מה מגדיל את הסיכון להפצת נשק להשמדה המונית

ההתפתחות המהירה בתחום מדפסות תלת מימד והשילוב של אינטליגנציה מלאכותית יכול להקל על האפשרות ליצירת והפצת כלי נשק, רחפנים ושאר מוצרים המפוקחים ע״י אמנת הפיקוח למוצרים דו שימושיים


10:45 ,24.09.2019 מאת: עמירם הלוי

בעבר כבר סקרתי (ר׳ לינק) את ההתפתחות המהירה בתחום מדפסות תלת מימד וההשפעה שיכולה להיות להתפתחות זו על הקלת האפשרות ליצירת והפצת כלי נשק, רחפנים ושאר מוצרים המפוקחים ע״י אמנת הפיקוח למוצרים דו שימושיים. לינק למאמר

 

מחקר (מצ״ב לינק) שפורסם לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים בינ״ל מהמכון  The Middlebury Institute of International Studies at Monterey (MIIS) מגלה שההתפתחות המהירה שחלה בתחום, והתוספת של אינטליגנציה מלאכותית בתהליכי הדפסת תלת מימד פותח כעת גם את האפשרות ליצור והפצת נשק להשמדה המונית (אטומי, ביולוגי וכימי) בצורה שלא היתה ידועה קודם.

 

משמעות הדבר: מדינות וארגוני טרור אשר אינם יכולים לרכוש חלקים וטכנולוגיות שונות בגלל סנקציות בינ״ל שונות, יכולים כעת ביתר קלות לייצר בעצמם מוצרים אלו.

 

הדו״ח מציין כמה נקודות עיקריות המשפיעות ומושפעות ע״י טכנולוגיה זו:

 

מערכות שיגור - טילים בליסטיים והאמצעים לשיגורם - הם כנראה אלו שיושפעו בטווח הקרוב מהתפתחויות בתחום באופן משמעותי. דבר זה מומחש על ידי פריסה עכשווית של טכנולוגיה זו  ברשתות האספקה ​​המשמשות בתעשיית האוויר והחלל, במיוחד חברות העוסקות בייצור רכבי שיגור חלליות כמו אריאן.

 

אינטליגנציה מלאכותית: מערכות הדפסת תלת מימד משלבות לאחרונה טכנולוגיות חדישות כמו AI, לימוד מכונה, ותכנון ג׳נרטיבי (generative design), דבר המאפשר לתכנן מוצרים מתוחכמים יותר, מבנים חדשים בעלי תכונות עדיפות ובעלויות נמוכות יותר.

 

התרחבות רשת האספקה: רשת האספקה ​בתחום הדפסת תלת מימד הופכת לרב-גונית יותר עם שחקני נישה בתחומים שונים: אספקת חומרים מיוחדים (סגסוגות מתכת ושרפי פלסטיק), ציוד הדפסת תלת מימד, שירותי הדפסת תלת מימד, שירותי עיצוב, תוכנה ושילוב תוכנה. השחקנים הללו כוללים תאגידים מבוססים כמו גם חברות הזנק. בנוסף, ניתן למצוא שיתופי פעולה תעשייתיים באוניברסיטאות בכל שרשרת האספקה ​​הזו. התוצאה היא מגוון רחב של צינורות שבהם גורמים שונים יכולים לנצל את ההיצע בתחום על מנת לרכוש יכולות או ידע ספציפי. הבעיה מחריפה מכיוון שעסקים קטנים או סטארט-אפיים שנכנסים לתחום עלולים להיות פחות מודעים לדרישות הרגולטוריות ליצוא הטכנולוגיות ברישיון בלבד.

