איחוד האמירויות כבר בין 20 שותפות הסחר הגדולות של ישראל

ניתוח נתוני הסחר הישראלי - אמיראתי בחודשים האחרונים מציב את איחוד האמירויות בין 20 שותפות הסחר הגדולות של ישראל. המשך המגמות הנוכחיות צפוי להביא את האמירויות, כבר בסוף 2021, להיקף סחר דומה לזה של שותפות סחר ותיקות וחשובות כמו רוסיה או ברזיל


10:32 ,19.07.2021 מאת: יצחק גל

ההיקף  הכולל של הסחר בין ישראל ואיחוד האמירויות (יצוא ויבוא של סחורות ושירותים) מגיע בחודשים האחרונים ליותר מ-100 מיליון דולר לחודש. המשך המגמות הנוכחיות צפוי להביא את הסחר  כבר בסיום שנת 2021 לכ-1.5 מיליארד דולר. מדובר בסדר גודל שנתי דומה לזה של הסחר עם מדינות כמו  רוסיה או ברזיל. 

 

תהליך זה צפוי להאצה בשנת 2022, עם ההבשלה של מהלכים לקידום הסחר הנמצאים עדיין בצנרת, כגון הסכם סחר חופשי, שת״פ בין גורמים עסקיים שונים, כניסה לתפקיד של נספחים מסחריים ועוד. בהתבסס על היקפי הסחר של איחוד האמירויות עם מדינות לא ערביות אחרות באזור, כמו טורקיה או איראן, סביר לצפות לסדר גודל של 5 מיליארד דולר ויותר תוך 2-3 שנים. סדר גודל זה יציב את איחוד האמירויות בעשירייה הראשונה של שותפות הסחר של ישראל, לצד מדינות כמו הודו או צרפת.

 

ככל שקהיליית העסקים הישראלית תכיר טוב יותר את ההזדמנויות שהאקו-סיסטם תומך העסקים של איחוד האמירויות מציע, תהליכים אלו יואצו. 

 

בתחילת יוני 2021 נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של איחוד האמירויות. החוק החדש מאפשר לזרים (פרטים וחברות) להחזיק 100% בעלות גם בחברות אמיראתיות מקומיות. זאת בשונה מהמצב שהיה קיים עד כה, כאשר זרים יכלו להחזיק 100% בעלות בחברות הפועלות באזורי סחר חופשי בלבד, בעוד שלגבי חברות הפועלות בשוק האמיראתי המקומי נדרש שותף מקומי המחזיק ב-51% מהמניות. מהלך חשוב זה מאפשר לחברות זרות לפעול באורח חופשי בתוך השוק המקומי ולא רק מול שווקים זרים, בלא צורך בשותף מקומי. חוק ההשקעות החדש חל על מרבית תחומי הפעילות הכלכלית. הוחרגו ממנו כמה תחומים הנחשבים אסטרטגיים כמו הפקת נפט, בנקאות, ביטוח וטלקומוניקציה. 

 

חוק זה מצטרף לכמה שינויי חקיקה אחרים שנעשו לאחרונה, במגמה לחזק עוד את האטרקטיביות של איחוד האמירויות כיעד של השקעות פרטיות זרות (FDIForeign Direct Investment), בדגש על ייצור תעשייתי מתקדם. היעד האמיראתי הוא צמיחה שנתית דו ספרתית של התוצר התעשייתי לאורך העשור הקרוב. קפיצת מדרגה זאת של התעשייה האמיראתית אמורה לשמש מנוע צמיחה מוביל במסגרת תכנית אסטרטגית ארוכת טווח שמטרתה להפוך את איחוד האמירויות למרכז עולמי חשוב של ייצור מתקדם (תעשייתי, חקלאי ושירותים מתקדמים), לצד חיזוק נוסף במעמדה כמרכז של סחר ועסקים.

 

האמירות המובילה בתחום פיתוח התעשייה היא אבו דאבי, באמצעות הזרועות הכלכליות השונות שלה. אחד המאמצים העיקריים במסגרת זאת הוא פיתוח מקבצים (clusters) של תעשיות מתקדמות באזור התעשייה הגדול החדש ח׳ליפה המכונה ״קיזאד״ (KIZADKhalifa Industrial Zone Abu Dhabi). לשם כך הוקצה לאזור תעשייה זה שטח עצום של מעל 400 קמ״ר (פי שמונה מהשטח הכולל של תל אביב), בצמוד לנמל הגדול החדש ח׳ליפה הממוקם בין העיר דובאי לעיר אבו דאבי. ממשלת אבו דאבי מפתחת באתר זה, באמצעות חברת הנמלים של אבו דאבי וחברת אזורי התעשייה הכפופה לה, מקבצים של תעשיות שסומנו כמי שיובילו את הפיתוח התעשייתי האמיראתי. ביניהם מקבץ תעשיות מזון ופארק תעשייה ייעודי לתחום הפולימרים והפלסטיק. היעד הוא למשוך למקבצים אלו השקעות ופעילות של חברות תעשייה מובילות מרחבי העולם ולהפוך אותם למרכזים בינ״ל מובילים בתחומם.

