נושקים לעתיד

כיצד רואה עמיטל דאטה את העבודה בענף הסחר והלוגיסטיקה בשנים הקרובות? בראיון מיוחד ל-PORT2PORT מספרים מנכ"ל עמיטל, עדו אמתי ופרלה בסרבה, המשנה למנכ"ל, על הפיתוחים האחרונים של החברה והמאמצים שהם משקיעים ביצירת סביבת עבודה נטולת נייר ומחוברת לענן


00:00 ,13.07.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

עמיטל דאטה המתמחה בפתרונות ממוחשבים בתחום השילוח הבינלאומי ועמילות המכס רוצה להמשיך ולהוביל את התחום אל עבר עתיד טכנולוגי מבטיח. עדו אמתי, מנכ"ל עמיטל ופרלה בסרבה, המשנה למנכ"ל, מספרים בגאווה על המוצרים האחרונים שפיתחה החברה, השיפורים שהיא עורכת בשירות ללקוח ועל העתיד הלא כל כך רחוק, בו העבודה תיעשה ללא נייר, המערכות יהיו חכמות יותר וכל המשתמשים יעברו למחשוב ענן.

התחלנו את הראיון באופן ישיר. בשנים האחרונות קמו לחברה שני מתחרים חדשים, אשר מנסים ללא הרף לנגוס בנתח השוק של עמיטל ולהציע מוצרים מתחרים. מה לגבי התחרות בתחום? שאלנו את עדו אמתי, שהשיב: "התחרות עושה אותנו קשובים יותר ללקוח. ההתמקדות שלנו בתחרות היא בעצמנו, להמשיך להשתפר- אם נהיה קשובים ללקוחות, נמשיך לבצע את הפיתוחים והשיפורים במוצרים ולשפר את השירות, נעמוד במטרה שלנו. אנחנו אומנם תמיד עורכים שיפורים במחלקת השירות, אך בשנה האחרונה עוסקים בכך באופן יותר מאסיבי בסופו של דבר התחרות מבורכת, אין ספק שהלקוחות הרוויחו כתוצאה מכך. המטרה שלנו בתחרות היא להישאר החברה המובילה. כך תמיד הלקוחות שמחפשים את הפתרון הטוב ביותר ואת השירות הטוב ביותר ירצו לעבוד איתנו".

שירות כאסטרטגיה

"בעמיטל מאמינים בשירות", קובע עדו אמתי ומסביר: "אנשי השירות של עמיטל דאטה הינם מומחים בתחום השילוח ועמילות המכס, בעלי הבנה עמוקה בטכניקה שמאחורי המערכות. על כך הם עוברים הכשרה מיוחדת בחברה. לדברי מנכ"ל החברה, במחלקת השירות ישנם, בכל רגע נתון, חמישה אנשי תמיכה, שני מנהלים ושני מתכנתים ובין השאר מציעה עמיטל גם שירות לילה לתמיכה מעבר לשעה 19:00. מדי יום מטפלת המחלקה בכ-100 פניות בממוצע".

אמתי: "עמיטל ביצעה מספר מהלכים ארוכי טווח במחלקת השירות. בין השאר, הגדרנו נהלים קפדניים של הדרכות פנימיות ותדרוכים שוטפים. התומכים שלנו הוסמכו לזהות בעיות בהתאם לשאלות שהם נשאלים ומיד פועלים לתדרך את שאר הצוות בנושא. לאחרונה חיברנו את המרכזייה שלנו, למערכת ניהול פניות, כך שמבחינה ניהולית וסטטיסטית אנו מסוגלים לנטר, בזמן אמת, האם יש צוואר בקבוק וצריך להוסיף כוח אדם, כך שבמידה וכן, אנו פועלים מיידית לתגבור המחלקה".

