שובר שוויון

בית משפט בירושלים קבע שפסיקה מוקדמת אינה רלוונטית וכי מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס


10:37 ,20.04.2015 מאת: מערכת פורט2פורט

לאחרונה דן בית משפט השלום בירושלים בתביעה בנוגע לסיווג מייצבים לפלסטיקה, דחה את התבעה וקיבל את עמדת רשות המכס.

 

המחלוקת נגעה למייצבים בתחום הפלסטיקה, שמורכבים מ-95% בדיל וכ-5% שמן לצרכי דילול בלבד. היבואן סיווג אותם בפרט מכס 38.12.3000 לתעריף המכס, שעניינו "תכשירים נגד חמצון ומייצבים מורכבים אחרים לגומי או לפלסטיקה", אשר פטור ממכס. המכס החליט שהסיווג הנכון הוא בפרט 29.31.0040, שעניינו "תרכובת אורגנו – אנאורגאניות אחרות", אשר חייב במכס.

 

לאור הבדלי הסיווג, נוצרו הפרשי מסים שלגביהם הוגשה תביעה בסכום של 110 אלף שקל.

 

היבואן התבסס על פרשת העוגנפלסט שהוכרעה ביוני 2013 ובה יוצג היבואן על ידי משרדנו, שם נקבע כי מייצבי פי.וי.סי יסווגו בפרט 38.12.3000.

 

המכס טען מנגד שהסיווג המתאים הוא בפרט 29.31, שכן החומר שמהווה 95% תרכובת בדיל הוא "תרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית", כאמור בכלל 1 (א) לפרק 29 בתעריף המכס, בעוד שהשמן משמש כמדלל בלבד, ואין לו משמעות מבחינת מהות הטובין.

 

המכס דחה את הסיווג של התובעת, מפני שלפי הכללים לפרק 38 לתעריף המכס, הוא לא כולל "יסודות או תרכובות נפרדים בעלי הגדרה כימית".

 

המכס דחה את ההסתמכות על פרשת העוגנפלסט, שכן הדיון שם היה בחומרים שונים מאלו שהמחלוקת התעוררה לגביהם בענייננו, ובמחלוקת בין פרטי מכס אחרים.

 

המכס טען שבפרשת העוגנפלסט נקבע ששני הסיווגים אפשריים ולכן בית המשפט שם עשה שימוש בכלל "שובר השוויון" שבסעיף 3(3) לצו תעריף המכס ובגינו התקבל סיווג היבואן, בעוד שבמקרה דנן הסיווג היחיד שאפשרי הוא הסיווג שקבע המכס.

 

השופטת אנה שניידר קבעה כי מדובר בטובין שהם תרכובת בדיל, שבה החומר הרלוונטי מהווה 95% מהם, וכן 5% שמן, לצורך דילול בלבד. בית המשפט הסתמך על כלל 1 לפרק 38 לצו תעריף המכס, הקובע במפורש כי "הפרק אינו כולל יסודות או תרכובות נפרדים בעלי הגדרה כימית". בהתאמה, כלל 1(א) לפרק 29 לצו תעריף המכס מתייחס במפורש ל"תרכובות אורגניות נפרדות בעלות הגדרה כימית" שנכללות בפרק 29.

 

כמו כן, הסתמך בית המשפט על כלל 1 (ה) לפרק 29 הקובע שמוצר שצוין בכלל 1(א), שמומס בממיסים אחרים שאינם מים, יסווג במסגרת פרק 29, ובתנאי שהתמיסה מהווה שיטה רגילה להחזקת מוצרים כאלה, שאומצה מטעמי בטיחות או הובלה, ושהממיס לא הופך את המוצר למתאים במיוחד לשימוש מסוים.

 

היות ולא היתה מחלוקת שהחומר הוא "תרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית", כפי שאף ציין מומחה מטעם היבואן, לפיו השמן המצוי בתרכובת (כלומר הממיס) הוא למעשה זניח, וכי "כמות כזו לא כדאי לקחת בחשבון" נקבע שמדובר בתרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית שחוסה תחת פרק 29 לצו תעריף המכס כפי שטען המכס, ולא בפרק 38 כטענת היבואן. 

 

לאור זאת, נקבע כי סעיף 3(3) לצו תעריף המכס שקובע כלל "שובר שוויון" בסיווג לא חל במקרה דנן, שכן אין אפשרות לסווג את הטובין בפרק 38 וגם בפרק 29, ועל כן, פרשת העוגנפלסט אינה רלוונטית וההסתמכות עליה בענייננו שגויה.

 

לאור האמור לעיל, עולה שהחברה לא שילמה מס ביתר בתקופה הרלוונטית. התביעה נדחתה, אך לפנים משורת הדין היא לא חויבה בהוצאות משפט.

 

 

 

שובר שוויון* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.

* עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, הובלה ושילוח וסחר בינלאומי, והוא עומד בראש תחום יבוא ויצוא וסחר בינלאומי במחלקת המסים במשרד גולפרב זליגמן ושות'. לפרטים ומידע: [email protected]