 

לצד כל אלו, איחוד האמירויות ממשיכה גם בפיתוח תשתיות התחבורה והלוגיסטיקה, כחלק מהאקו-סיסטם המתמרץ חברות בין לאומיות למקם פעילות בה. אחד המהלכים החשובים, בהקשר זה, הוא השלמתו הקרובה של קו רכבת ״האיחוד״. קו זה, הבנוי כבר ברובו, עובר לכל אורך החוף הצפוני של איחוד האמירויות (על המפרץ הפרסי), מהגבול הסעודי במערב, דרך הנמלים ואזורי התעשייה והסחר החופשי הגדולים של אבו דאבי ודובאי ועד לאמירויות הצפוניות הקטנות יותר בצפון מזרח. מקו הרכבת הראשי יוצאות שלוחות לנקודות מרכזיות בעומק המדבר, לנמלים החשובים של איחוד האמירויות בחוף המזרחי (לכיוון מפרץ עומאן והים הערבי), וכן חיבור עד הגבול עם עומאן בדרום מזרח. החלק העיקרי החסר עדיין, ואמור להיות מושלם עד 2023, הוא הקטע המערבי המחבר את קו ״האיחוד״ לגבול הסעודי במערב. עם השלמתו, הוא יתחבר לקווי הרכבת של סעודיה ויאפשר הובלת מטענים ביבשה באמצעות קשר מסילתי רצוף בין הנמלים ואזורי התעשייה הגדולים של איחוד האמירויות למרכזי הסחר והעסקים של סעודיה, לנמלים הסעודיים על הים האדום וכן עד הגבול הסעודי – ירדני בצפון מזרח והגבולות עם מדינות המפרץ האחרות בדרום ובצפון.

 

המהלכים הללו צפויים להמשיך ולבסס את מעמדה של איחוד האמירויות כמרכז עולמי של עסקים, ייצור ופעילות לוגיסטית. מעמד זה מתבטא כבר במקום גבוה במדדים בינלאומיים שונים של סחר, תחרותיות וקלות עשיית עסקים. איחוד האמירויות הגיעה בשנת 2020, למקום ה-16 בדירוג העולמי של קלות עשיית עסקים של הבנק העולמי, מקום 25 במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי הבינלאומי ולמקום ה-15 במדד האמון של משקיעים זרים (FDI confidence). היא מדורגת כבר כמה שנים בין 20 המדינות המובילות בעולם במדד הסחר הבינ״ל של האו״ם  ובעשירייה הראשונה בעולם במדד התחרותיות הבינלאומי של IMD.

 

איחוד האמירויות היא גם שער לשווקים המפרציים והערביים האחרים. פעילות מתוך איחוד האמירויות מאפשרת גישה נוחה לשוק המשותף של שש מדינות המפרץ, ה-GCC- Gulf Cooperation Council, בו חברות סעודיה, כווית, קטאר, בחריין ועומאן, לצד איחוד האמירויות. זאת לצד השווקים הערביים האחרים, במסגרת הסכם הסחר החופשי הבין-ערבי GAFTA

 

בהקשר זה ראוי לשים לב לאתגר שמציבה סעודיה לאחרונה למעמדה של איחוד האמירויות כ- hub של הסחר האזורי. כפי שפורסם לאחרונה, סעודיה הודיעה על הטלת מספר הגבלות על יבוא סחורות לממלכה מאזורי הסחר החופשיים של איחוד האמירויות, ובכלל זה סחורות של חברות ישראליות. זאת, במסגרת האסטרטגיה הכלכלית החדשה של הממלכה (הנגזרת מחזון 2030 של מחמד בן סלמאן), הכוללת בין השאר גם פיתוח מרכזי סחר ולוגיסטיקה בינלאומיים על פי המודל האמיראתי. זו אמנם התמודדות כלכלית בין סעודיה לאיחוד האמירויות, אך ראוי גם לחברות ישראליות לעקוב אחריה, ללמוד המשמעויות הרלבנטיות לישראל, ולבחון אפשרויות פעולה בהתאם.

 

 

יצחק גל הוא מומחה לכלכלת המזרח התיכון ושותף מייסד ב-YOKWE  טכנולוגיות.