שנה היסטורית שהסתיימה באכזבה בתעלת סואץ

מאז פתיחת תעלת סואץ החדשה יש ירידה בהכנסות, במעבר אוניות ובסך הקיבולת. מנגד נטען שהפרויקט הוא רק חלק בפיתוח מסדרון תעלת סואץ. ומה עשתה לתעלה הירידה במחירי הדלקים?


14:19 ,24.03.2016 מאת: מערכת פורט2פורט

פרויקט הדגל של מצרים – תעלת סואץ החדשה – סיים את שנת 2015 בקול ענות חלושה. ספק אם הנשיא המצרי עבד אל פתאח סיסי, שקידם את הפרויקט השאפתני באופן אישי, חשב שחודשים לאחר חניכת התעלה בחודש אוגוסט האחרון, התוצאות תהיינה כל כך מאכזבות. נכון לעכשיו, מסתבר כי מי שהביע התנגדות לפרויקט התעלה בטענה כי אין בו כדאיות כלכלית ועדיף לה למצרים להשקיע את הכסף במקום אחר - צדק.

 

רק לפני חודשים אחדים, במהלך הקיץ, כשבמצרים המתינו בדריכות לפתיחת התנועה הדו-כיוונית בתעלה, דאגו בקהיר להצניע היטב את קולות הביקורת כנגד הפרויקט, ובמקום זה דאגו לפזר שבחים למכביר בכל האמור לביצועו המהיר של הפרויקט וליצור גל ציפיות אדיר.

 

הפרויקט בוצע בתוך כשנה והושקעו בו כ-8 מיליארד דולר. יש הטוענים כי מהירות הבזק של הביצוע לסדר גודל כזה של פרויקט רק תרמה לניפוח העלויות. עוד בטרם נחנכה התעלה החדשה, נשאלו שאלות לגבי הכדאיות הכלכלית לנוכח המגמות העולמיות בסחר העולמי.

 

לפני פתיחת התעלה החדשה עברו בה בממוצע בכל יום 47 ספינות. נתון זה ירד במהלך שנת 2015 ובתחילת שנת 2016 הוא עומד על 44.5 אוניות בלבד. בשיאה של התנועה, לפני המשבר העולמי של 2008, נעו בתעלה בממוצע 59 ספינות ביום, ולכן הצפי של מקדמי הפרויקט החדש להכפלת התנועה היומית לכ-95 ספינות ביום נתפשה כלא ריאלית, בייחוד בשל האטת הצמיחה בסחר העולמי. לפיכך, הצפי כי ההכנסה מהתעלה תשלש את עצמה בתוך שמונה שנים מפתיחתה עמד תחת ביקורת נוקבת מצד מתנגדי הפרויקט.  

 

ירידה במספר ספינות המטען

הנתונים שפרסמה רשות תעלת סואץ לסיכום שנת 2015 מלמדים כי חלה ירידה כמעט בכל האינדיקטורים בהשוואה לשנת 2014. בצד החיובי, דווקא דווח כי בסך הכול חלה עלייה של קרוב ל-2% במספר הכללי של כלי השיט שעברו בתעלה בשנת 2015, לכ-17,500, בעוד הטונאג' הכללי צמח קלות, בשיעור של 0.07%. למרות שמספר מכליות הנפט רשם עליה בשנת 2015, הצמיחה של תנועתן בתעלה הואטה בצורה משמעותית. בשנת 2013 עברו בתעלה 3,594 מכליות נפט, בעוד שבשנת 2014 מספרן עלה ל-4,053, קרי עלייה שנתית של קרוב ל-13%. בשנת 2015 עברו בתעלה 4,316 מכליות נפט, צמיחה של 6.5% בלבד.

