מה לבינה מלאכותית לפיקוח יצוא?

משטר הפיקוח על היצוא הדו-שימושי, המכונה משטר ואסנאר, מפקח על יצוא טכנולוגיה הקשורה בין היתר גם ל״בינה מלאכותית״. חברות ישראליות הפועלות בתחום זה צריכות לבדוק האם יצוא הטכנולוגיה חייב ברישיון מאת הרגולטור


10:10 ,30.04.2019 מאת: מערכת פורט2פורט

מעטות החברות שיודעות זאת, אולם משטר הפיקוח על היצוא הדו-שימושי, המכונה משטר ואסנאר, מפקח על יצוא טכנולוגיה הקשורה בין היתר גם ל״בינה מלאכותית״ (AI Artificial intelligence). אין הכוונה בהכרח לפיקוח על שימושים שונים המתבססים על AI, אלא יותר על יצוא הכלים והטכנולוגיה  המאפשרים לחברות לפתח את השימושים הללו.

 

ממש לאחרונה פורסם בעיתונות שמרכז הפיתוח של פייסבוק בישראל מרחיב את פעילות הבינה המלאכותית. החברה הקימה צוות שנקרא בשם Data.AI הפעילות שמשיקה פייסבוק בישראל היא פיתוח כלי בינה מלאכותית לצורכי בנייה ושיפור תשתיות תוכנה ומערכות למחקר מידע בפייסבוק. על פי פייסבוק, הכלים האלה מיועדים לשיפור ולייעול עבודתם של המהנדסים והמתכנתים בפייסבוק העולמית.

״אם עד כה עיקר המאמצים של פייסבוק בתחום ה-AI התמקדו בשיפור המוצרים וחוויית המשתמש, כעת מתווסף ממד נוסף שאותו מוביל הצוות הישראלי - פיתוח יכולות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית לשיפור תשתיות ויכולות בממשקים פנימיים של החברה״, נמסר מהחברה. ״המטרה היא לאפשר למהנדסים בפייסבוק להגיע מהר יותר למידע רלוונטי או להצליב בין פיסות מידע שונות, כך שיוכלו לבצע את עבודתם ביעילות״.

 

בשלהי תפקידי כרגולטור במשרד הכלכלה, פנתה אלי חברה רב-לאומית המייצרת טלפונים חכמים, אשר פתחה בישראל מרכז מו״פ. המרכז הישראלי פיתח טכנולוגיה ל״זיהוי פנים״ (Facial Recognition) אשר החברה האם בחו״ל ביקשה לשלב במכשירים החכמים שלה. לצורך יצוא תוצרי הפיתוח חזרה למדינת האם ביקשו נציגי החברה לברר האם נדרש מהם רישיון יצוא. בביקור שערכתי בסניף הישראלי של החברה התברר שהיצוא של הטכנולוגיה הנ״ל אכן חייב ברישיון יצוא, ומותנה בחתימה על ״אישור משתמש סופי״ של החברה האם בחו״ל. החברה פנתה וביקשה רישיון. כמובן שאין מדובר על צורך ברישוי על מכירה של המכשירים עצמם, אלא רק של הטכנולוגיה שתשמש את חברה להוספת היכולת המיחשובית ל״זיהוי פנים״ למכשירים שלה.

 

פירוט:

 

בקטגוריה 4 של משטר הפיקוח  מצוין שהמשטר מפקח על שלושה סוגי מחשבים והטכנולוגיה הקשורה בהם:Neural computers מחשבים הבנויים כ״רשתות עצביות״ ומסוגלים לחקות דרך מחשבה אנושית.

יישומי בינה מלאכותית: מלבד פייסבוק נראה שהיום כמעט כל תחום טכנולוגי משתמש בישומי בינה מלאכותית. תוכנות מבוססות בינה מלאכותית (AI) הופכות עם הזמן ליותר ויותר נפוצות בחיי היומיום עבור משימות רבות כמו חיפוש תמונות, המרת דיבור לטקסט, תרגום הודעות קוליות ועוד.

 

תמיכה בקבלת החלטות מבוססת טקסט יישומי בינה מלאכותית יכולים כיום גם לסייע לעסקים בניתוח נתונים או שירות לקוחות. חברות שרוצות לאסוף תובנות מדויקות יותר על עמדתם של הלקוחות לקראת השקה של מוצר או שירות חדש; או ארגונים המבקשים מהציבור משוב של שביעות רצון בנושא כלשהו.

 Project Debaterשל חברת IBM למשל (פלטפורמת הבינה המלאכותית הראשונה בעולם שהצליחה לקיים דיבייט עם בן אדם על נושאים מורכבים, ופותחה במעבדת המחקר של IBM בחיפה) הרחיב את היכולות הללו לתמיכה בקבלת החלטות מבוססת טקסט.

