לין: הסגידה לייבוא האישי תגרום לאיבוד עשרות אלפי מקומות עבודה

נשיא איגוד לשכות המסחר ציין כי ״הבעיה המרכזית כיום היא האפליה שהממשלה מנהיגה בחוקים המיוחדים שלה מול המגזר הקמעונאי. מדינת ישראל לא עוזרת למגזר ענף זה, שמבקש רק דבר אחד: שוויון בתנאי תחרות״


14:33 ,29.10.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

״הבעיה אינה כמה אנו קונים באי-קומרס, ואין בעיה שנקנה במאות מיליארדים ונייצא במאות מיליארדים, האי-קומרס קיים, אף אחד לא מנסה להילחם בו ואנו לא נגד הייבוא האישי. הבעיה המרכזית כיום היא האפליה שהממשלה מנהיגה בחוקים המיוחדים שלה מול המגזר הקמעונאי. במדינת ישראל יצרנו כיום, בכל מה שנוגע למגזר הקמעונאי, את אחת החריגות והתקדימים המסוכנים במדיניות הכלכלית- אי שוויון בתחרות. מגזר גדול, חשוב ומרכזי – מגזר הקמעונאות, נאבק על קיומו. שמענו על כך בכל העולם- נסגרות חנויות בארה״ב, אנגליה ובישראל. באה הממשלה ומקשה על מגזר זה אף יותר ולא מאפשרת לו להיאבק בתנאים שווים״. כך פתח עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר את דבריו בוועידת הריטייל של דה מרקר, שהתקיימה היום.

 

״אנו שומעים מילים יפות על יצוא דרך האי-קומרס, אך שוכחים מיהו המגזר הקמעונאי בישראל. אלו לא רק רשתות האופנה והמזון הגדולות, אלא גם 55,000 עסקים. מרביתם חנויות רחוב קטנות. מאחורי כל חנות עומדת משפחה בישראל שבנתה את קיומה על בסיס אותה חנות. המגזר הקמעונאי מעסיק 290,000 איש שמפרנסים 1.2 מיליון איש. מדינת ישראל לא עוזרת למגזר ענף זה, שמבקש רק דבר אחד: שוויון בתנאי תחרות״.

 

לין התייחס לאלמנטים המרכיבים את האפליה ממנה סובל המגזר העסקי: ראשית, אפליית מס ערך מוסף. האם זה מתקבל על הדעת שנשלם מע״מ על רכישת מזון ותרופות בישראל ולא על טואלטיקה שאנו רוכשים ביבוא אישי דרך מסחר מקוון? ניתן להקביל זאת לתחרות ספורט- המגזר הקמעונאי עומד בקו ההתחלה וספקי החוץ עומדים 17 מטר קדימה. התאהבנו בפטור הזה, אך מגוחך שמדינת ישראל מפלה 290,000 מועסקים לרעה מול ספקי חוץ. מחר השכן, הדוד שלנו יכול לאבד את מקום עבודתו״.

 

לין התייחס לדו״ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, ואמר כי המבקר התריע שבניגוד לספקי החוץ, המגזר הקמעונאי צריך לשלם מכס ומע״מ על יבוא מחו״ל, וכמובן תשלומי שכירות, חשמל, ארנונה ועוד. זו מדיניות כושלת ועיוורת. עוד אומר מבקר המדינה- רוב החבילות שמגיעות לישראל הן ללא פיקוח. המבקר מדגיש בדבריו כי על רשויות המדינה לשקול היטב את הסכנה לבריאות הציבור בכניסת מוצרים לישראל ואת ההשלכות על העסקים הישראלים. תשובת המדינה למבקר הייתה ש׳הפחתנו מכסים׳. אך כעת יש המלצה מטעם משרד הכלכלה להחזיר את מכסי המגן על שורה של מוצרי יבוא. אלו דברים סותרים לחלוטין״.

 

״בנוסף, יוזמים את ׳צו יבוא אישי׳. ההגדרה הכמותית של יבוא אישי המפורטת בצו הינה חוסר סבירה באופן קיצוני: בכל משלוח לא יהיו יותר מ-30 פריטים בערך עד 1000 דולר, או 5 פריטים מעל 1000 דולר, ללא הגבלה במספר המשלוחים. ״הדבר ייצור מערכת פרוצה, אפורה שתעודד העלמות מיסים ותגרום נזקים- כל זה במסווה של יבוא אישי. לא נראה את הנזקים מיד, אבל הם יגיעו. כבר היום כל התשתית שלנו לא בנויה לקבל את שפע החבילות הללו״.

 

לין שאל ״האם מישהו ניתח את ההשלכות של מהלכים אלה באופן יסודי? מישהו שאל את עצמו כמה מקומות עבודה המדיניות הזו תהרוס? כמה תוצר אנחנו נאבד? איך הדבר ישפיע על הצמיחה שלנו? הצריכה הפרטית בישראל עומדת כיום על 698 מיליארד שקל, ואנו מנהיגים מדיניות שתפנה את הצריכה הזו לחו"ל״.

 

״בישראל פיתחנו תרבות של הערצה וסגידה ליבוא האישי. הסגידה הזו של מקבלי ההחלטות גורמת לעיוות שיקול הדעת. הם לא רואים את המדיניות הכלכלית בצורה מאוזנת ונכונה, ומוכנים לסכן כאן הרבה מקומות עבודה. כאשר מנהלים מדיניות כלכלית נכונה המטרה אינה להתמודד עם משברים, אלא לזהות תהליכים שמובילים למשבר, לנטרל אותם ולמנוע את המשבר, כפי שהצלחנו בישראל בשנת 2008; במדיניות הזו, הכוללת את אפליית המע״מ, ההגדרה ההזויה של יבוא אישי, החזרת המכסים וכמובן נטל הרגולציה, אנו עושים בדיוק ההפך - מנהיגים מדיניות כלכלית שתפגע במגזר עסקי גדול שנאבק על קיומו. המגזר הזה לא מבקש כסף, אלא שוויון בתנאי תחרות״.