המוביל, וכן בפיצוי בשווי מכולות נוספות שלא הוחזרו.

היבואן והמשלח ניסו להתגונן בטענות שונות, ביניהן כי זכות התביעה מוקנית רק למוביל (ולא לסוכנו); כי אין לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה לאור שטר המטען; כי לא הוכח שיעורם של דמי ההשהייה שסוכמו. כל הטענות הללו נדחו על ידי בית המשפט.

אי לכך, היבואן והמשלח חוייבו, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי של כ-110 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.

הסוכן היא חברה העוסקת בהובלת מטענים ימיים ומשמשת, בין השאר, כסוכנת הכללית של חברת ספנות תורכית (המוביל). חברת ר.פ.א פורט שימשה כמשלחת בעבור היבואן, ואלו השתמשו בשירותיו של הסוכן בשנת 2008, שהיתה שנת שמיטה, לצורך יבוא רסק עגבניות כשר לפסח מקזחסטאן.

בחודש ינואר באותה שנה יובאו ארצה 13 מכולות ובהן המוצרים מקזחסטאן. בחשבונות המטען ופקודות המסירה שהנפיק המוביל, נכתב: "המכולה הינה רכושו של המוביל הימי ואי החזרתה בתוך שבעה הימים החופשיים תגרור חיוב בדמי ההשהייה... המכולה ודמי ההשהייה באחריות מקבל פקודת המסירה".

עוד נקבע, כי הנשגר ומקבל פקודת המסירה הוא המשלח, וכי יש לבצע את החזרת המכולות במסוף אמקו-ים חיפה.

אין חולק כי לאחר השחרור התרחש עיכוב בהחזרת 13 המכולות. המשלח פנה ליבואן בכדי שזה ישיב את המכולות בטרם יצטברו דמי השהייה עקב העיכוב. בסופו של דבר, חלק מהמכולות הושבו באיחור ונותרו שבע מכולות שלא הגיעו ליעדן. לאחר בירור נמצא כי אלו הועברו לקזחסטאן.

במקביל הוציא המוביל חשבון בגין דמי השהייה עקב אי השבת חלק מהמכולות במועד. לאחר ארבעה חודשים בהם המתין להשבתן, הכריז עליהן כ"אובדן גמור" (Total Loss), עצר את החיוב בדמי ההשהיה ודרש את תשלום שוויין של שבע המכולות שלא הושבו.

בבית המשפט העלו היבואן והמשלח טענות הגנה שונות, כגון חוסר סמכות לבית המשפט בישראל על פי תנאי שטר המטען הימי (זאת לאור העובדה כי מקום מושבה של המוביל הימי הוא בתורכיה), וכן טענה לפיה לסוכן אין זכות תביעה, מאחר והחברה היא איננה הבעלים של המכולות נשוא המחלוקת, אלא הבעלים הינו המוביל. עוד נטען כי לא הוכח גובה דמי ההשהייה שבהם יש לחייב.

טענות אלו נדחו על ידי השופטת אריקה פריאל, שקבעה כי עקב ההתחייבות של המשלח כלפי המוביל לעניין המכולות האבודות, וכן עקב התנהגותו של היבואן בכך שהעביר את המכולות לקזחסטאן ושלל את זכותו של המוביל להחזיק ולהשתמש במכולות לפי רצונו, על היבואן והמשלח לשאת בחוב לטובת המוביל.

בית המשפט פסק כי התנייה בשטר המטען, על פי ניסוחה, אינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, וכי רוב העדים מצויים במדינת ישראל. כמו כן נקבע שהוכח שהסוכן שימש כסוכן של המוביל הימי ולכן מוקנית לו זכות התביעה. עוד קבע בית המשפט כי הוכח שהצדדים הסכימו שיש לחייב בדמי השהייה על פי תקנון הקונפרנס הימי.

בית המשפט העיר, כי למעשה המוביל היטיב עם הנתבעים, שכן יכול היה שלא להכריז על "אובדן גמור" של המכולות ולהמשיך בחיוב דמי ההשהיה בלא הגבלת זמן עד השבתן.



* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il