 

הפוטנציאל המלא בתחום הדפסת תלת מימד עדיין לא הופנם במלואו. בייחוד בנוגע ל״חומרי על״ - ייצור אלקטרוני בשכבות ותכנון ג׳נרטיבי, והאפשרות לייצר מוצרים וטכנולוגיות חדישות. כותבי המאמר מעלים את החשש מפני ״ברבור שחור״ בדמות מדינה שנמצאת ברשימת המדינות האסורה ביצוא, או ארגון טרור, אשר ירכוש יכולות אלו לייצר נשק להשמדה המונית מתחת לרדאר של משטרי הפיקוח.

 

חומרים חדשים:

 

הדו״ח מציין שלאחרונה נוספו שורה של חומרים חדשים לארסנל של הסגסוגות המשמשות חומר גלם לתעשיית ההדפסה בתלת מימד. חומרים שטרם ברור עד הסוף ההשלכות של השימוש בהם:

תרכובת חומרים: Functionally graded materials (FGMs). תרכובת של שתי סגסוגות שמשנה את התכונות של התוצר הסופי. למשל: טונגסטן ונחושת.

בריליום - הינו חומר מפוקח וחייב ברישיון יצוא,

אבקות ברזל: AF96 ו- 316L.

חומר מיוחד שפותח ע״י נאס״א להנעת טילים: copper-chromium-niobium alloy, GRCop-42.

באלק מטאליק גלס- Bulk Metallic Glasses (BMGs)

חומר נוסף: High-entropy alloys (HEA)

חומרים חכמים: (Smart materials) או בכינויים 4D printing. אלו בעצם חומרים מוכרים של הדפסה בתלת מימד, אולם הם מגיבים לסטימולציה חיצונית ומשנים צורה.

טיטניום: טיטניום הינו חומר מפוקח וחייב ברישיון יצוא. שימוש בסגסוגת טיטניום בהדפסות תלת מימד אינו חדש. אולם כעת פותחו טכנולוגיות חדשות אשר הופכות את השימוש בו ליעיל יותר.

 

כותבי המחקר ממליצים את ההמלצות הבאות: לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות ואחרות בתחום, בייחוד בתחום האירו-ספייס, ולגרום לשחקנים שונים בתחום בכל הרמות, להבין את המשמעויות האפשריות של הטכנולוגיה ושימושיה האפשריים וליישם מדיניות של פיקוח וניהול סיכונים אפקטיבית.

 

המלצה למשטרי הפיקוח הבינ״ל השונים, ולמדינות המצייתות להם, להכיר בחשיבות הפיקוח בתחום זה. פיקוח לא רק על המדפסות עצמן, אלא גם, ואולי בעיקר, על הטכנולוגיה הקשורה בהם. החלת סעיף CATCH ALL במידה ומתעורר חשש כלשהו. הגברת שיתוף הפעולה הבינ״ל בין המשטרים השונים, ובין המדינות המצייתות למשטרים אלו. ביחוד בתחום חילופי המידע.

 

סיכום:

 

ישראל היתה בעבר מדינה מובילה בתחום המדפסות וטכנולוגיית ההדפסה. אולם עיקר הדגש כיום הוא על חברות סטראט אפ בתחום ועל טכנולוגיות הקשורות לתחום הדפסה בתלת מימד. טוב תעשה כל חברה אשר הטכנולוגיה שלה משיקה או נוגעת באופן ישיר או בעקיפין להדפסות תלת מימד, חומרים מרוכבים, תכנון ועיצוב ג׳נרטיבי, אם תבדוק היטב כיצד משתמשים הלקוחות בטכנולוגיה שלה.

 

לרגולטורים הישראלים מומלץ לשקול לאמץ סעיף CATCH ALL, כפי שנוהגות מדינות אחרות המצייתות למשטרי הפיקוח, זאת על מנת שיוכלו להחיל את משטר הפיקוח גם אם הטכנולוגיה או הפריט המדובר אינו מופיע במשטרי הפיקוח עדיין.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לנייד 050-6240904 לדוא״ל amiram59@gmail.com או לבקר באתר: http://www.ah-consultant.com/