סקירה משפטית: אכיפת פסקי-דין זרים בישראל

האם לאחר שניתן פסק-דין במדינה מסוימת, בית משפט במדינה אחרת יסכים להעניק תוקף ולאכוף בשטחו את פסק הדין שניתן במדינה זרה?


00:00 ,10.03.2011 מאת: עו"ד גיל נדל, שי בבאי

במציאות של ימינו, בה נעשות עסקאות בינלאומיות רבות וחיי המסחר הגלובליים הולכים ומתפתחים, הכמות של הסכסוכים המשפטיים אשר הצדדים להם הם ממדינות שונות הולכת וגדלה. בסיטואציות אלה, עולות שתי שאלות מרכזיות: הראשונה, בית המשפט של איזו מדינה הוא שיכריע בסכסוך? השנייה, לאחר שניתן פסק-דין על ידי בית משפט, האם בית המשפט במדינה אחרת יסכים להעניק תוקף, ולאכוף (על ידי הליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים של הצד המפסיד) בשטחו את פסק הדין שניתן במדינה זרה? וזו השאלה בה נתמקד ברשימה זו.

המקורות המשפטיים לאכיפת פסקי דין זרים בישראל הם תקנות סדר הדין האזרחי וחוק אכיפת פסקי חוץ. על פיהם, בית המשפט בישראל רשאי לאכוף בשטחו פסק דין זר, בהתקיים התנאים הקבועים בהם, משמע- לבית המשפט הישראלי נתון שיקול הדעת הבלעדי לקבוע האם לאכוף את פסק הדין הזר.

התנאים הקבועים בחקיקה הם רבים, וביניהם תנאים מהותיים, כמו הוכחה שבית המשפט הזר היה בעל סמכות לפסוק בעניין על פי דיני מדינתו, כי פסק הדין אינו ניתן לערעור, כי אכיפת פסק הדין אינה נוגדת את דיניה הפנימיים של מדינת ישראל, כי המדינה הזרה אוכפת פסקי-דין ישראליים, ותנאים רבים נוספים.

כמו כן, קיימים תנאים פרוצדורליים, כגון תרגום פסק הדין הזר לשפה העברית. בנוסף לדרישות הכלליות בחקיקה, ישנם חוקים ספציפיים, ואמנות עליהן ישראל חתומה, אשר קובעים כללים ייחודיים לאכיפה הדדית של פסקי חוץ מול מדינה מסוימת.

במאמר מוסגר יצוין, כי אף שלבית המשפט הישראלי נתון שיקול הדעת הבלעדי בעניין, העיקרון הרווח בבתי המשפט בארץ בעניין זה הוא עקרון כיבוד ערכאות זרות, וככל שהבקשה לאכיפת פסק החוץ תעמוד בדרישות שקבע החוק, בתי המשפט לרוב יקבלו אותה.

בקשות לאכיפת פסקי דין זרים בישראל מוגשות כאשר לצד המפסיד אין נכסים במדינה הזרה אשר בה ניתנה ההחלטה כנגדו, אך יש לו נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע. מסיבה זו, החלטתו של בית המשפט הנדרש לאכוף את פסק הדין הזר היא חשובה לא פחות מפסק הדין עצמו.

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית משפט השלום בירושלים, אשר דנה באכיפתו בישראל של פסק דין שניתן בגרמניה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

מקרה זה עסק בנכסיה של משפחת וסרשטיין, אשר הוחרמו על ידי השלטונות בגרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה, הועברו הנכסים (בניינים) לחברת ניהול גרמנית, אשר תחזקה את הבניינים עד אשר יידרשו בחזרה על ידי בעליהם המקוריים, או צאצאיהם. בשנת 1999 זכו צאצאי המשפחה המתגוררים בישראל, בהליך משפטי בגרמניה, בהכרה בבעלותם בבניינים אלה.

לאחר השבת הבניינים לבעלות משפחת וסרשטיין, הגישה חברת הניהול הגרמנית תביעה בבית המשפט בגרמניה, ובה דרשה כי ישולמו לה דמי ניהול הוגנים בעבור תחזוק הבניינים לאורך השנים. בית המשפט בגרמניה קיבל את טענותיה של חברת הניהול באשר לאחד הבניינים, ופסק לטובתה סך של למעלה מ-62 אלף יורו, אשר נדרשו לשלם בעליהם המחודשים של הנכס.

מכיוון שהבניינים נמכרו ולמשפחת וסרשטיין לא נותרו עוד נכסים בגרמניה מהם ניתן להיפרע, הגישה חברת הניהול מגרמניה עתירה לבית משפט השלום בירושלים, בה דרשה כי בית המשפט יכיר בפסק הדין שניתן לטובתה בגרמניה, ויפעל למימושו בארץ. המשיבה בהליך שהוגש הייתה גב' וסרשטיין, אלמנתו של צאצא המשפחה האחרון.

הגב' וסרשטיין התנגדה להכרה בפסק הדין הגרמני כבר-אכיפה בישראל, וטענה כי לא התקיימו התנאים המהותיים והפרוצדורליים.

פסיקת בית המשפט

בית המשפט קבע כי לא נתמלאו מספר דרישות מקדמיות לאכיפת פסק-הדין בישראל, היות וחוק אכיפת פסקי חוץ קובע כי ניתן לאכוף בארץ פסק-דין בעניין אזרחי בלבד. במקרה הנדון חברת ניהול הנכסים היא חברה בבעלות הממשלה הגרמנית, והעיסוק בנכסים שהוחרמו על ידי הממשלה הנאצית נושא אופי של סכסוך בין פרט לממשלה, ולא בין פרט לפרט.

בנוסף, חברת הניהול לא הוכיחה במידה מספקת כי בית המשפט הגרמני היה מוסמך לדון בתביעה שעה שנתן את פסק דינו.

בנוסף, קבע בית המשפט כי מספר דרישות פרוצדורליות לא נתמלאו אף הן- לא הוכח כי פסק הדין הגרמני הובא לידי גב' וסרשטיין והמסמכים שהוגשו לבית משפט השלום (מסמכי התביעה הזרה, פסק הדין הזר וכו') לא תורגמו לעברית.

מטעמים אלה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לאכיפת פסק הדין הגרמני בישראל. משמעותה האופרטיבית של ההחלטה, כאמור, היא חוסר יכולת של חברת הניהול לקבל את הסכומים שנפסקו לטובתה בגרמניה.

(הפ (שלום י-ם) 786-08 WBF WOHNUNGSBAUGESELLSCHAFT FRIEDRIRCHSHHAIN mbh נ' מרגרט אווה וסרשטיין, בפני השופט אברהם רובין, פסק-דין מיום 29.12.10, (שמות באי כוח הצדדים לא פורסמו)

סיכום ומסקנות

בימינו, קיימת כמות הולכת וגדלה של הליכים משפטיים בין צדדים הממוקמים במדינות שונות. הכרת הדינים חשובה עוד יותר לצדדים אשר מקיימים קשרים עסקיים בינלאומיים בדרך קבע, כגון יבואנים, יצואנים ומשלחים בינלאומיים.

הדינים העוסקים באכיפה של פסקי חוץ בישראל (וגם אכיפה של פסקי-דין ישראליים בחו"ל) חשובים לא פחות, שכן פסק דין שניתן לטובת צד הוא חסר משמעות, אם אין אפשרות לממשו במדינה בה ישנם נכסים לצד המפסיד.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il