נדחתה עתירה לביטול צו החרמה

בית המשפט העליון דחה עתירה לביטול צו החרמה שהוצא ליבואן מרצועת עזה תוך שהוא קובע כי הסחורה אשר נתפסה במעבר הינה בחזקת ציוד דו-שימושי אשר העברתה לרצועה לא תואמה כנדרש


11:47 ,24.05.2017 מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

רקע: בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה לביטול צו החרמה אשר הוצא ליבואן מרצועת עזה, תוך שהוא קובע כי הסחורה אשר נתפסה במעבר כרם שלום, הינה בחזקת ציוד דו- שימושי, אשר העברתה לרצועת עזה לא תואמה כנדרש.

 

כנהוג בהעברת טובין לרשות הפלסטינית, עת הגעת הטובין למעבר גבול, ובמקרה דנן מעבר כרם שלום, ביצעו נציגי רשויות המעבר בדיקות בטובין, ובין הטובין נתגלו גם משאבות מים מוסלקות, המוגדרות בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית) (הוראת שעה) (מס' 3), תשס"ח-2008 (להלן: "צו הפיקוח") כציוד דו-שימושי אשר הכנסתן לעזה לא תואמה כנדרש.

 

לאור האמור, הוצא על ידי שר הביטחון צו החרמה מתוקף סמכותו לפי סעיפים 74 ו-120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: "תקנות ההגנה").

 

מפסק הדין עולה כי הוגשה בקשה להעברת טובין דו-שימושיים בנוגע לציוד תקשורת בלבד, ולא הייתה כל התייחסות למשאבות המים.

 

טענות הצדדים: העותרת טענה כי ההעברה נעשתה בתום לב, ויש מקום לשקול סנקציה מידתית יותר מאשר החרמת כל הטובין שבמשלוח. בהקשר זה טענה העותרת כי היא התבססה על צילום אישור של קמ"ט תקשורת על חשבונית אשר כללה גם את המשאבות שנתפסו.

 

המשיבה טענה כי העותרת לא פעלה בתום לב, וכי האחריות על הגשת רשימת הטובין המיועדים להעברה הינה בראש ובראשונה של העותרת, כי נסיבות המקרה מלמדות על ניסיון הברחה.

 

הדיון המשפטי: בית המשפט יישם את הלכת אקס אוברסיז, שם דן בית המשפט העליון בשאלת סמכותו של שר הביטחון להורות לא רק על תפיסה והחרמת ציוד שלא אושרה כניסתו לרצועת עזה, אלא גם על תפיסה והחרמה של הרכוש ששימש אמצעי להברחת הציוד האסור. בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות המתוארות, קרי, ניסיון הברחת ציוד דו-שימושי לרצועת עזה, אין כל עילה להתערב בהחלטתו של שר הביטחון, היות והחלטתו של שר הביטחון התבססה על תשתית ראייתית מספקת, אשר אפשרה לו להגיע למסקנה כי מדובר על ציוד אשר נועד לשמש לביצוע עבירה של סיוע או מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת.

 

בנוסף, נקבע כי קיים דין זהה גם ביחס לסחורות הנוספות, שהעברתן אמנם אושרה, אולם בנסיבות המקרה לא ניתן היה לשלול את האפשרות שאף הן היו מיועדות לשימוש אסור, ולכן גם תפיסתן היתה מותרת. בהקשר זה צוין כי הרציונל מאחורי החרמת הסחורות הנוספות הינו הרתעתי. עוד הוסיף בית המשפט כי יבואן המבקש להכניס ציוד לרצועת עזה, חלה עליו החובה לנקוט, מבעוד מועד, באמצעים הדרושים למניעת הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם שאר הטובין.

 

בשולי הדברים ובהקשר למידתיות צו ההחרמה נקבע כי לא מדובר על החלטה בלתי מידתית ובלתי סבירה,  וזאת לאור העובדה שהמשאית אשר הובילה את הטובין המוחרמים לא הוחרמה, ולא נחסמה גישתה של העותרת מלהגיש בקשות נוספות בעתיד להכנסת ציוד דו-שימושי לרצועת עזה.

 

בג"ץ 5252/16 שרכת אלעמר ללתאגרה אלצנאעה נ' מדינת ישראל פסק דין מיום 22.4.17 [ב"כ הצדדים: בשם העותרת - עו"ד דוד אלון דדון; עו"ד גלית הרשקו; בשם המדינה - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי].

 

 

 

 


 

נדחתה עתירה לביטול צו החרמה* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]