 

עיון מעמיק יותר בנתונים מלמד על מגמה מדאיגה מבחינת המצרים, קרי האטת הצמיחה בכל האמור לתנועת המטען בתעלה, שהיא התנועה החשובה ביותר בה מבחינת הכנסות (ספינות המכולות מהוות 34% מכלל ההכנסות של התעלה, בעוד שספינות התפזורת מהוות 16% מכלל ההכנסות). תנועת המטענים במכולות ירדה במהלך השנה שעברה ב-2.3%, ל-41.2 מיליון TEU. מספר ספינות המכולה שעברו בתעלה ירד בשנת 2015 בכ-3%, אל 5,941, לעומת 6,129 ספינות בשנת 2014 ו-6,014 בשנת 2013. תנועת המטען בתפזורת בתעלה ירדה אף היא, הן במספר הספינות והן בטונאג'. תנועת הספינות המובילות מטען בתפזורת ירדה בשנת 2015 בקרוב ל-6% ומספרן הגיע ל-2,878. במקביל, הטונאג' ירד בשנה שעברה ב-5.2% והסתכם ב-102.2 מיליון טון.

 

ירידה נרשמה גם בהובלת הרכבים במהלך 2015. בסך הכול עברו בתעלה בשנה שעברה 939 ספינות גלנוע, לעומת 1,003 בשנת 2014.

 

מה שמפתיע יותר הוא שהירידה בפעילות בתעלה התגברה דווקא במחצית השנייה של 2015, אז כבר פעלה התעלה החדשה, המאפשרת תנועה דו-כיוונית בו זמנית. כך למשל, בדצמבר 2015 עברו בתעלה 492 ספינות מטען לעומת 514 בחודש המקביל בשנת 2014. בתחום התפזורת הירידות היו משמעותיות יותר בחודש האחרון של 2015: מספר הספינות ירד ב-24.5% והטונאג' ירד בקרוב ל-23% על בסיס חישוב שנתי.

 

מה שהכי מטריד את השלטונות במצרים הוא הנתון הבא הקשור בהכנסות התעלה: לפי הנתונים הרשמיים, ההכנסות מתעלת סואץ בשנה שעברה ירדו ב-5.3% והסתכמו ב-5.18 מיליארד דולר, לעומת 5.46 מיליארד דולר בשנת 2014. יש לזכור כי ההכנסות מהתעלה מהוות את אחד המקורות החשובים ביותר למטבע חוץ עבור המשק המצרי המקרטע, ובמיוחד כך מאז תחילת אירועי האביב הערבי, שהביאו את ההכנסות מתיירות לכמעט אפס. הרצון להגביר את ההכנסות מהתעלה במידה ניכרת היה אחד השיקולים המרכזיים שדחפו את השלטונות בקהיר לפתיחתה של התעלה החדשה.

 

מאמצים לשמור על האטרקטיביות

האטת הצמיחה בתנועה בתעלת סואץ במהלך 2015 הביאה לכך שרמות אגרות המעבר נותרו בעינן בהשוואה לשנת 2014. ההחלטה לא להעלות את המחירים התקבלה לאחר שבשנת 2014 החליטה רשות תעלת סואץ להעלות את האגרות ב-5% - 7% עבור ספינות המובילות נפט גלמי, מוצרי נפט, כימיקלים וכן עבור מכליות גז טבעי נוזלי, המובילות למעלה מ-20,000 טון. עבור ספינות המובילות תפזורת יבשה הועלו האגרות במהלך 2014 בין 5% ל-9%. לפי הערכות, במהלך 2016 לא יועלו האגרות בתעלת סואץ, כדי לשמר את התחרותיות שלה, בייחוד נוכח הירידה במחירי הנפט, אי הבהירות לגבי המצב במשק הסיני והצפי להאטה בצמיחה באיחוד האירופאי.

 

הירידה במחירי הנפט, הובילה את ראשי רשות תעלת סואץ להודיע על כך שהיא תציע מחירים אטרקטיביים במיוחד לחברות ספנות במספר מדינות המפרץ, בכדי לעודד את השימוש בתעלת סואץ. לפי נתונים שמפורסמים על ידי גופים העוקבים אחרי תנועת הספנות העולמית, החל מאוקטובר 2015 ועד אמצע פברואר 2016, כ-115 ספינות בקו אסיה-החוף המזרחי של ארצות הברית וכן אסיה–צפון אירופה העדיפו לשייט בחזרה לאסיה מדרום ליבשת אפריקה, במקום לעבור דרך תעלות סואץ ופנמה. המרחק הגדול יותר שעושות הספינות מקוזז על ידי האפשרות לשייט במהירות הפלגה גבוהה יותר, עלויות נמוכות יותר של דלק וחיסכון בתשלום האגרות.

