צו מניעה זמני להובלת אשלג בכביש הערבה מעל לגובה דפנות משאיות

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נענה חלקית לבקשת החברה הלאומית לדרכים, שביקשה לאסור על מפעלי ים המלח להוביל אשלג בטענה שזליגתו מהמשאית גורמת לנזקים לכבישים ולגשרים


00:00 ,01.02.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט המחוזי בבאר שבע נענה חלקית לבקשת החברה הלאומית לדרכים ונתן צו מניעה חלקי וזמני נגד הובלת אשלג על ידי חברת מפעלי ים המלח בע"מ, או מי מטעמה, בכביש הערבה החל מתאריך 1 במרץ. הפסיקה בתוקף רק כאשר גובה המטען המובל חורג מעל גובה דפנות המשאית.

בית המשפט דן בבקשה למתן צו מניעה שהגישה החברה הלאומית לדרכים נגד מפעלי ים המלח, בטענה שזו מפרה את תקנות התעבורה שעניינן הובלת מטען כשהוא ארוז היטב ואינו מתאבך או נשפך אל מחוץ לרכב.

לטענת החברה הלאומית לדרכים, משאיות של מפעלי ים המלח מובילות מדי יום על כביש הערבה אשלג כשהוא אינו מכוסה כנדרש בתקנות התעבורה. עקב כך, נטען, מתפזר האשלג לאורך כביש 90, מדרום לים המלח ועד לנמל אילת, ובמיוחד על 11 הגשרים שלאורכו. האשלג, שהוא חומר כימי חריף, נטען, גורם להתפוררות הבטון ולקורוזיה בברזל שבתוכו ומביא להרס הגשרים, שהחברה הלאומית לדרכים אמונה על תחזוקתם, ולהפסדים כבדים. כתמיכה צורפו לבקשה צילומים ובהם משאיות שהמטען בהן גבוה לכאורה במרכז מעל גובה הדפנות ואינו מונע נשורת של אשלג.

מנגד טענו מפעלי ים המלח שמדובר במצב הנמשך מזה שנים רבות. החברה, טענו נציגיה, מקפידה על קיום תקנות התעבורה ומטען האשלג שבמשאיות ארוז ומפוקח היטב. זליגת הגרגרים, נטען, נובעת מבליטות ומהמורות שבדרך, עקב רשלנות החברה הלאומית לדרכים, רשלנות בעטיה המשאיות קופצות על הכביש. כבישים עשויים כהלכה, טענו נציגי מפעלי ים המלח, אמורים להיות עמידים למגע עם חומרים אלה. גם מצידה של מפעלי ים המלח צורפו צילומים, המוכיחים, לטענתה, ליקויים אלה ואחרים של האיכות הירודה של מצב הגשרים ותחזוקתם. עוד נטען שהנזק הנטען הוא כספי וניתן להשבה, וככזה, אין מקום להוצאת צו מניעה.

נציגי החברה הלאומית לדרכים טענו שתפזורת האשלג אינה נובעת ממצב הכבישים, אלא מאריזה לקויה והנזקים שנראים בגשרים נובעים מקירבתם לים, או מהיותם ישנים. לעומתם, נטען, הנזקים בגשרים לאורך כביש הערבה, שהם חדשים, אינם ניתנים להסבר, אלא על רקע פגיעתו הרעה של האשלג.

בהחלטתו כתב השופט שלמה פרידלנדר כי מצא טעם רב בטענת מפעלי ים המלח שהבקשה לא נועדה, כדרכן של בקשות למתן צו מניעה, למנוע שינוי במצב הקיים עד להכרעה בהליך העיקרי, אלא דווקא לשנות מצב הקיים מזה שנים רבות. החרה הלאומית לדרכים, כתב, לא סתרה את עמדת מפעלי ים המלח, לפיה המצב נמשך שנים רבות. "החברה הלאומית לדרכים לא נתנה כל טעם מדוע התעוררה רק עתה, שנים רבות לאחר השתרשות המצב הקיים והתמדתו, ושלוש שנים לאחר הגשת תביעתה, כדי לבקש צו מניעה זמני", כתב, "לא אוכל לקבוע בשלב זה כי התנהלותה של מפעלי ים המלח הינה בלתי חוקית בעליל, למעט בנקודה מסוימת שאינה הנקודה העיקרית".

מנגד כתב פרידלנדר כי הצילומים שהגישה החברה הלאומית לדרכים מוכיחים, לכאורה, שמשאיות של מפעלי ים המלח אכן זולגות חומר. "קיימת אי נוחות נוכח הראיות המהימנות, לכאורה, העולות מהצילומים, שמפעלי ים המלח מפירים תקנה האוסרת שמטען יחרוג בגובהו מגוב דפנות הארגז", כתב.