בסרבה: "עבודת התמיכה עשויה להיות שוחקת. בכדי להתגבר על כך אנו מבצעים, מעת לעת, תחלופה במחלקות השונות, כך שהעובדים בתמיכה יתרמו מהידע והניסיון המצטבר שלהם גם בפעילויות אחרות כגון בדיקות תוכנה, כתיבת דו"חות, הדרכת לקוחות ופעילויות נוספות. כך שבפועל, מספר אנשי התמיכה גדול מהכמות הנדרשת בפועל. מבנה זה מאפשר לנו לתגבר את כמות התומכים במידת הצורך".

אמתי מוסיף: "לאחרונה התחלנו ליישם נוהל חדש של "ביקורי בית" אצל הלקוחות. אנשי השירות שלנו, וגם מנהלי המוצרים, מבקרים לקוחות מתוך כוונה לצפות בלקוח בעבודה בזמן אמת על המערכות שלנו ולבחון כיצד ניתן לשפר את הביצועים שלו ושלנו. הלקוח ישתמש בתוכנה טוב יותר, ואנו נקבל אינדיקציה כיצד להשתפר ומה, אם בכלל, חסר ודורש תיקון".

ממשקים באוויר

עמיטל שעוסקת מאז הקמתה בממשקים, מרחיבה בחודשים האחרונים את סל הפתרונות שלה בממשקים נוספים מול חברות התעופה, חברות ספנות ועוד. "בזמן האחרון המודעות לנושא הממשקים עלתה מאוד" מסביר אמתי. "אנחנו חושבים שבענף של הסחר הבינלאומי - אם אתה לא ממומשק ומערכות המידע שלך לא מחוברות למערכות מידע של גופים אחרים, אז רמת היעילות שלך נמוכה. עמיטל דאטה משקיעה זמן רב ועבודה קשה בפיתוח הממשק לפני הגעת המוצר הסופי ללקוח. על כן, היא שומרת על קשר מקצועי מתמיד עם לקוחותיה ומערכותיה משתפרות כל הזמן על פי צרכיהם המשתנים והמתווספים".

בסרבה מסבירה: "זו עבודה בלתי פוסקת מול הלקוחות עצמם בארץ ובחו"ל. עם חברות התעופה, למשל, אנחנו נפגשים, לפחות פעמיים בשנה, ובוחנים הטמעת מסרים נוספים או בעיות במסרים הקיימים. אנו מקבלים סטטיסטיקות על שגיאות ובודקים אם זה משהו שניתן למנוע. באופן כללי העבודה שלנו כוללת יישום, ניתוח ושיפור".

בשנת 2007 חתמה עמיטל על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Traxon, מה שמאפשר מאז לממשק את המשלח הבינלאומי עם מרבית חברות התעופה בעולם. Traxon, שמשרדיה הראשיים נמצאים בפרנקפורט גרמניה, הוקמה בשנת 1991 כשיתוף פעולה של חברות לופטהנזה ואייר פרנס במטרה לספק שירותי מידע על מטענים. בשנת 2010 עברו באמצעות Traxon מעל למאה מיליון הודעות, רובן בין משלחי מטען וחברות תעופה.

לדברי אמתי, הייחודיות בעבודה מול Traxon היא בכך שלרוב המוחלט של חברות התעופה, הממשקים מבוצעים ללא עלות פר מסר. "בסופו של דבר זה טוב לכולם. גם חברות התעופה וגם למשלחים. חבל שהטריגר של הלקוחות להתממשק היה כלכלי בלבד - הן מרוויחות מערכת תפעולית שמחוברת לחברות תעופה ובפרט שיש חסכון בעלויות. יש כאן רווח כפול".

ממשקים בים

אם לא די בכך, הרי שבפברואר השנה יצרה עמיטל דאטה שיתוף פעולה חשוב מאין כמותו עם חברת INTTRA - חברה בינלאומית המספקת פתרונות תקשורת לתעשיית הסחר הימי. מה שאיפשר לעמיטל להגדיל את השירותים ללקוחותיה בענף הסחר הימי ולהציע מעתה רשת רחבה ביותר של מובילים ימיים, תוך שימוש במערכות ה-E-Commerce המתקדמות של INTTRA לטובת ביצוע הזמנות, מעקב אחר מטען ופעולות מתקדמות נוספות.

