גודל גופן: א א א
×
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
מחשבוני המרה
שערי מטבע יציגים
תאריך עדכון: 19.11.2017
יחידות מטבע השער % שינוי
דולר 3.519 -0.114
אירו 4.1506 +0.106
ליש"ט 4.6635 +0.314
100 יין 3.1267 +0.382
מחשבון המרה מט"ח
מחשבוני עזר
אורך שטח נפח משקל
cm
m
km
inch
foot
yard
mile
נקה
square cm
square m
square km
square inch
square yard
square mile
נקה
cc
litre
cubic m
cubic inch
cubic yard
gallon
נקה
kg
short ton
long ton
lb
oz
נקה
חישוב משקל נפחי
סידור עבודה בנמלים

לין: "רפורמה היסטורית שתשפיע על פעילות המשק כולו"

נשיא לשכת המסחר תל אביב ציין את הדברים בכנס בנושא הרפורמות בתקינה ובתהליכי יבוא. במהלך הכנס הוצגו הרפורמות באופן מקיף על ידי נציגי הממשלה הרלוונטיים ונציגי איגוד לשכות המסחר
19.03.17 / 14:12
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: שלומי מזרחי
19.03.17
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר צילום: שלומי מזרחי
רועי פולקמן ועו"ד דן כרמלי. צילום: שלומי מזרחי
19.03.17
רועי פולקמן ועו"ד דן כרמלי. צילום: שלומי מזרחי

ביום חמישי האחרון (16.3.17) קיימה לשכת המסחר תל-אביב והמרכז כנס בנושא הרפורמות בתקינה ובתהליכי יבוא, וזאת לאור הרפורמות המהותיות בתחום התקינה אשר אושרו במסגרת חוק ההסדרים בדצמבר 2016. מאחר ומדובר ברפורמות מורכבות וחדשניות ובעלות השלכות אופרטיביות מרחיקות לכת, הוצגו הרפורמות במהלך הכנס באופן מקיף על ידי נציגי הממשלה הרלוונטיים ונציגי איגוד לשכות המסחר. הכנס התקיים באולם הסינמטק בתל אביב, בהשתתפות כ-300 חברי לשכת המסחר ואנשי עסקים ובהנחיית עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר.

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא הלשכה אשר פתח את הכנס, אמר: "במדינת ישראל אנו נתקלים בבעיות מבניות קשות של תפקוד המשק, הנובעות מחוסר יכולת החלטה של המערכת השלטונית. נמלי הים הם שער הכניסה דרכם זורמים לישראל מרבית המוצרים והסחורות, אך ישנו שער נוסף, נחבא יותר, אותו לא כולם מכירים, והוא מכון התקנים - שער הכניסה שיוצר את הלגיטימיות של הבאת הסחורות למדינת ישראל. זהו מונופול שלא שונה מהותית מאז 1953. ממשלות ישראל, שרי אוצר ושרי תעשייה ומסחר לדורותיהם כשלו בהתמודדות עם הפיכת מונופול סטטוטורי מוחלט לגוף עסקי ותחרותי למען הציבור. הם לא ידעו או לא רצו להתמודד עם האינטרסים שהיו שם, ורפורמות שהיו חשובות לעם ישראל לא הועברו מכיוון שלא היה את האומץ לעשות את מה שצריך".

 

לין הדגיש כי "לרוב רפורמות לא מובלות על ידי כלל הציבור אלא על ידי יחידים החותרים בצורה נחרצת אל היעד, ובשל כך אנו מודים לשר כחלון ולסיעת כולנו כולה הראויים להערכה, ולנציגי משרדי האוצר והכלכלה על מלאכתם הרבה בקידום רפורמה זו. אכן מדובר ברפורמה היסטורית אשר תשרת את המגזר העסקי כולו".

 

עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר פתח את הכנס ואמר כי זוהי בעצם 'מהפכה שקטה': "למרות שהיא יוצרת שינויים מרחיקי לכת בכל מערך התקינה הישראלי ובהליכי הייבוא, מבלי שהציבור ירגיש זאת לכאורה, יש לה השפעה ישירה על הגברת התחרותיות במשק הישראלי, ודרך כך על הפחתת יוקר המחייה בישראל. יישומה בפועל של הרפורמה החשובה הזו תגרום לכך שכל אחד מאיתנו, כצרכנים, ישלמו פחות על מוצרי צריכה. יישומה של 'המהפכה השקטה' הזו, שהיא כה חשובה לכלכלת ישראל, כבר החל".

