ביהמ״ש: הודעת גירעון תיוותר על כנה גם אם היבואן לא היה שותף לתרמית כלפי רשויות המס

כמעט שלוש שנים לאחר שיבואן ייבא כלי רכב בייבוא אישי הוא קיבל הודעה מרשות המסים כי עליו לשלם תוספת מסי יבוא בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין הצהרת ערך שגויה. היבואן פנה לבית המשפט


11:41 ,09.11.2017 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

עובדות המקרה: יבואן ייבא רכב במסגרת יבוא אישי. לצורך יבוא הרכב, השתמש היבואן בשירותיה של חברת ייעוץ ליבוא אישי של כלי רכב (להלן: "חברת הייעוץ"). בין הצדדים נכרת הסכם לפיו, היבואן ישלם את מלוא ההוצאות בגין רכישת ויבוא הרכב עד לשחרורו בישראל. בהתאם למוסכם, שילם היבואן תשלום לסוכנות הרכב בחו"ל ממנה נרכש הרכב, את מסי היבוא לפי ערכו המוצהר של הרכב ועמלה לחברת הייעוץ.

 

בחלוף כשנתיים לאחר היבוא, נדרש היבואן להתייצב לחקירה ברשות המסים, ובהמשך הוצאה לו הודעת גרעון שבה הובהר כי ערך הרכב אשר דווח לרשות המסים בחשבון הספק שגוי, ועל כן עליו לשלם תוספת מסי יבוא, לרבות הפרשי הצמדה וריבית בתוספת קנס פיגורים.

 

בירור שערך היבואן העלה כי הגם ששילם לחברת הייעוץ את מסי היבוא הנדרשים בהתאם לערך הרכב, חברת הייעוץ הצהירה בפני רשויות המכס על ערך נמוך מהסכום ששילם ושלשלה את ההפרש לכיסה. על כן, עתר היבואן בפני בית המשפט להצהיר כי הוא אינו חייב בתשלומי המס.

 

השאלה המשפטית: האם יש לבטל הודעת גרעון שהוצאה לנישום אשר נהג בתום לב ולא ניסה להונות את רשויות המס?

 

טענות הצדדים: לטענת היבואן המדינה התרשלה פעמיים. פעם אחת בכך שלא הקפידה על הנהלים בעת בחינת ערכו של הרכב במועד היבוא, ולא הזהירה אותו מפני חיוב בתשלום מס יבוא נוסף. אזהרה אשר הייתה מקנה לו את הזכות לבחור אם להשלים את עסקת היבוא תוך תשלום תוספת המס הנדרשת או לבטלה. ופעם שנייה בכך שרק כעבור כ-30 חודשים מיום שחרור הרכב הוציאה לו המדינה הודעת גרעון המנוגדת לדרך חישוב הערך כפי שהיא עצמה קבעה במועד שחרור הרכב.

 

מנגד טענה רשות המסים כי לא ניתן להטיל על המדינה אחריות נזיקית לאחר שגורמים מטעמה בדקו את הרכב באופן סביר ובהתאם לנהלים המקובלים, בשים לב לכך שהבדיקה שהמכס מבצע בעת שחרור הטובין כלל לא נועדה כדי להגן על היבואן מפני הצהרותיו שלו, אלא להגן על הקופה הציבורית מפני דיווחים כוזבים בהם לא שולם מס כדין.

 

החלטת בית המשפט: בית המשפט קיבל את טענת המדינה בקובעו כי חובת הזהירות המוטלת על המדינה מכוח חיקוקי המכס, נועדה להגן על הקופה הציבורית מפני דיווחים כוזבים ולא נועדה להגן על היבואן מפני הצהרות כוזבות של נציגיו. המדינה פועלת כגובת מס ולא כרשות חוקרת.

 

עוד קבע בית המשפט כי אין מקום להכיר בחובת הזהירות של המדינה גם מטעמים של מדיניות משפטית. המדינה פועלת על סמך הצהרת הנישום ואין בידה את המשאבים לבדוק באופן ממצה בזמן אמת את נכונות ההצהרה. הטלת אחריות רחבה על המדינה בשלב זה, תוביל לעיכוב כלי רכב בנמל באופן שיפגע בציבור היבואנים כולו ויגדיל את העלויות הכרוכות ביבוא.

 

כמו כן, היבואן הוא שמסר באמצעות חברת הייעוץ את הדיווח השגוי למכס ועצם העובדה שלא ידע על הדיווח השגוי מקנה לו עילת תביעה כנגד חברת הייעוץ ולא כנגד המכס, שהוא למעשה הגורם הנפגע. על כן, האחריות למניעת הנזק מוטלת על היבואן אשר יכול לפקח על פעולות שלוחו.

לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה בקובעו כי הגם שהיבואן לא היה שותף לתרמית שנעשתה כלפי רשויות המס ואף שילם את התשלום הנדרש לחברת הייעוץ, הגרעון הוצא כדין.

 

יצוין כי ביום 6/8/2017 הוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.

 

ת"א 16435-04-14 יגאל חמוי נ' מדינת ישראל, בפני כבוד השופט אבי שליו, החלטה מיום 19.4.17.

 

 

 

 

ביהמ״ש: הודעת גירעון תיוותר על כנה גם אם היבואן לא היה שותף לתרמית כלפי רשויות המס* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]