סכסוך הטונה בין ארה"ב למכסיקו עלה להכרעת פאנל הסחר העולמי

יצרן, יבואן או משווק של מוצרי טונה שעושה שימוש בניגוד לחוק בסימון הנוגע לדולפינים, מסתכן כי המשלוח ייתפס על ידי הרשויות בארה"ב, יושמד או יוחזר לחו"ל (במקרה של יבוא), תוך הטלת קנסות. בישראל קיימות תקנות רבות העוסקות בשיטות סימון דגים


00:00 ,14.11.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 סכסוכי סחר בינלאומיים בין מדינות מגיעים לעיתים לגוף יישוב הסכסוכים של ארגון הסחר העולמי WTO.  במצב כזה, מתקיימות שיחות בין שתי המדינות במסגרת גוף יישוב הסכסוכים, בנסיון ליישב את המחלוקת, ואם המחלוקת אינה מגיעה לפתרון בתוך 60 יום, המדינה הנפגעת זכאית לבקש מארגון הסחר העולמי להקים פנל ליישוב הסכסוך, אשר יקבל החלטה מסודרת. פנל כזה מורכב משלושה מומחים בסחר בינלאומי שאינם קשורים למי מן המדינות. על החלטה של הפנל ניתן לערער לגוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי.

לאחרונה, פורסמה ב-15 לספטמבר החלטה מעניינת של הפנל, העוסקת בתלונה שהוגשה על ידי מכסיקו נגד ארצות הברית, ביחס לאמצעים המגבילים לכאורה יבוא של טונה ממכסיקו לארה"ב.

סיפור המקרה:

החוק בארה"ב ( Dolphin Protection Consumer Information Act) מאפשר לכל יצרן, יבואן, משווק או מוכר של טונה לסמן על גבי המוצר כי המוצר "אינו גרם נזק לדולפינים" (Dolphin Safe), ובתנאי שהדרך שבה נלכדו אותם דגי טונה לא הזיקה לדולפינים. למשל, כי לא נפרשה רשת דייגים שגרמה נזק לדולפינים שהיו באיזור. כאשר הטונה נלכדה תוך גרימת נזק לדולפינים, חל איסור לסמן את המוצר בתווית זו.

החוק מוסיף וקובע מצבים של ברירת מחדל בהם יראו את שיטת הדיג ככזו שגרמה או הייתה יכולה לגרום נזק לדולפינים, כמו: דיג באמצעות מכמורת, דיג מחוץ לאוקיינוס השקט הטרופי המזרחי (eastern tropical pacific ocean) באמצעות רשתות דיג מיוחדות. במצבים כאלה, חל איסור לסמן את מוצרי הטונה ככאלה ש"לא גרמו נזק לדולפינים", אלא אם רב החובל של כלי השיט יגיש הצהרה חתומה לפיה במהלך דיג הטונה לא נהרג או נפצע קשה אף דולפין, וכי לא הייתה כל כוונה להזיק לדולפינים תוך כדי הדיג.

יצרן, יבואן או משווק של מוצרי טונה שעושה שימוש בניגוד לחוק בסימון הנוגע לדולפינים, מסתכן כי המשלוח ייתפס על ידי הרשויות בארה"ב, יושמד או יוחזר לחו"ל (במקרה של יבוא), תוך הטלת קנסות.

במכסיקו קיימים מגדלים רבים של טונה צהובת סנפיר (yellow fin tuna) שביקשו לייצא את תוצרתם לארה"ב. במשך שנים רבות הטילה ארה"ב חרם על מכסיקו ואסרה את היבוא, אך גם לאחר שארה"ב פתחה את שעריה, טוענת מכסיקו- ממשיכות המגבלות על היבוא בעקבות החוק. מכסיקו טוענת כי טונה צהובת סנפיר שמקורה במכסיקו- אסור לסמנה בתווית של "לא גרמה נזק לדולפינים", בעוד טונה ממקורות אחרים, כולל ארה"ב- ניתן לסמנה בתווית זו. מכסיקו טוענת שלמרות שהיא עושה כל שביכולתה למנוע נזק לדולפינים במהלך דיג הטונה, ארה"ב אינה מסכימה כי מוצרים ממכסיקו יסומנו בתווית "לא נגרם נזק לדולפינים", בשום אופן משום שהם נידוגים באמצעות רשת דייגים, ובכך נוצרת אפלייה לרעה של מוצרים מתוצרת מכסיקו, וכי מדובר בהפרת הוראות הסכם גאט"ט וההסכם בדבר חסמים טכניים לסחר ((Technical Barriers to Trade Agreement. עוד טענה מכסיקו כי על הדייגים שבשטחה לשאת בעלויות גבוהות על מנת לשנות את שיטת הדיג כדי לעמוד בדרישות החוק בארה"ב הנוגע לסימון.

ארה"ב טענה להגנתה כי מטרת החוק היא לגיטימית, היות והכוונה היא לשמור על הצרכנים מפני הטעייה בתוויות ולעודד צרכנים המעוניינים לצרוך רק טונה שלא גרמה נזק לדולפינים, לעשות זאת מבלי לחשוש להטעייה. כמו כן טענה כי אין איסור לייבא טונה ממכסיקו, אלא האיסור הוא רק נוגע לסימון.

החלטת הפנל:

הפנל קבע כי הטונה מתוצרת ארה"ב והטונה המיובאת ממכסיקו ייחשבו כמוצרים זהים או דומים. עוד קבע הפנל, כי סימון הטונה בתווית של "לא נגרם נזק לדולפינים" מהווה יתרון בשוק האמריקאי, היות והוכח שהצרכנים נוטים להעדיף טונה מסוג כזה.

הפנל ניתח את החוק וקבע כי על פניו, הוא אינו מפלה לרעה טונה מתוצרת מכסיקו היות וטונה ממקורות שונים, גם ממכסיקו, יכולה להיות מסומנת בתווית של אי-גרימת נזק לדולפינים אם היא עומדת בתנאי החוק. הפנל דחה גם את טענת מכסיקו בעניין עלויות ההתאמה שצריכים לאת הדייגים המכסיקנים על מנת לעמוד בדרישות החוק.

הפנל הוסיף וקבע כי תכלית החוק- להגן על דולפינים ולעודד צריכה של מוצרים שלא גרמו נזק לדולפינים- היא תכלית ראויה.

יחד עם זאת, הפנל קיבל את טענת מכסיקו בנקודה אחת, וקבע כי האמצעים שנקטה ארה"ב מגבילים את הסחר החופשי במידה העולה על הנדרש, והיה ניתן להשיג את מטרת החוק גם בדרך פחות פוגענית, ולאור זאת המליץ לארה"ב לתקן את החוק במידה שתעלה בקנה אחד עם החלטה זו וההסכמים הבינלאומיים.

[United States - Measures Concerning the Importation, Marketing and Sale of Tuna and Tuna Products, WT/DS381/R, 15.9.11]

ומה בישראל?

בישראל קיימת חקיקה ענפה העוסקת בשיטות דיג אסורות (פקודת הדיג, תקנות הדיג).

כמו כן, קיימות בחקיקה הישראלית תקנות רבות העוסקות בשיטות סימון דגים (תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם, וכן תקנות בריאות הציבור (בדיקת דגים). בין היתר, התקנות העוסקות בסימון דגים מחייבות משווק של דגים לסמן עליהם את תכולת הדג נטו (בסינון הקרח), כאשר חובה שתכולת הדג תהיה לפחות 80% מן המשקל הכולל. גם תקנות אלה, מטרתן להגן על הציבור ולמנוע ממנו הטעייה בעת רכישת דגים.


האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il