 

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, אמר: "הרפורמה בתקינה היא חשובה והיא רק חלק ממהלכים רבים שאנחנו עושים בשנים האחרונות, כאשר בעצם משרד הכלכלה והתעשייה במידה רבה שינה את המיקוד שלו ומתמקד הרבה יותר בעידוד התחרות ופחות בחסימה כזו או אחרת של קבוצת אינטרס. ברוב משרדי הממשלה הבינו שיש קשר בין עומס הרגולציה שמטילים ובין יוקר המחיה והפחתת התחרות, והם אכן מנסים לשנות ולעבור קדימה, וכך במשרד הכלכלה, במשרד האנרגיה, במשרד הבריאות ובמשרדים נוספים ככלל".

 

יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, העביר הרצאה מקצועית ומפורטת על עיקרי הרפורמה, איך נערכים במשרד הכלכלה ליישם אותה, מהן ההקלות ומהן הדרישות החדשות מהמגזר העסקי.

 

אמיר רשף, רכז כלכלה ותעשיה באגף התקציבים של משרד האוצר, העביר אף הוא מצגת המפרטת מדוע היה המשק זקוק לרפורמה. לדבריו: "מה שיוצר במשק הישראלי את רמת המחירים הגבוהה זוהי רגולציה עודפת, חסמי סחר לתחרות הקשורים באופן ישיר לתקינה. שני אלה גורמים לריכוזיות בשווקים רבים. התקינה הפכה להיות אחת מאותם חסמי סחר. גם המצב שנוצר לפיו רק מכון התקנים יכול לתת אישורים הוא חסם. משרד הכלכלה עשה השנה מאמצים לטפל בחסמים האלו באופן פרטני, אבל אי אפשר לרדוף כל הזמן אחרי תקינה כזו או אחרת. צריך היה לעשות פה שינוי מבני. החוק אומר שצריך לאמץ תקינה בינלאומית אבל בפועל זה לא קורה. כשרואים את ניגודי האינטרסים בוועדות מכון התקנים אפשר להבין למה התקינה נקבעה כך או כך.

 

"בנוסף, ראינו שיש הרבה מאוד כשלים בפעילות המכון. מכון התקנים קפא על השמרים כי יש לו מקום נוח של ההכנסות מבדיקות היבוא. בנוסף, מבנה הוועד הפועל היה עד לפני חודש מבנה של 30 חברים שמנסים לקדם אינטרסים שונים. גם אגף הבניין הוא הפסדי כבר שנים אבל אף אחד לא הביא תכנית עבודה לוועד הפועל לייעול אגף שלא פועל. כל הדברים האלה הביאו אותנו למסקנה שמלבד הטיפול במונופול צריך לטפל במבנה מכון התקנים עצמו, ומעבר לרפורמה צריך שיהיה לגוף את הכלים לתפעול עתידי".

 

לאחר מכן התקיים מפגש אחד על אחד בין עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, ובין חה"כ רועי פולקמן, יוזם הצעת החוק לפתיחת שוק בדיקות הייבוא לתחרות. חה"כ פולקמן ציין במהלך המפגש כי "הרפורמה היא לא מטרה אלא התוצאות. המטרה היתה לאפשר לעסקים קטנים יותר להיכנס לתחום ושהציבור ירוויח ממגוון של מוצרים במחירים טובים יותר. בעיני זו בשורה".

 

לבסוף התקיים פאנל שאלות ותשובות מהקהל לחברי הפאנל: יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה; אמיר רשף, רכז כלכלה ותעשיה באגף התקציבים במשרד האוצר; ורז הילמן, מנהל אגף יבוא, מכס ותקינה בלשכת המסחר. את הפאנל הנחה עו"ד דן כרמלי.

 

 

 





המגזין הדיגיטלי
גליון 912
פייסבוק

×