האי המלאכותי מול עזה: דרושה תכנית היתכנות

לאור המצב ברצועת עזה ד״ר אסף אשחר ונחום גנצרסקי מעלים שאלות בנוגע לתכנית השר כץ כגון: האם צריך נמל לעזה?, למה הנמל על אי מלאכותי ולא על החוף? והאם הנמל יוביל לפיתוח כלכלי של עזה? ואף מבקשים לערוך סקר היתכנות ראשוני כדי לתת מענה לכל השאלות


11:43 ,24.05.2018 מאת: ד״ר אסף אשחר, נחום גנצרסקי

לאור האירועים האחרונים ברצועת עזה שהביאו את מצב תושבי הרצועה לידי רתיחה ראוי להיזכר בתכניתו של שר התחבורה והשר לענייני מודיעין ישראל כץ לבניית אי מלאכותי מול חופי עזה שאולי תסייע לפתרון ולהרגעת הרוחות ברצועה. 

 

שר התחבורה מקדם בחודשים האחרונים את הרעיון של נמל האי בעזה שהעלה לראשונה לפני כעשר שנים. על פי תכניתו, מדובר באי מלאכותי בן 8,000 דונם, שבו יוקמו נמל ימי, נמל אווירי, מרינה, ומתקני חשמל ומים שישמשו את תושבי עזה. האי יוקם במרחק של 4.5 ק״מ מהחוף, בתחום המים הטריטוריאליים של עזה, אבל יהיה בשליטה בינלאומית. פקחים בינלאומיים גם יוצבו בעמדת בידוק על הגשר שיחבר את האי לחוף. הפרוייקט ״לא יעלה שקל למדינת ישראל״, כי המימון כולו יבוא ממקורות זרים. 

 

מצדדי הרעיון של השר כץ רואים בו ״פרויקט רב-דמיון״, ״פתרון יצירתי מחוץ לקופסה״, ו״חזון שיתניע את השלום״. מתנגדיו חושבים שהוא ״גרנדיוזי״, ״חלומות באספמיה״, ו״פנטזיה מנותקת מהמציאות ומיותרת״. למרות העיסוק רב-השנים באי, עד היום לא פורסם אפילו סקר היתכנות ראשוני על הפרויקט ולכן רבה בו אי-הבהירות. כוונתנו במאמר זה היא לסקור את המרכיבים הבסיסיים של תכנית האי, ולהתעכב במיוחד על מספר שאלות חשובות הדורשות מענה כגון ״האם צריך נמל לעזה?״, ״למה הנמל על אי מלאכותי ולא על החוף?״, ״האם הנמל יוביל לפיתוח כלכלי של עזה?״, ו״האם הנמל יוביל לסגירת כרם שלום והיפרדות מעזה?״ כמו גם שאלות נוספות אחרות. 

 

השאלה הראשונה שראוי לשאול היא ״האם צריך נמל לעזה?״ לנמל אשדוד הקיים, ובמיוחד למסוף הדרום החדש, יש יכולת מספקת לטיפול בתחזית המטענים הישראלית והפלסטינית לשנים רבות. לכן, אין צורך כלכלי בנמל עזה – זהו נמל פוליטי המונע על ידי השאיפות לאומיות הפלסטיניות. אין צורך בנמל נוסף במרחק 40 ק״מ מאשדוד, ובמיוחד בנמל מכולות עמוק-מים, אם עזה נשארת משולבת תחבורתית בישראל. כיוון שהשר כץ מתנגד לשילוב כזה, הוא טוען שנמל לעזה הוא גם אינטרס מדיני ישראלי, מטרתו להשלים את תהליך התנתקות עזה מישראל. עלינו להשתחרר מאחריותנו לעזה והפלסטינים הוא מצהיר, שהעולם ידאג להם... ולכן הוא מכנה את תכניתו ״אי-פרדות״ (״היפרדות״).

 

שאלה נוספת שדורשת מענה היא ״למה הנמל על אי מלאכותי ולא על החוף?״. הסיבה העיקרית היא לא מחסור בשטחי חוף בעזה או גישה למים עמוקים אלא הביטחון שיסופק ע״י הגשר שיחבר את האי ליבשה. כלומר, בעת משבר, ניתן יהיה להפציץ את הגשר ולנתק את האי מעזה. אלא, שראשית לא פשוט להפציץ כשיש כוח בינלאומי על האי. שנית, 4.5 ק״מ של ים לא מהווים מכשול רציני לסירות או לצוללנים. וחוץ מזה, הדיבורים על מלחמות והפצצות מרתיעים משקיעים פוטנציאליים. 

 

אבל, הבעיה הביטחונית היותר חמורה היא לאו דווקא בעת משבר, אלא בבדיקת המטענים השוטפת, שלפי תכנית השר כץ תבוצע בידי פקחים בינלאומיים. בדיקת מטענים אמינה, כמו שיטת הבדיקה הנוכחית בכרם שלום, מחייבת ״ידיים ישראליות״, או מגע ישיר עם המטען, כולל אפשרות לרוקן מכולות, לפתוח אריזות, לפרק מכונות, לשלוח לבדיקות מעבדה חומרים חשודים, לעכב מטענים ולבצע מעצרים. שיטת בדיקה כזו מחייבת שטחים נרחבים לחניית משאיות, פריקה והשטחה של מטענים, ותאי בדיקה מוגנים. היא איננה ניתנת לביצוע בעמדת בידוק על גשר. 

 

תכניתו הביטחונית של השר כץ כוללת גם בדיקה ימית של אניות ע״י חיל הים שאמורה להיערך במים הטריטוריאליים של עזה. האפקטיביות של בדיקה כזו מוגבלת, כי גם אם יותר לבודקים הישראליים לעלות על הסיפון לבדיקת מסמכי האנייה וצוותה, לא תהיה להם גישה למטענים עצמם כיוון שהם נמצאים במחסנים בבטן האנייה או במכולות.  

 

רוצים לדעתם מהן השאלות והתשובות הנוספות בנוגע לאי המלאכותי מול עזה? לקריאת המאמר במלואו כנסו למגזין הדיגיטלי. לקריאת המאמר המלא בשפה האנגלית לחצו כאן