לין: לצמצם השליטה המוחלטת של המונופולים בבעלות המדינה

עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר טען בנייר עמדה שהגיש לוועדה להגברת תחרותיות במשק שהקים ראש הממשלה כי, הגברת התחרותיות תוריד מחירים במשק, תחסוך בהוצאות של לבעלי עסקים ותקדם את המשק הישראלי מול שווקים בחו"ל


00:00 ,15.05.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

"הגברת התחרותיות במשק יכולה להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי הבשר, העוף ומוצרי חלב, תחסוך לבעלי עסקים אלפי שקלים בתשלומים מיותרים, תאפשר ליבואנים להוריד משמעותית את מחירי הביגוד ומוצרי החשמל ותהפוך את המשק הישראלי למתקדם ותחרותי יותר מול שווקים בחו"ל ואת המוצרים המיוצרים בארץ לאיכותיים יותר". כך עולה מנייר עמדה שהגיש איגוד לשכות המסחר לוועדה להגברת התחרות במשק שהוקמה על ידי ראש הממשלה. בהופיעו בפני הוועדה, ביום חמישי, טען עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי הדיון הציבורי בנושא הריכוזיות במשק נוטה לעסוק במבנה הבעלות בשוק המקומי, אולם מדובר בראיה חלקית בלבד שמבחינת העסקים אינה מהווה בעיה אמיתית.

לדבריו, "מגזר המסחר והשירותים אותו הוא מייצג רואה מימד מרכזי בעידוד התחרות במשק, קשור בפתיחת השוק המקומי לייבוא שיבטיח רמת מחירים תחרותית בהשוואה בינלאומית וצמצום השליטה המוחלטת של מונופולים ממשלתיים, תוך הטלת עלויות ניכרות על המגזר העסקי. לעידוד התחרות בתחומים אלה תהיה השפעה מרחיקת לכת על ההוצאות הן של הציבור הרחב והן של המגזר העסקי אשר תאפשר למשק הישראלי להתמודד עם שווקים בחו"ל".

מאיגוד לשכות המסחר נמסר כי, בנייר העמדה שהגיש לין לוועדה טוען נשיא איגוד לשכות המסחר כי ישנה חשיבות עליונה לקיומה של תחרות הוגנת במגזר העסקי בישראל. "פתיחת המשק כולו בפני תחרות של יבוא מוצרים ושירותים תבטיח רמת מחירים תחרותית בהשוואה בינלאומית" אומר לין.

"לפיכך, יש לצמצם את השליטה המוחלטת של המונופולים בבעלות המדינה (הנמלים, חברת חשמל, רשות שדות התעופה, מכון התקנים ועוד) המטילים את עלותם על המגזר העסקי כולו. עלויות אלו מהוות חלק חשוב במרכיב ההוצאה של עסקים ובמיוחד במרכיב העלויות של כל מגזר המסחר והשירותים. במידה ולא תהיה שליטה על עלויות אלה, המוטלות על ידי המונופולים המוחלטים, לא תוכל להיווצר תחרות אמת גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. ההשפעה שלהם על המגזר העסקי הינה הרבה מעבר למה שתוכל לתרום הגברת התחרות הפנימית בתוך המגזר העסקי הפרטי בישראל".

הפחתת המכס

 

בנייר העמדה קורא איגוד לשכות המסחר להרחיב את הסכמי אזור הסחר החופשי למדינות אסיאתיות נוספות ובראשן מדינות המזרח כגון סין, הודו ואחרות. לדברי לין, המשמעות של הפחתת המכס עם מדינות אלה יכול לבוא לידי ביטוי בהורדת מחירים משמעותית של עד 12% במחירי הסחורות המיוצרות במדינות הללו כגון הלבשה, מוצרי חשמל ביתיים, מוצרי קרמיקה ועוד.

על מוצרי מזון וחקלאות רבים המיובאים לארץ, מכל רחבי העולם, מוטלים מכסים בשיעורים גבוהים. זאת כהגנה מסורתית על יצור מקומי. אמנם, ביבוא מוצרי חקלאות מסוימים ממדינות להן הסכם סחר חופשי עם ישראל קיימות הקלות במכסים אולם באיגוד לשכות המסחר טוענים כי מדובר במכסי מגן דמיוניים ולא הגיוניים המונעים כל תחרות והורדת מחירים. באיגוד מציינים, לדוגמא, את ענף בשר הבקר למאכל בו חל מס מגן על ייבוא ברמה של 190%, מוצרי חלב ושמנת שעליהם חל מס בשיעור של 153%, מוצרי חמאה שעליהם חל מס בשיעור 140% ושלל ירקות, פירות ומוצרי מזון (לרבות תמרים, טונה, שמן זית, בצל, תפו"א ועוד) שעליהם חל מס בשיעור שנע בין 105%- 180%.

