סקירה משפטית: יבוא אישי או יבוא מסחרי? מצא את ההבדלים

קו הגבול בין יבוא אישי למסחרי אינו ברור תמיד ורשויות המדינה ניסו להגדיר אותו במהלך השנים. האם מעורבותה של חברת יעוץ ליבואנים שרוצים לייבא בייבוא אישי הופכת ההליך לייבוא מחסרי?


00:00 ,23.06.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

לפני מספר חודשים, בסוף חודש פברואר, פרסמה רשות המכס הנחייה המנסה להבחין בין יבוא אישי לייבוא מסחרי. כידוע, יבוא מסחרי, בשונה מייבוא אישי, כפוף למגבלות ולרגולציה של רשויות המדינה. בין היתר, כפוף יבוא מסחרי לחובה להגשת אישורי יבוא או רשיונות, לבדיקת מכון התקנים (במקרים מסוימים), ולדרישות רבות נוספות.

יבוא אישי של מוצרים, למעט מספר טובין ספציפיים, לרבות כלי רכב, אינו כפוף לכל אותן מגבלות מחמירות. כך למשל, יחיד המעונין לייבא לישראל מכשירים חשמליים, אינו חייב להשיג אישורי יבוא ואינו חייב לשלוח לבדיקת מכון התקנים את המוצרים בעת הגעתם לישראל.

קו הגבול שבין יבוא אישי לייבוא מסחרי אינו ברור תמיד, ורשויות המדינה ניסו במהלך השנים לשרטט קו כזה תוך מתן הגדרות ברורות, על מנת למנוע תופעה של יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי, כאשר היבואן משמש רק "איש קש" ובפועל הייבוא נעשה לטובת צרכים מסחריים.

כיום, ההגדרה הקבועה בצו יבוא חופשי (סעיף 2 (ג) (1)) קובעת כי יבוא אישי הוא יבוא "שלא באמצעות עוסק", ובתנאי שמדובר בייבוא לשימוש אישי/משפחתי ובכמות סבירה. בעוד שני התנאים האחרונים (כמות סבירה/לצרכים אישיים) ברורים ופשוטים להבנה, נשאלת השאלה מהו "יבוא באמצעות עוסק", אך תשובה חד-משמעית לשאלה זו עדיין לא ניתנה.

מאחר והליך של יבוא אינו כה פשוט והוא מצריך ידע והבנה, ברבות השנים קמו חברות רבות שעסקו במתן ייעוץ וליווי ליבואן המתחיל, המעונין לייבא מוצרים בייבוא אישי. בין היתר, חברות כאלו מצאו עבור היבואן את מקורות הרכישה, תיאמו עבורו את שינוע המשלוח לארץ, ואף סיפקו לו אחריות על המוצר במקרים מסוימים.

האם מעורבות לכשעצמה של חברה כזו המספקת ייעוץ ליבואן המתחיל, הופכת את הליך היבוא לייבוא מסחרי? ואם לא- מהי מידת המעורבות שתהפוך יבוא אישי לייבוא מסחרי?

בעבר, היה קיים דבר חקיקה ישן (צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סוכנים לייבוא אישי) תש"ם-1980) שהגדיר כי צריכים להתקיים מספר תנאים על מנת שמעורבות הסוכן לא תשנה את הסטטוס של הייבוא האישי לייבוא מסחרי. בין היתר, הוגדר כי הסוכן חייב לבצע הזמנה מחו"ל על שם היבואן רק לאחר שקיבל הזמנה מן היבואן, וכי מסמכי הייבוא כמו שטר מטען וחשבון מכר צריכים להיות על שם הסוכן, שידווח לרשויות המוסכמות בעבור מי ייבא את הטובין. דבר חקיקה זה בוטל ואינו תקף עוד, ולכן השאלה בדבר מעורבות הסוכן בתהליך הייבוא, בעינה עומדת.

בסוף חודש פברואר כאמור, פורסמה הנחייה על ידי רשות המכס הנוגעת ליחסים שבין היבואן האישי לסוכן המכס, ובה נאמר כי על מנת שהייבוא ייחשב כיבוא אישי, כל ההתקשרות עם סוכן המכס, לרבות תשלום, הגשת מסמכים, חתימה על ייפוי כוח וכו'- חייבת להיעשות על ידי היבואן עצמו ולא על ידי עוסק (כמו סוכן לייבוא אישי).

הנחייה זו שרטטה את קו הגבול רק ביחסים של היבואן וסוכן הייבוא האישי עם סוכן המכס, אך הותירה בעלמא את היחסים עם יתר הגורמים המעורבים בתהליך הייבוא- כמו הספק הזר בחו"ל, המשלח הבינלאומי, חברת הביטוח (המבטחת את המטען), חברת הספנות ועוד, ולאור זאת, ניתן רק לנחש את עמדת רשות המסים ביחס ליתר הגורמים.

לאור אי-הבהירות שקיימת כיום בעניין זה והעובדה שהליך הייבוא האישי ואיתו גם החברות לייעוץ וליווי הליך הייבוא האישי תופסים תאוצה בשנים האחרונות, טוב תעשה רשות המסים אם תפרסם נוהל מסודר אשר יבהיר את התמונה המלאה, ויפה שעה אחת קודם.

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי. עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il