חשיבותו של שטר מטען מקורי

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש משלח וקבע שהוא נושא באחריות לנזקים כלפי יצואן בגין התרשלות


00:00 ,19.09.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט העליון אישר שמשלח ששחרר סחורה ללא שהוצג לו שטר מטען מקורי יישא באחריות לנזקים שנגרמו עקב כך. העליון אישר בכך פסקי הדין שניתנו בבתי משפט מחוזי ושלום, במסגרתם חויב המשלח לשלם למעלה ממיליון שקל פיצוי בגין נזקים שנגרמו.

חברת Special Metals Wiggin מאנגליה ייצאה משלוח של מתכת בתנאי FOB כשהסחורה יועדה להגיע לנמל אשדוד. סוכם עם הקונה, כי תנאי המכר יהיו CAD – cash against document. כלומר, היבואן יצטרך לשלם בעבור הטובין עם קבלת המסמכים המקוריים, הנחוצים לשחרור הסחורה. מסמכים מקוריים אלה יימסרו לבנק, כשזה ימסור אותם רק כאשר תתקבל התמורה מהיבואן/קונה.

לטענת המוכר מאגליה, המשלוח הגיע לישראל והמשלח/סוכן המכס שחרר אותו לידי היבואן, מבלי שזה הציג לו את שטר המטען המקורי ומבלי שהיבואן שילם בעבור המשלוח. המוכר טען שמדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס המצדיק נגדו עילת תביעה. לפי הטענה, הוחזרו שטרי המטען המקוריים על ידי הבנק ליצואן באנגליה לאחר שלא נדרשו על ידי הקונה.

התביעה שהגיש היצואן עמדה על כמיליון שקל, הכוללים את שווי הסחורה, בצירוף עלויות גבייה של המוכר מהקונה שלא צלחו.

בכתב ההגנה טען המשלח/סוכן המכס להתיישנות של שנה אחת, כנהוג בתביעות נגד מובילים ימיים. עוד נטען שאין קשר חוזי בינו לבין היצואן מאנגליה וכי הוא ייצג את הקונה. עוד טען המשלח/סוכן המכס כי הקונה הציג לו שטר מטען מקורי, כנראה מזויף. בנוסף נטען, כי מכיוון שמדובר במשלוח בתנאי FOB, הבעלות בסחורה עברה לקונה בישראל כבר מרגע ההעמסה.

בית משפט השלום בתל אביב דחה את טענות המשלח וחייב אותו לפצות את היצואן בסך של למעלה ממיליון שקל. בין השאר, נקבע שמשלח בינלאומי אינו זכאי להתיישנות מקוצרת של שנה אחת משום שהוא אינו המוביל.

בנוסף נקבע, שגם אם היה מדובר בעסקה בתנאי FOB, עניין זה לא מכריע בשאלת הבעלות בסחורה, אלא רק בנושא הסיכון לקרות נזק.

המשלח לא השלים עם רוע הגזרה. לאחר שערעורו בבית המשפט המחוזי נדחה, בעיקר משום שמדובר בממצאים שבעובדה שאין עילה להתערב בהם, הוא הגיש ערעור גם לבית המשפט העליון.

במסגרת הערעור טען המשלח כי הינו זכאי להתיישנות מקוצרת וכי היצואן מאנגליה היה צריך לפעול להקטנת נזקו. עוד הוא טען, כי לא היה מקום להפעיל כלל המכונה "הדבר מדבר בעד עצמו" כאשר מסמכי המטען המקוריים היו בידי היצואן. על פי כלל זה, כאשר נגרם נזק, רשאי צד מסוים לטעון כי הנזק אירע שכשמטען היה ברשותו של אחר ואין לו מידע מדויק אודות הדרך בה התרחש הנזק. לכן יש להעביר את נטל ההוכחה אל ה"אחר".

בית המשפט העליון קבע כי בתי המשפט קמא צדקו בהכרעתם ולא מדובר במקרה כה מיוחד המצדיק מתן רשות ערעור. לכן נדחתה בקשת רשות הערעור.

____________

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il