רמת המכסים הגבוהה גורמת לכך שמוצרי מזון רבים אינם מיובאים כלל ארצה בשל חוסר כדאיות כלכלית. הפחתת המכסים עשויה להביא לירידה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון, כאשר הנהנה הישיר מכך יהיה הצרכן. "מכסי המגן הללו על מוצרי מזון וחקלאות אינם פרופורציונליים וגורמים לרמת מחירים גבוהה בארץ" אומר לין. "ללא הפחתת מכסים אלה, לא תתאפשר תחרות, או תחרות מספיקה, של מוצרים המיוצרים בארץ עם מוצרים מחו"ל. יש לבטל מכסים או להפחיתם על מוצרי מזון וחקלאות כדי לאפשר יותר תחרות בתחום זה" אומר לין.

נקודה מרכזית נוספת עליה מתעכב נייר העמדה של איגוד לשכות המסחר הוא המונופול של מכון התקנים הישראלי אשר לדברי האיגוד משמש, בפועל, כמכשיר לחסימה או להגבלת היבוא לארץ. זאת מתוך מגמה למנוע תחרות של התוצרת המקומית עם תוצרת מיובאת.

באיגוד מסבירים כי כל מוצר המיובא לישראל חייב לעבור אישור של מכון התקנים בלבד ואין לו כל אפשרות לקבל אישור לייבוא המוצר ממעבדה אחרת. זאת כאשר מוצר מקביל המיוצר בישראל אינו מחויב בבדיקה שכזו. בפועל, יבואנים נאלצים לשלם סכומים של עד 6,000 שקלים לכל מוצר אותו הם רוצים לייבא, ולחזור על התשלום על כל מוצר, גם אם כמעט זהה לזה שכבר נבדק ואושר. זאת לעומת הנוהג הפועל בחו"ל ולפיו אישור הניתן על ידי מוסדות מוכרים של מדינה אחת, תקף גם במדינות אחרות.

אינטרס להכביד

 

באיגוד לשכות המסחר מציינים עוד כי, מכון התקנים נשלט על ידי היצרנים של התעשיה המקומית ולכן זהו אינטרס להכביד בתקינה ובבדיקות יבוא. בנייר העמדה דורש האיגוד לפתוח את מונופול התקינה לגופים נוספים וכן לבצע אכיפת התקנים בצורה שווה למוצרים מיובאים ולמוצרים מייצור מקומי תוך כדי החמרת הענישה על העבריינים.

נקודה נוספת שהעלה לין בפניי הוועדה לבדיקת הריכוזיות במשק היא בעיית המונופולים המוחלטים במשק הישראלי. לין הצביע על מספר כשלים של המונופולים, שנוצרו בשוק עקב חוסר גמישות במחיר וחוסר יעילות במילוי תפקידם. באיגוד טוענים כי למרות כל הרפורמות, לכאורה, שעברו על המונופולים הללו, לא התבצעה בהם התייעלות אמיתית וועדי העובדים ממשיכים להכתיב את המדיניות והתנים בהן החברות פועלות. "המדינה מעמידה שירותים חיוניים למגזר העסקי ולציבור הרחב, באמצעות מונופולים בבעלותה כמו חברת החשמל, חברות הנמל ורכבת ישראל, כאשר לציבור הרחב ולמגזר העסקי אין שום אלטרנטיבה לקבלת שירותים אלה ממקור אחר" אומר לין.

כדוגמא למונופולים הציג לין בפני הוועדה את חברת החשמל, אשר בהסכמת התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, העלתה בשנת 2007 את תעריפי החשמל ב-5% בשל מצבה הכלכלי הקשה. העלאה זו הכניסה לקופת החברה כמיליארד שקלים, אולם בניגוד להבטחות, סכום עתק זה התמוסס בים ההוצאות השוטפות של חברת החשמל ולא שימש לפיתוח ובניית תשתיות כפי שהובטח. כמו כן, על פי דוח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2008, הרפורמה בנמלים שהחלה בשנת 2005 כשלה כתוצאה מהכוח המונופוליסטי הרב שנשאר בידי הנמלים.