מפעלי ים המלח מודים שמפלס החומר גבוה מהדפנות, אולם אין בכך, לטענתם, הפרות התקנות, משום שהחומר מתיימר לגובה רק במרכז, בעוד שבשוליים, ליד הדפנות, מפלסו נמוך מגובה הדפנות. פרידלנדר לא קיבל טענה זו ופסק שעל החברה לאכוף תקנה זו.

השופט דחה טענה נוספת של מפעלי ים המלח, בדבר העובדה שזליגת האשלג נגרמת בגלל הקפיצות והבורות שבדרך, ומשום כך אין לראות בכך משום הפרה של תקנת תעבורה. "לא תנאי הדרך אמורים להתאים עצמם לרמה המתונה של אריזת מטען הנהוגה אצל מוביל זה או אחר. להיפך; אריזת מטען היא זו שצריכה להטעים את עצמה לתנאי הדרך המצויים", כתב, והוסיף שמובן מאליו שאין בדבר לפטור את מי שאחראי על תקינות הדרך מלמלא את חובותיו בעניין, ואם התרשל בכך, הרי שלדבר עשויות להיות משמעויות.

פרידלנדר קבע כי בשלב זה, מפעלי ים המלח נהנים מהתיימרותה של החברה הלאומית לדרכים לשנות מצב קיים, מן השיהוי בהגשת הבקשה ומן מורכבות התהליך, שמשפיעים על ההחלטה שלא לתת צו מניעה זמני גורף. בצד זה, כתב, טוב תעשה מפעלי ים המלח אם תבחן כבר מעתה את התנהלותה ותנקוט אמצעים מידתיים לצמצם ככל הניתן את תופעת זליגת האשלג ממשאיותיה.

פרידלנדר "המליץ" גם לחברה הלאומית לדרכים להתחשב בסיכון לקבלת טענות מפעלי ים המלח בדבר ליקויי בנייה בגשרים ולבחון אם קיימות שיטות בנייה ותחזוקה המקטינות את רגישותם של כבישים וגשרים לחומרים כאלה ואחרים המובלים על גבם.

בסיכומו של דבר, פרידלנדר לא הוציא צו מניעה זמני בגין טענה להפרת תקנות התעבורה בעניין חיזוק המכסה ובעניין זליגת האשלג, אלא התייחס רק לנושא גובה החומר מעל גובה הדפנות במשאיות. "בקשת החברה הלאומית לדרכים", כתב, "נדחית ברובה ומתקבל באופן חלקי". לנוכח התוצאה הלא חד משמעית, קבע, לא ייעשה חיוב של הוצאות משפט בגין הבקשה.

 

בחברה הלאומית לדרכים הביעו שביעות רצון מההחלטה.

 

ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "בית המשפט דחה את תביעת החברה הלאומית לדרכים, קיבל את עמדת מפעלי ים המלח והחליט שלא יינתן צו מניעה זמני, האוסר על שינוע אשלג בכביש הערבה. בית המשפט התיר את המשך שינוע האשלג בכביש הערבה, תוך הקפדה על גובה המטען במשאית. בית המשפט לא קבע שמפעלי ים המלח גרמה נזק לכביש. עוד נוסיף שמפעלי ים המלח מעמיסה את המשאיות בהתאם למשקל המותר בחוק, וזאת באמצעות מערך בקרה קפדני ביציאה מהמפעלים. את זאת ניתן להוכיח בכל התעודות והמשקלות.

"אשלג כשלעצמו אינו חומר מסוכן. כפי שתואר והובהר בטענות מפעלי ים המלח, אשלג כשלעצמו אינו מסוגל לגרום לנזקים הנטענים על ידי החברה הלאומית לדרכים. כפי שהוצג בפני בית המשפט, נזקים זהים לאלה שהוצגו על ידי החברה הלאומית לדרכים בגשרים שבכביש 90, קיימים בכבישים אחרים בארץ, בהם לא משונעים כלל מטעני אשלג. גם השופט בהחלטתו כתב כי הוא מניח שאשלג אינו מוגדר כחומר מסוכן לעניין תקנות התעבורה.

"מפעלי ים המלח טוענת כי הגורם היכול לגרום לזליגת אשלג ממשאית הוא מצב הגשרים הרעוע, הנובע מתחזוקה לקויה, הנמצאת באחריות החברה הלאומית לדרכים. גם השופט, בהחלטתו, כתב כי מומלץ לחברה הלאומית לדרכים להתחשב בסיכון לקבלת טענותיה של מפעלי ים המלח בדבר ליקוי בגשריה.

"מפעלי ים המלח משנעת את האשלג לאורך השנים בבטחה, באחריות ובהתאם לסטנדרטים המתקדמים ביותר. כך תמשיך לפעול גם בעתיד".