הכרעה בעניין זכויות יוצרים בתוכנת מחשב

אדם שחתם על ויתור זכויותיו בתוכנת מחשב הגיש תביעה כנגד הקונים על כך שלא קיבל תמלוגים בגין עסקה מסוימת. בימים אלה הכריע בית המשפט העליון בנושא


00:00 ,22.03.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

לאחרונה, נדון בבית המשפט העליון ערעור וערעור שכנגד על פסק דין שניתן בבימ"ש המחוזי בת"א, בעניין זכויות יוצרים ותמלוגים בתוכנת מחשב.עניינו של הערעור בטענה להפרת הסכם פירוד שותפות בגין אי תשלום מלוא התמלוגים המגיעים למערערים על פי הסכם הפירוד, ולהפרת זכויות יוצרים בנוגע לתכנה לניהול תיקי השקעות באופציות מעו"ף שנועדה לשמש בנקים בישראל.

עובדות המקרה

מר שלום הר-עוז פיתח יחד עם מר אמנון ריפטין תכנת מחשב לניהול פוזיציות ובקרה באופציות מעו"ף, שנועדה לשמש את הבנקים ומוסדותיהם. במחצית שנת 1995 נחתם בין הצדדים הסכם פירוק שותפות, במסגרתו נמכרו הזכויות בתוכנה לחברה בבעלות מר ריפטין (סערת תוכנה), אך מר הר-עוז והחברה בבעלותו (סערת שוקי הון) היו זכאים לפי ההסכם להמשיך להשתמש בתוכנה כנגד תשלום בסך 100 דולר לחודש.

סעיף נוסף בהסכם הפירוד קבע כי מר הר-עוז זכאי לקבל תמלוגים בשווי 55% מההכנסה נטו (לפני ניכוי הוצאות ומסים) שתפיק חברת סערת תוכנה ממתן זכויות השימוש בתוכנה אם זו תימכר לבנק הפועלים, בנק לאומי או בנק דיסקונט, וזאת ללא הגבלת זמן.

בשנת 1996 נמכרה חברת סערת תוכנה לחברת אפ.אמ.אר מחשבים, ובמהלך השנים קיבל הר עוז תמלוגים מכוח ההסכמים הן מחברת סערת תוכנה והן מחברת אפ.אמ.אר. בשנים 1999 ו-2000 חתם מר הר-עוז על הסכמים עם סערת תוכנה ואפ.אם.אר, לפיו הוא מוותר על זכויותיו בתוכנה תמורת תשלום של 10,000 דולרים מצד סערת תוכנה ו-44 אלף שקלים מצד אפ.אם.אר, ובהסכמים צוין כי ויתור זה מתייחס גם לעסקה עם בנק הפועלים.

טענות הצדדים

מר הר עוז הגיש תביעה ובה טען כי סערת תוכנה ואפ.אם.אר לא שילמו את התמלוגים שהיו חייבות בהן, שכן עסקה מסוימת עם בנק הפועלים הוצגה להר-עוז באופן מלאכותי ורווחיה לכאורה הוצגו כקטנים, ולכן טען כי מדובר בהפרה של ההסכם.

כמו כן, טען הר-עוז כי התוכנה נמכרה לחברת בת של בנק לאומי והוא לא קיבל תמלוגים בגין עסקה זו. בנוסף, נטען כי סערת תוכנה ואפ.אם.אר הפרו את זכות היוצרים של הר-עוז בתוכנה, למשל, מאחר ושינו את התוכנה ללא רשותו. התביעה נדחתה בבית המשפט המחוזי, ופסק-הדין בערעור בבית המשפט העליון ניתן בימים אלה.

החלטת בית המשפט העליון

בראשית הדברים, ציין בית המשפט העליון כי דין תוכנת מחשב כדין יצירה ספרותית הזכאית להגנת זכויות יוצרים, וכי ההגנה על תוכנת מחשב משתרעת על כל שלבי הפיתוח של התוכנה, לא רק על העתקתו של קוד התוכנה עצמו אלא גם על השלבים הקודמים של הגדרת הדרישות (האפיון), התכנון (עיצוב) ואף על הבחירה ברעיונות וארגונם, הצורה, המבנה, הזנת המשתמש, הסדר והארגון.

לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי מלשון ההסכמים בין הצדדים עולה שהר-עוז ויתר באופן מלא על זכויותיו בתוכנה ולכן אינו יכול לטעון להפרת זכות יוצרים- שכן זכות היוצרים נמכרה על ידו לאחר. בעניין שינוי התוכנה, נפסק שמרגע שנמכרה זכות היוצרים בתוכנה, היו רשאים הקונים לפתח את התוכנה ולשנותה כראות עיניהם מבלי שהדבר מחייב תשלום תמלוגים למוכר.

בעניין הטענה כי ניתן מצג שווא ביחס לעסקת בנק הפועלים, פסק בית המשפט כי מר הר-עוז היה צריך להודיע על ביטול ההסכם בכתב עקב טעות ומשלא עשה כן הדבר סותר את גרסתו.

בעניין הטענה לזכאות בגין עסקת מכירה לחברת בת של בנק לאומי, קבע בית המשפט כי ההסכם קבע שרק מכירה לבנק לאומי תזכה את הר-עוז בתמלוגים, ומאחר וההסכם נוסח על ידי עורכי דין ניתן להניח שמכירה לחברה אחרת, גם אם קשורה לבנק לאומי, לא צריכה לזכות את הר-עוז בתמלוגים. לאור כל זאת, נדחה הערעור ומר הר עוז חויב בתשלום הוצאות של 50 אלף שקלים.

(ע"א 4667/08 שלום הר עוז ואח' נ' סערת תוכנה בע"מ ואח', בית המשפט העליון, פסק דין מיום 15.2.11, השופטים א' חיות, פוגלמן ועמית. ב"כ הצדדים - לתובעים: עו"ד אהוד הקר ועו"ד גדעון פרחמובסקי. לנתבעים: עו"ד יהונתן צבי).

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il