לשכת הספנות לשר האוצר: קדם חוק מס תפוסה

אישורו של חוק המיסוי החדש, שהיה אמור להיכנס לתוקף בינואר 2017, נדחה, וכעת יש להתחיל את תהליך אישורו מחדש כולל אישור הממשלה ושלוש קריאות בכנסת. ד״ר זבה במכתב לשר האוצר: ״הטל כל כובד משקלך לקידום החוק לפני שיהיה מאוחר מדי״


10:09 ,14.09.2020 מאת: מערכת פורט2פורט

נשיא לשכת הספנות, ד״ר יורם זבה, פנה במכתב לשר האוצר ישראל כ״ץ בנוגע לקידומו המהיר של חוק מס תפוסה. נציין כי למרות שהחוק עבר את אישור הממשלה ואף קריאה ראשונה במליאת הכנסת, כיוון שהדבר התרחש לפני שתי כנסות יש להתחיל את הליך אישור החוק מההתחלה, כלומר, גם את אישור הממשלה וגם את הקריאה הראשונה בכנסת. נציין כי לשכת הספנות פועלת בנושא בתיאום מלא עם רספ״ן. 

 

ד״ר זבה מזכיר במכתבו לשר האוצר כי ״החוק החשוב הזה, שכולם תומכים בו, הינו מבית היוצר של אגף הכלכלן הראשי, וזכה לתמיכה של הממשלה ועבר קריאה ראשונה בכנסת״. בינתיים, כותב ד״ר זבה, ״רוב מדינות העולם אימצו ורסיה זו או אחרת של החוק החשוב הזה שנתן להם יתרון ובכך גם פגעו בספנות הישראלית. יתר על כן, מספר האניות בבעלות ובשליטה ישראלית צנח לשפל קריטי ואנו עומדים בפני חיסולו. אין אניות - אין קהילייה ימית, על כל המשמעויות שיש לכך על התעשייה הישראלית, נמלי ישראל וענף הספנות״.

 

עוד כותב נשיא לשכת הספנות לשר האוצר כ״ץ, אשר שימש לפני כן כעשר שנים בתפקיד שר התחבורה, כי ״ישראל נמנית על קבוצת מדינות הספנות המובהקות. מדינה שהסחר החוץ שלה מהווה קרוב לשני שלישים של התוצר, מובל 99.5% בים, וכל המפעלים הגדולים מייצאים את רוב תוצרתם. גם הצורך לייבא אנרגיה וחומרי גלם מצריך יבוא בקנה מידה ניכר. הקב״ה גם דאג שנהיה על ׳הכביש הראשי׳ של נתיבי הים הבינלאומיים – יתרון שאתה דאגת לטפח היטב באמצעות הרפורמה החשובה של פיתוח נמלי הים. הרשה לי לבקש למען כולנו שתטיל את כל כובד משקלך לקידום מהיר של חוק התפוסה לפני שיהיה מאוחר מדי״.  

 

נזכיר כי תיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי חברות ספנות לפי תפוסה) התעש״ו-2016 או בקיצור "תזכיר מס תפוסה״ היה אמור להיכנס לתוקף כבר בינואר 2017. מדובר בחוק מס חדש אשר יחשב את ההכנסה החייבת במס של חברות ספנות ישראליות העוסקות בהובלה בינלאומית של טובין בהתאם לשיטת ׳מס התפוסה׳ - חישוב ההכנסה החייבת של החברה בהתאם לתפוסת כלי השיט שהיא מפעילה.

 

מטרת החוק הוא חיזוק הספנות הישראלית, הגברת יכולת התחרות הבינלאומית של הספנות הישראלית, תמיכה בהכשרה הימית בישראל והעלאת רמת ההכשרה של יורדי ים ישראליים, שיפור התחבורה הימית בהיבטי יעילות, בטיחות ואיכות הסביבה וחיזוק ענפים נלווים לספנות בישראל, כל זאת תוך התאמת הדין החל על הספנות הישראלית לדין המקובל בעולם.