התמ"ת: סדנאות מידע בנושא ההסכם הבינ"ל למניעת היצף

המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת בשיתוף ארגון הסחר העולמי קיים לראשונה בישראל שתי סדנאות מידע בנושא היצף וההסכם הבינלאומי למניעת היצף


00:00 ,30.12.2007 מאת: מערכת פורט2פורט

המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת בשיתוף ארגון הסחר העולמי קיים לראשונה בישראל שתי סדנאות מידע בנושא היצף וההסכם הבינלאומי למניעת היצף
 
היחידה להיטלי סחר והמחלקה להסכמי סחר בינ"ל שבמינהל לסחר חוץ שבמשרד התמ"ת, בשיתוף ארגון הסחר העולמי (ה-WTO), קיימו בשבוע שעבר, לראשונה בישראל, שתי סדנאות מידע בנושא היצף וההסכם הבינלאומי למניעת היצף, עליו חתומה מדינת ישראל במסגרת חברותה בארגון הסחר העולמי.
 
הסדנאות הועברו על ידי מר יוֹהַן יוּמַן והגב' אריקה גוזמן, שני מומחים בינלאומיים בתחום ההיצף העובדים בחטיבת כללי הסחר (Rules Division) בארגון הסחר העולמי, שמושבו בג'נבה, ואשר הגיעו לישראל במיוחד למטרה זאת. מר יומן הצטרף לארגון הסחר העולמי לאחר שעבד ברשות להיטלי סחר בדרום אפריקה והגב' גוזמן ברשות המקבילה של מכסיקו, שתי מדינות פעילות מאוד בפתיחת חקירות היצף. 
 
הסדנא הראשונה, שנמשכה יומיים וחצי, התקיימה במשרד המינהל לסחר חוץ בירושלים ונועדה לפקידי ממשלה ממשרדי התמ"ת והאוצר, וכן לאנשי אקדמיה בכירים החוקרים את השלכות ההיצף על הכלכלה הגלובלית ומערכת הסחר העולמית.
 
הסדנא השנייה נערכה בת"א בשיתוף התאחדות התעשיינים. בסדנא השתתפו תעשיינים, יבואנים, עורכי דין, כלכלנים ורואי חשבון מהסקטור הפרטי, אשר מתמודדים עם בעיית היבוא בהיצף במסגרת פעילותם העסקית השוטפת. 
 
בסדנאות הוסברו העקרונות המנחים של ההסכם הבינלאומי למניעת היצף, המפרט את התנאים לקביעת קיומם של יבוא בהיצף והנזק הנגרם ממנו, ואת הצעדים אותם מותר למדינות החברות בארגון הסחר העולמי לנקוט כדי להתגונן מפני הנזק הנגרם להן מיבוא בהיצף. סקירה מיוחדת ניתנה על מניעי היצרנים המקומיים לרצות להילחם בהיצף, ועל האמצעים המעשיים שמעמידים לרשותם חוקי המדינה וההסכם הבינלאומי להתגוננות זאת.
 
מומחי ה-WTO העריכו כי כיום, על אף שמספר חקירות ההיצף הנפתחות בעולם מדי שנה נמצא במגמת ירידה, עשויה המגמה להשתנות, על רקע ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית העולמית, במיוחד בסין, שתמשיך להציף את שווקי העולם בסחורות זולות במטרה להיחלץ מההאטה. בהקשר זה ציין מר יומן כי ניתן לפעול להגנה מפני יבוא סיני תוך שימוש בכלים נוספים, מלבד היטלי היצף, שמעמיד הסכם ההצטרפות של סין ל-WTO מ-2001.
 
מצד שני, המיזוגים בין חברות ממדינות שונות וכן התרחבות פעולת היצרנים המקומיים גם ליבוא סחורות מפחיתים את מספר התלונות על יבוא בהיצף. גם המיזוגים שאירעו לאחרונה בין חברות הענק בתעשיית הפלדה העולמית (בעיקר בסין, בהודו ובארה"ב), עשויים לחזק את מגמת הירידה בפתיחת חקירות, מכיוון שהקונגלומרטים החדשים יהיו עסוקים תחילה בחלוקת השווקים ביניהם, דבר שעשוי להוביל להאטה בפעילות ההיצף.
 
תמונת המצב בישראל דומה למפה העולמית: במהלך השנים 2006 - 2007 פתחה יחידת היטלי הסחר במינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת בחקירת היצף אחת בלבד, וגם היא לשם הארכתו של היטל שהוטל על היבוא מסין של לבידים מעובדים ולוחות MDF המצופים בנייר לכה או מלמין או פורניר. זאת, למרות שהיחידה טיפלה באותה תקופה ב-10 תלונות, חלקן תלונות מתמשכות משנים קודמות, וחלקן תלונות שלא הביאו בסופו של דבר לפתיחת חקירה. כל התלונות היו מיצרנים מקומיים מהתעשיות המסורתיות - בענפי מוצרי הצריכה, המזון, המתכת, החשמל, הכימיה והמחצבים, והנייר והדפוס. בנוסף, הוטלו במהלך השנתיים האחרונות שלושה היטלי היצף על יבוא מלט מתורכיה, מוצרי עזר ללוחות מגבס מסין  ודסקיות חיתוך והשחזה מסין ושתי חקירות הסתיימו בהתחייבויות שנתנו יצרנים זרים שנחשדו בהיצף, שלא למכור המוצרים במחירים הנמוכים מהמחירים שנקבעו כמחירים המקובלים של מוצרים אלה בשוק הישראלי.