 

בתחום האוטומוטיב: סטארט-אפ בשם MOODIFY מנסה לשלב שני תחומים - פסיכולוגיה ובינה מלאכותית - כדי לעקוב אחרי מצבו הפסיכולוגי של הנהג ולשפר את בטיחות הנהיגה. הטכנולוגיה של החברה משתמשת בזיהוי פנים בזמן אמת לצד ניתוח קולי ואבחון סימנים חיוניים של הנהג כדי לזהות מצבים פסיכולוגיים מסוכנים כמו מתח, חרדה, דיכאון ואפילו ״מיקרו-שינה״. הפתרון שלהם הוא לספק התערבות קצרה ומותאמת אישית באמצעות מפזר ריחות מתוחכם שמיועד להשרות רוגע על הנהג.

בתחום הצבאי: לאחרונה התפרסמה ידיעה במגזין IHLS (לינק) לפיה חברת STM לטכנולוגיות ביטחוניות שפיתחה את הכטב״מים הטורקים המתאבדים הראשונים תשדרג את כלי הטיס באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית. הטכנולוגיה, שהחלה בכטב״מים מופעלים מרחוק, התפתחה עד שהפכה לכלים אוטונומיים אינטליגנטים. כיום, הכטב״מים הם בעלי אינטליגנציה גבוהה, יכולת פעולה בנחיל, ודרגה גבוהה יותר של אוטונומיה הודות לבינה המלאכותית.

 

מה היא בינה מלאכותית?

 

בינה מלאכותית, כמושג אקדמי, נולד כבר באמצע המאה הקודמת. המטרה אז, כמו היום, היתה לגרום למחשבים לבצע משימות שנחשבו אז לייחודיות לאדם: דברים שדורשים אינטליגנציה. בתחילה, החוקרים עבדו על משחקי שחמט ופתרון בעיות לוגיות. בהמשך התפתח התחום ל״רשתות עצביות״. העיקרון של תחום זה טמון בשאיפה לחקות את הדרך בה המוח האנושי פועל ולהשתמש ביעילות מבנה הנוירונים כדי להתגבר על אותם אתגרים חישוביים מורכבים.

 

שימוש בנוירונים מלאכותיים לשם ביצוע משימות מורכבות (נוירונים – תאי עצב המחוברים על ידי סינפסות ומשתתפים בתהליך של העברת מידע ועיבודו). רשתות עצביות מדומות בתוכנה, הראו הבטחה רבה ויכלו לפתור כמה מהבעיות המורכבות שאלגוריתמים אחרים לא יכלו להתמודד איתן.

מדובר על מודל מתמטי חישובי המורכב ממספר ״נוירונים״ המסודרים בשכבות, כאשר כל נוירון יכול לתקשר עם מספר נוירונים אחרים במערכת. כל נוירון מסוגל לבצע פעולות חישוביות פשוטות, ובתורו להעביר את המידע שהסיק לשאר הנוירונים. באופן זה, עם ההתקדמות של המידע בשכבות, המערכת הופכת את המידע הגולמי למידע בעל ערך וכפועל יוצא מכך, המערכת לומדת לקבל החלטות מדויקות יותר.

 

איך עובדת השיטה

 

אם ניתן לאנשים להסתכל על תמונות של פרצופים, הם יזהו שאלו פרצופים, לא משנה אם הפרצוף מחופש לליצן. אנחנו מסוגלים לזהות פרצוף כי אנחנו מכירים את האלמנטים השונים להגדרת פרצוף: את צורת הפה שלו, מבנה הפרצוף, מספר העיניים ומיקום האף וכן הלאה.

 

מחשב באמצעות ״רשת עיצבית״ ואינטליגנציה מלאכותית יכול לזהות אובייקטים באותו אופן, הנוירונים הראשונים ברשת ידעו לזהות קווים ישרים, הבאים בתור ידעו לזהות פינות או תבניות פשוטות, אלו שאחריהם ידעו כבר לזהות את קווי המתאר של החלקים השונים ולבסוף הנוירונים האחרונים ידעו לזהות אם מדובר בפרצוף או לא.

 

דוגמה נוספת נמצאת בפיתוח של כלי רכב אוטונומיים. לפני שמכונית יכולה לקבוע את הפעולה הבאה שלה, היא צריכה לדעת מה יש סביבה. המחשב חייב להיות מסוגל לזהות אנשים, אופניים, כלי רכב אחרים, תמרורים ועוד ולעשות זאת בנסיבות חזותיות מאתגרות. עיבוד שפה טבעית, אשר נעשה בו שימוש כיום בצ'אט-בוטים ועוזרי הקול בטלפונים החכמים, מבוסס אף הוא על אותו עיקרון.

 

סיכום:

לחברות הישראליות הרבות הפועלות בתחום זה המתפתח במהירות כדאי להיות ערות לצורך בבדיקה האם יצוא הטכנולוגיה - הן באמצעות יצוא ממש או מכירת/העברת הטכנולוגיה לחו״ל - חייב ברישיון מאת הרגולטור.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לטלפון 050-6240904 לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/