אמתי: "לפני שנה התחלנו פרויקט עם INTTRA. שמורכב משני חלקים. הראשון, booking וסטטוסים. החלק השני זה החלק של ה-shipping instruction. לאחר חצי שנה של עבודה מאסיבית, יצרנו כבר ממשקים עם MSC ומארסק- עשינו טיונינג מול הסוכנויות שלהם בארץ וקישרנו אותם למשלחים".

בסרבה מוסיפה: "המערכת שלנו, דרך INTTRA, ממומשקת למערכות שלסוכני האוניה בחו"ל. הלקוח שולח הזמנת booking ומקבל בתשובה אישור booking. האישור כבר מתואם בין חברת הספנות בחו"ל לסוכן האוניה בארץ כך שאת הסימוכין שמתקבל ניתן לשדר לנמל, כך נחסך לעמיל המכס הצורך להמתין למספר האישור או להתקשר לסוכן האוניה בכדי לקבל את הסימוכין העדכני. לקוחות שעובדים דרך INTTRA אצל חלק מחברות הספנות הם לקוחות VIP, כלומר מקבלים ראשונים בתור את האישור booking". לדברי השניים, תהליך ממוחשב זה חוסך זמן, תיאומים והרבה שיחות טלפון.

 

שאלה: אבל צים למשל ממושקת דווקא מול GT NEXUS המתחרה?

אמתי: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולקרוא לצים להתחבר לממשק שלנו. הממשק שלנו, באמצעות INTTRA, כבר פועל מול חברות הספנות הגדולות מארסק, Safemarine, MSC ו-K Line. בימים אלה הוא יחל לפעול גם מול הפאג לויד והמבורג סוד. זה אומר שחלק נכבד מחברות הספנות הגדולות מחוברות לממשק הזה, ולכן אין שום סיבה שצים תלך לממשק אחר. חשוב להדגיש שיישמנו את תהליך ה-booking גם מול GT NEXUS, אבל זה לא עובד באותה איכות של ממשק כמו מול INTTRA".

שאלה: ומה לגבי הפעילות הענפה של תס"ק-ים?

בסרבה: "עמיטל דאטה עובדת מול תס"ק-ים ומשתתפת בדיונים מקצועיים בנוגע לפיתוח מסרים נוספים. כך אנחנו תורמים לפעילות המבורכת של תס"ק-ים על יד הצגת צרכי משלח המטען ועמילי המכס וגם יכולים לפתח מוצרים חדשים, לדוגמא: סיימנו פיתוח של לוח הפלגות לסוכני המכס המבוסס על סטטוסים של אוניות נכנסות ויוצאות."

עבודה ללא ניירת

לעמיטל דאטה יש חזון לעולם הלוגיסטיקה והסחר של המחר - עולם בו העבודה מושתתת על תהליכים מחשוביים בלבד במערכות חכמות שעונות על כלל הצרכים של הענף וללא נייר.

"נושא ה- paperless(עבודה ללא ניירת) נמצא בתודעה שלנו כבר מספר שנים. כדוגמא: תהליך העברת שטרי המטען באמצעים אלקטרוניים, אותו דוחפת IATA, יביא לכך שבסופו של דבר כל התהליך הזה יהיה חסר נייר לחלוטין, משיקולי עלות של התעשיה כולה" אומר אמתי. לדבריו, המעבר ל-paperless יהפוך את שטר המטען האלקטרוני (e-AWB) לחוקי במכסים בחו"ל וכבר היום ישנם פיילוטים בנושא ברחבי העולם. לצורך כך, מציין אמתי, המערכת צריכה לדעת להפיק, לבקר ולהעביר את שטר המטען כממשק. עבודה ללא נייר דורשת בקרות וכלי ניהול שלא נדרשים כאשר הנייר קיים והוא משמש כתשתית לתהליכי העבודה. בעמיטל מקווים כי מערכת מכס דור חדש, לכשתצא, תיתן דחיפה רצינית לנושא ה-paperless. לדברי אמתי ובסרבה, בתחום הלוגיסטיקה כולם יכולים רק להרוויח מכך.

