סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר ואינו מעוגן בחוזה לא יספיק

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה של ספק איטלקי שמחלוקת בינו לבין מפיץ ישראלי תידון באיטליה


00:00 ,13.03.2012 מאת: מערכת פורט2פורט

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לאחרונה כי מחלוקת בין ספק מוצרי חשמל מאיטליה למפיץ הישראלי שלו תידון בישראל, ולא באיטליה. בכך דחה בית המשפט את טענת הספק האיטלקי, על כך שהצדדים סיכמו שכל מחלוקת ביניהם תתברר באיטליה.

מפסק הדין עולה שחברת אורות העמקים ייבאה ושיווקה את מוצרי הספק האיטלקי גוויס בישראל וברשות הפלשתינאית במשך מספר שנים. בשנת 1998 החליטה גוויס לפצל את ההפצה בין שטחי הרשות לישראל בין שני מפיצים שונים ולהעניק לחברת אורות העמקים את זכות ההפצה ברשות בלבד, באמצעות חברה פלשתינאית חדשה שתוקם (אל ביין).

בכתב התביעה טענה חברת אורות העמקים, שהחברה הפלשתינאית תשמש למעשה כ"צינור" להעברת כספים בין גוויס לאורות.

הסכסוך בין אורות העמקים לבין גוויס פרץ בשנת 2004, כאשר התגלה לחברה הישראלית שגוויס הפרה, לטענתה, את התחייבותה כלפי שתי החברות לבלעדיות, ומוכרת סחורה בשטחי הרשות הפלשתינאית גם באמצעות מפיצים אחרים, מבלי לתת לה התראה מראש. הדבר הוביל לסיום הקשר העסקי בין הצדדים ולהגשת התביעה על ידי אורות העמקים ואל ביין כנגד גוויס.

חברת גוויס הגישה בקשה לדחות את התביעה נגדה על הסף, בשל היעדר יריבות בינה לבין חברת אורות העמקים. החברה טענה שההתקשרות היתה ישירות עם החברה הפלשתינאית אל ביין. בנוסף טענה החברה מאיטליה כי הצדדים הסכימו לתניית שיפוט, שמחייבת אותם להתדיין רק באיטליה. כך, נטען, מופיעה התניית השיפוט על כריכת הקטלוגים ובאתר האינטרנט שלה.

בנוסף, טענה חברת גוויס כי מירב זיקות הסכסוך הן לאיטליה ולא לישראל, זאת משום שמקום מושבם של הצדדים הינו באיטליה וברשות הפלשתינאית (בשכם), מקום כריתת החוזה הינו באיטליה, עדי התביעה והראיות נמצאים כולם באיטליה והסחורה סופקה מנמל באיטליה לחברת אל ביין.

בעניין היעדר היריבות, קבעה הרשמת תמר שרון נתנאל כי בשלב מקדמי זה (סילוק על הסף), לא הובהרה עדיין מערכת היחסים המלאה בין הצדדים ולכן אין לקבל טענה זו.

בעניין התניית השיפוט נקבע כי היות וזו הופיעה רק על כריכת הקטלוגים של גוויס ובאתר האינטרנט שלה, ולא היתה פרי של משא ומתן בין הצדדים, אין המדובר בחלק אינטגרלי מהחוזה בין גוויס לבין אל ביין ו/או אורות, באופן שיהפוך את התנייה למחייבת.

בנוסף, קבע בית המשפט כי הקטלוגים מהווים מעין "חוזה אחיד" בין הצדדים (היות ונוסחו באופן חד צדדי על ידי גוויס ושימשו אותה לטובת התקשרות עם כל לקוחותיה ברחבי העולם). במקרה שכזה, הרי שדינה של התניית השיפוט להיפסל, בהיותה התנייה מקפחת.

בעניין מירב הזיקות נקבע שאין לומר שהזיקות נוטות באופן מובהק לאיטליה, היות וממילא בשנת 2012 משוגרים מרבית המסמכים באמצעות דואר אלקטרוני והעולם הפך ל"כפר אחד גדול", דבר המצמצם משמעות טענה זו.

בסיכומו של דבר, היות ובית המשפט דחה את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי התביעה תידון בישראל ולא באיטליה, תיאלץ חברת גוויס להגיש כתב הגנה.

 

_________________________

 

סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר ואינו מעוגן בחוזה לא יספיק

* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

 

* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט:www.nadel-law.co.il