פורסם נוסח הסכם ACTA למניעת פגיעה בזכויות קניין רוחני

מטרת ההסכם היא לייסד מסגרת בינלאומית שתסייע למדינות החתומות עליו להילחם ביעילות בהפרת זכויות קניין רוחני ובהתעצמות תופעת הזיופים, כולל מנגנוני אכיפה ושיתוף פעולה בין המדינות


00:00 ,21.10.2010 מאת: מערכת פורט2פורט

מטרת ההסכם היא לייסד מסגרת בינלאומית שתסייע למדינות החתומות עליו להילחם ביעילות בהפרת זכויות קניין רוחני ובהתעצמות תופעת הזיופים, כולל מנגנוני אכיפה ושיתוף פעולה בין המדינות
 
מאת: עו"ד חיה זינגר
 
בתום שלוש שנים של מו"מ, התפרסם, ב- 2 לאוקטובר השנה, הסכם (ACTA (Anti  Counterfeiting Trade Agreement. הנוסח הינו נוסח הטעון השלמה בפרטים קטנים, אך עיקרו כבר סוכם בין המדינות שהיו שותפות למו"מ: ארה"ב, האיחוד האירופי, אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה, מקסיקו, מרוקו, ניו זילנד, סינגפור ושווייץ.
 
על פי הצהרה שפרסמו השותפות למו"מ, מטרת ההסכם היא לייסד מסגרת בינלאומית מקיפה שתסייע למדינות להילחם ביעילות בהפרת זכויות קניין רוחני ובמיוחד בהתרחבות והתעצמות תופעת הזיופים, המערערת את יסודות הסחר הבינלאומי החוקי והצמיחה בכלכלה העולמית. ההסכם כולל אמצעי אכיפה מעודכנים, לרבות אמצעים אזרחיים, פליליים, ואמצעים שיינקטו בביקורת הגבולות והוא כולל מנגנוני אכיפה ושיתוף פעולה בין המדינות החתומות על ההסכם. ההסכם מכוון בעיקר לזיופים והפרות בקנה מידה גדול, פשע מאורגן ואלמנטים המאיימים על שלום הציבור.
 
עם זאת, חשוב לציין כי במבוא להסכם נאמר במפורש ובהדגשה כי אסור שאמצעי האכיפה למניעת הפרת זכויות קניין רוחני, כשלעצמם, יהפכו לחסמים של מסחר חוקי. בחודש אוגוסט האחרון, בתגובה לתהיות שהתעוררו מצד גורמים שלא היו מעורבים במו"מ, שהתנהל בסודיות, פרסמו המשתתפים בו הצהרה שהבהירה כי ההסכם אינו מכוון ליצור זכויות קניין רוחני חדשות או להרחיב את תקפן והיקפן של זכויות קיימות, לא ימנע מעבר בין מדינתי חופשי של תרופות גנריות, לא יכלול פיקוח על הפרת פטנטים במעברי הגבול ולא יחייב את רשויות הפיקוח לחפש אחר טובין מפרי זכויות קניין רוחני במטענם האישי של נוסעים ובציוד אלקטרוני שהם נושאים עמם.
 
נוסח ההסכם שנחתם, אכן מבטא את המגמה שלא "לשפוך את התינוק עם המים" וליצור איזון בין המלחמה בהפרת זכויות קניין רוחני, מחד גיסא, לבין הצורך להבטיח זרימה בלתי מופרעת של סחורות ונוסעים, מאידך גיסא.
מדינות אחרות, שלא היו חלק מהמו"מ, יוזמנו להצטרף להסכם. עם זאת, סין, שהנה המקור לרוב הטובין מפרי זכויות קניין רוחני, הבהירה שאין לה כל כוונה להצטרף להסכם.
 
נזכיר, בהקשר זה, כי ביום 1.1.00, נכנס לתוקף בישראל החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני, בהתאמה להוראות הסכם הטריפס, התש"ס-1999, אשר הביא לתיקון נרחב של חוקי הקניין הרוחני בארץ וכן לתיקון פקודת המכס בנושאים הקשורים לייבוא ולקניין רוחני.
 
תיקון חקיקתי נרחב זה בא בעקבות התחייבותה של מדינת ישראל בהסכם ההקמה של ארגון הסחר העולמי להתאים את חוקיה לדרישות המוגדרות בהסכם הטריפס (TRIPS= Agreement on Trade Related Aspects of Intellectual Property Rights), בקשר לזכויות קניין רוחני. על פי דברי ההסבר להצעת החוק: "הסכם הטריפס מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי ומטרתו העיקרית להסיר את הקשיים העשויים להתעורר במסחר הבינלאומי בעניין זכויות בקניין רוחני וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלו לא יפגעו במסחר הבין לאומי, מאידך גיסא. קביעת כללים ונורמות בתחום הקניין הרוחני ועיגונם בהסכם בינלאומי נדרשים לשם יצירת מסגרת אחידה במדינות השונות..."
 
במסגרת החוק, הוספו לפקודת המכס הסעיפים 200א-200ה. סעיפים אלה ובעיקר סעיף 200א קובעים פרוצדורה ספציפית לטיפול מצד המכס בטובין החשודים כמפרי זכויות קניין רוחני. הם קובעים גבולות וסייגים לאופן הפעלת שיקול הדעת של מנהל המכס במסגרת סמכותו המנהלית לטפל בטובין החשודים כמפרי זכויות קניין רוחני, תוך קביעת מערכת ברורה של לוחות זמנים ושל איזונים המבטיחים "רצינות" מצד בעל הזכויות הטוען כי זכויות הקניין הרוחני שלו הופרו, ובכך צמצום פגיעות סרק ביבואנים.