בימים אלה החלה עמיטל בפיילוט למערכת שעוקבת אחר כל האישורים הנדרשים בעמילות מכס. המערכת שומרת את האישורים הקיימים, ומנהלת את האישורים הנדרשים מול הגורמים השונים. בכוונת עמיטל לחבר את המערכת למערכת מסלול/מיטב החדשה של מכון התקנים ובעתיד גם למערכת מכס דור חדש.

מאמינים בתבונה עסקית

אחד הטרנדים החזקים של השנים האחרונות מדבר על בינה עיסקית (באנגלית: Business intelligence, בראשי תיבות: BI). כבר בשלבים הראשונים של הראיון אוזכרו ראשי התיבות BI. במה מדובר? שאלנו את עדו אמתי. הוא השיב: "BI היא תחום בטכנולוגיית המידע העוסק בבניית מערכות העוזרות לארגון ללמוד ולהבין את הנושאים העסקיים שבהם הוא פועל ואת דפוסי העבודה שלו באותם תחומים. באמצעות BI ניתן לאתר דפוסים משמעותיים לניהול של ארגון, וליצור דוחות התראות ואיתותים לצורך קבלת החלטות ניהוליות. ה-BI מספקת מידע היסטורי, מידע עכשווי ותחזיות בנוגע לפעילות העסקית".

בסרבה: "לפני 15 שנה לערך פיתחנו מודול שקראנו לו "מערכת אירועים". המערכת איפשרה ללקוח, באמצעות הצגת דו"ח יומי על הפעילויות שהתרחשו בארגון, סטטוסים, או התראות אוטומטיות, לזהות את נקודות התורפה, מה שאילץ אותו לנקוט בפעולות ולהשתפר. בתחילה, הלקוחות לא ידעו לעמוד על היתרונות הגדולים של מערכת זו. 15 שנים אחר כך, כל מוצר ומודול שאנו מפתחים מבוסס למעשה על מערכת "אירועים" ובשלב הבא אנו פועלים לקדם את כל נושא ה-BI".

אמתי מוסיף: "הצורך ב-BI נגרם מהגידול או ה"שיטפון" בנתונים, אשר מקשה על הבנת הנתונים בדרך חלופית ידנית, ללא כלים לאישוש והבטחת אמינות של המסקנות. BI כולל שיטות מגוונות למחקר נתונים. חלק מהשיטות מתייחסות גם לתפעול הנתונים והכשרתם לצורכי ניתוח והפקת מסקנות.

שאלה: האם מדובר רק במידע סטטיסטי? או אולי מערכת תפעולית?

אמתי: "אנו מתמקדים ב-BI תפעולי. כלומר, מערכת שלא באה רק לשרת את המנהלים הבכירים בארגון, אלא גם ובעיקר את משתמש הקצה, קרי סוכן המטען. הוא זה שיודע, בכל רגע נתון, בכמה תיקים עליו לטפל וכמה עומס מוטל עליו- את זה לא תמיד יודע המנהל הבכיר שלו. הכוונה היא שהמערכת תדע לקבוע סדר עדיפויות ובמקום שהמשתמש יחפש מידע באמצעות שאילתות, הוא יקבל התראות בתזמון הנכון, עוד לפני שהבעיה נוצרת, בכדי שניתן יהיה למצוא לה פתרון מבעוד מועד. אנו מקווים כי תחום זה יהפוך לסטנדרט שוק, כמו מערכת "אירועים" איתה יצאנו לפני 15 שנים. אותה המערכת הציעה, כבר אז, רישום של תהליכים המתרחשים בתוך הארגון ובאה לייצר שקיפות מול הלקוח".

שאלה: במה זה שונה?

אמתי: "זו שקיפות מסוג אחר. למעשה, המערכת תוכל לזהות באם יש צפי לתקלות עתידיות. כך למשל, היכן העומסים הצפויים? אצל איזה לקוח? מה לוקח הכי הרבה זמן טיפול? זו הסתכלות הרבה יותר רחבה. מנהלים שואלים עצמם לא פעם את אותה השאלה: איך אני יכול לקחת החלטות אם אני לא יודע מה קורה בשטח? ה- BI יספק מידע מלא מה קורה בשטח".