 

אבל חשוב להדגיש שהגורמים שצוינו – הירידה במחירי הנפט והספקות לגבי הצמיחה במשק העולמי – אינם אלה שעומדים בלבד מאחורי הירידה בהכנסות תעלת סואץ בשנת 2015, שרובן במטבע האמריקאי. הירידה נובעת במידה לא מבוטלת כתוצאה מהירידה החדה, של קרוב ל-8%, בערך סל המטבעות (SDR) ביחס לדולר בשנת 2015. התעלה נשענה על SDR לתמחור האגרות ומכאן שהתחזקות המטבע האמריקאי מול שאר המטבעות החשובים בעולם (אירו, שטרלינג והין היפני)  פגעה קשות בהכנסותיה.

 

אופטימיות זהירה

אבל למרות החודשים האחרונים המאכזבים, מוקדם עדיין להספיד את פרויקט התעלה החדשה. דברים ברוח זו נשמעו בסוף חודש פברואר, במהלך כנס שעסק בעתידה של תעלת סואץ. אחד המומחים שדיברו בכנס, כרך את הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל איראן עם אפשרויות צמיחת התנועה בתעלת סואץ. הוא ציין כי באופן מסורתי, לאיראנים שותפי סחר בדרום היבשת האירופאית ובעיקר בתחום הנפט. לפיכך, הוא העריך כי חידוש ייצוא הנפט מאיראן לאירופה, דרך תעלת סואץ, יבוא לידי ביטוי בתנועת המכליות דרכה בשנים הקרובות. גורם נוסף שצוין כעשוי להגביר את תנועת כלי השיט בתעלת סואץ בשנים הקרובות הוא הפיתוח הצפוי של תעשיית זיקוק הנפט בהודו.

 

בנוסף, ממשלת מצרים טוענת כי פרויקט תעלת סואץ החדשה הוא רק חלק אחד במגה-פרויקט שנועד לשקם את כלכלתה של המדינה. לפי בכירים במצרים, פיתוח מסדרון תעלת סואץ הכולל הקמת ושדרוג נמלים (כמו למשל תעלת הגישה ממזרח לנמל פורט סעיד שנחנכה ב-24 בפברואר), לצד הקמתם של אזורים כלכליים חדשים אטרקטיביים למשקיעים, יביא להפיכתה של מצרים למרכז לוגיסטי בינלאומי בדומה לאזור החופשי המצליח שבנמל ג'בל עלי באמירות דובאי. לשם כך, הדגישו הרשויות הרלבנטיות במצרים, כי יפעלו להסיר מכשולים ביורוקרטיים – אבן נגף מסורתית בהתנהלות המצרית - במקביל להיצע של הטבות חדשות למשקיעים.

 

ברשות תעלת סואץ סבורים גם כי העלאת ההכנסות בתעלה תושג באמצעות גיוון מקורות ההכנסה מעבר לאגרות המעבר. זו הסיבה שברשות פועלים להקמת פרויקטים שיציעו מגוון שירותים לוגיסטיים כגון תחנות תדלוק עבור ספינות שעוברות בתעלה. בנוסף, שואפת רשות התעלה למשוך עוד חברות ספנות שיתחילו להשתמש בה, וזאת בעיקר דרך הסכמים בינלאומיים ובעיקר עם מדינות ערב.

 

אין ספק כי במצרים התאכזבו עד כה מהתוצאות שהניבה התעלה החדשה מאז נפתחה בקול תרועה רמה בקיץ האחרון. עם זאת, בממשלה המצרית מרגיעים וטוענים כי מדובר בתהליך שיימדד לאורך שנים ולא חודשים, מה עוד שעבודות הפיתוח במסדרון התעלה נמשכות במלוא הקצב. עם זאת, מומחי ספנות מצרים סבורים כי הנתונים של 2015 מהווים אינדיקציה על המגמה הצפויה בעתיד לתעלה – מעבר מספר קטן יותר של ספינות, אם כי מדובר בספינות גדולות יותר מבעבר - וזאת כדי לחסוך בעלויות. התעלה תהיה חייבת להתאים עצמה למגמה זו כדי לשמור על האטרקטיביות שלה.

 

הכתבה פורסמה במגזין מרץ 2016 של "PORT2PORT". לצפייה במגזין הדיגיטלי לחץ כאן