בסרבה: "כיום אנו כבר מיישמים את עקרונות ה-BI התפעולי אצל חמישה לקוחות. ה-BI הולך ונבנה מהניסיון של הלקוח וההערות שלו. אנו נוטים להאמין שמערכת מכס דור חדש וכל נושא ה-paperless יגרמו לכך שה-BI יקבל תנופה חזקה. אם רוצים עבודה ללא ניירת, אז צריך מערכת מחשב שתנהל זאת ובאותה הזדמנות היא גם תעדכן אותך כמה אתה עושה בממוצע ביום ואם יש חריגה. הכל מדיד".

זרעי ענן

מחשוב בענן הוא פיתוח המאפשר להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת האינטרנט. החזון של מחשוב ענן הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב להם יזדקקו באמצעות האינטרנט, באופן דומה להתחברות לרשת חשמל. בעמיטל מאמינים בכל ליבם במחשוב ענן.

שאלה: כיצד הלכה למעשה זה יעבוד?

אמתי: "בשיטה של ענן, כל הנתונים והלוגיקה העסקית נמצאים בשרתים ובמרכזי מחשבים והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. המשמעות היא שהמשתמשים אינם צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב ובמקום זאת שוכרים אותה כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב, שהגישה אליו תהיה מרחוק דרך האינטרנט. מאפיין זה מאפשר להימנע מהוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות תשתית ומהצורך לנהל אותן. משתמש הקצה ישתמש בשירותים שלנו באמצעות האינטרנט מבלי שום צורך לדעת על הסביבה הטכנולוגית בה ממומשים שירותים אלה".

בסרבה מוסיפה: "בשלב זה אנו זורעים את הזרעים. חשוב להבין שמבחינת החומרה, ניתן כבר היום ליישם ענן. בתחילת 2011 הוצאנו גרסה של יוניפרייט שתומכת בסביבה וירטואלית. המשמעות היא שכבר כיום לקוחות עמיטל לא חייבים לקנות את השרתים שלהם אלא יכולים לשכור אותם. הכוונה שלנו היא להגיע למצב בו התוכנה נמצאת בענן וכל הלקוחות שלנו ישולבו בענן למערכת אחת".

שאלה: למי זה מיועד?

בסרבה: "המשתמש בשירותי הענן עשוי להיות ארגון גדול, ארגון בינוני או קטן, או אפילו אדם בודד. הספק, עמיטל לצורך העניין, הוא בדרך כלל חברה גדולה, שפיתחה תשתיות מתאימות ומספקת שירותים למספר גדול של משתמשים. עמיטל בתפיסת העולם שלה מפתחת ללקוחות הגדולים ואחר כך עושה התאמה ללקוחות הבינוניים. מי שמוביל אותנו זה בעצם הלקוחות הגדולים. גם פה, בסופו של דבר, המעבר לענן טמון בצורך לשכנע את הלקוחות הגדולים- אם הם יעברו לענן, אז גם האחרים יעברו".

אמתי: "את כל נושא מחשוב ענן ניסינו לקדם כבר לפני חמש שנים. המכשול היה שהלקוחות, לפחות ברמה הפסיכולוגית, רוצים להבטיח שהמידע מצוי אצלם בשרתים שלהם, ולא בענן- זה היה מהפכני מדי באותה העת. אני מאמין שהיום הרבה יותר קל לקדם את הנושא גם מבחינה פסיכולוגית וגם טכנולוגית, לאור ההתפתחות של רשת האינטרנט ורוחב הפס. מצידנו זה אומר שיש לבצע שינוי ארכיטקטורה של התוכנה, של מערכת יוניפרייט, ולהפוך אותה ממערכת client - server למערכת אינטרנטית. היתרונות של הענן הם גדולים וזו המגמה בכל העולם. אני משוכנע שכל זה יוביל בשנים הקרובות לחיבור כלל המשתמשים לענן".