מה לכלבים ולפיקוח על היצוא הדו שימושי

רשימת הפריטים המפוקחים לפי חוק פיקוח על יצוא בטחוני של אפ״ לא עודכנה מאז 2007 והיא כוללת כלבים, רחפנים וטלפון נייד עם GPS. המשמעות היא שכמעט כל אזרח ישראלי עובר על חוק הפיקוח על יצוא בטחוני. מתי יעודכן חוק הפיקוח המיושן?


11:36 ,14.05.2019 מאת: עמירם הלוי

האם ידעתם שאם אתם יוצאים ממדינת ישראל עם רחפן צעצוע, כלב, או עם טלפון נייד הכולל GPS ולא ביקשתם עבורו רישיון יצוא ממשרד הביטחון אתם עוברים על החוק? להלן סעיף 21 מחוק הפיקוח על יצוא בטחוני (ר׳ תמונה).

 

רשימת הפריטים המפוקחים לפי חוק פיקוח על יצוא בטחוני של אפ״י (אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון)  תורגמה בשנת 2007 מרשימת החימוש (Munition list) של משטר וואסנאר, שנכתבה במקור באנגלית, ומאז לא עברה כל רענון, בעוד שרשימת וואסנאר המקורית משתנה ומתעדכנת כל שנה ושנה. פריטים שונים שהפכו למוצרי מדף מוסרים ממנה, כגון מערכות GPS שנמצאות כיום בכל טלפון נייד. אלו כאמור פריטים שהיו מפוקחים בעולם שהיה קיים לפני 12 שנה, אולם לא בעולמנו היום.

 

בין יתר הפריטים שאפ״י החליט לפקח עליהם נמצא ״ציוד טמפסט״ (סעיף 11). מהו ציוד טמפסט? מוצר או אמצעי טכנולוגי או שיטות בתחום גילוי ומדידות דלף מידע, מיגון מערכות מפני דלף מידע, מיצוי מידע ממערכות כתוצאה מדלף מידע או חקירת תוצאות מדלף מידע; לעניין זה, ״דלף מידע״ לרבות (1)      דליפות מידע אלקטרומגנטיות, המתפשטות בקרינה או בצימוד אלקטרומגנטיים;(2) דליפות מידע מולכות, המתפשטות כזרם או כמתח מולך בכבלי חשמל או תקשורת; (3) דליפות מידע מכניות ממערכות מידע; (4) דליפות מידע באמצעים אופטיים ממערכות מידע;

 

אולי ציוד כזה היה קים בעשור שעבר. היום אין לזה זכר ברשימת החימוש באנגלית. האמת, בבדיקה שערכתי לא היה לזה זכר ברשימה האנגלית כבר אז. כך יוצא שכמעט כל אזרח ישראלי עובר על חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, כולם ״עבריינים״ ומשרד הביטחון מחליט את מי הוא רוצה לתפוס.

 

צדו השני של המטבע הוא שטכנולוגיות, צבאיות בעיקר, שלא היו קיימות בעולם של 2007, ולא היו מפוקחות אז, אבל כן אמורות להיות מפוקחות היום, לא נמצאות כלל בלכסיקון של משרד הביטחון, למשל: טכנולוגיית סייבר. לכן במקום לנהוג כמו כל העולם אשר פשוט מיישם את רשימת הפיקוח המעודכנת הכוללת סייבר, שאגב מאז 2014 מפוקח ע״י משרד הכלכלה לפי הרשימה הדו שימושית,  היה צריך להמציא צו מיוחד לפיקוח על טכנולוגית סייבר. יוזמה שנפלה בסופו של דבר. או שורה ארוכה של כלי נשק וסוגי תחמושת שאינם מפוקחים כיום.

 

נוסף על כך, טעויות שנעשו בתרגום הרשימה הפכו לעיתים את כוונת המחוקק, אולם כיוון שבישראל הנוסח בעברית הוא שקובע, יוצא שחברות סובלות מכך. וכדי להוסיף חטא על פשע המציא אפ״י סעיף חדש שלא היה קיים ברשימת הפיקוח הבינ״ל המקורית - סעיף 21 (סעיף ״כולבויניק״ או סעיף HLS) אשר נועד ״לענות על הצרכים המיוחדים של מדינת ישראל״.

 

סעיף זה, אשר כאמור אינו כלול ברשימה הבינ״ל המקורית, כולל בתוכו כל מה שרוצים שייכלל בו (כולל כלבים) הרשימה אינסופית. וזאת כי בניגוד לרוב שאר סעיפי הפיקוח ברשימה , הוא אינו כולל כל פרמטרים טכניים כלל אלא רק אוסף של תכונות לא מוגדרות אשר כאמור יכולות לכלול כל מה שרוצים להכליל בו. סעיף פיקוח ראוי שיכלול בתוכו פרמטרים טכניים ספציפיים.

 

בעיה נוספת היא שהמינוח שבו משתמש אפ״י ״ציוד לשימוש גופים העוסקים בביטחון פנים״ גורם לכך שיצוא של מוצרים לאבטחת שדה תעופה, אבטחת מתקני חשמל או גז, לגורמי ממשל במדינות זרות, מפוקח ע״י משרד הביטחון במקום שיהיה מפוקח ע״י משרד אזרחי, כפי קורה בכל העולם.

 

״פותח במיוחד לשימוש צבאי״

 

לפי אפ״י אם מוצר פותח במקור לצרכים צבאיים, ולאחר מכן פיתוחים שונים של אותו מוצר משמשים לשימושים אזרחיים, המוצרים החדשים עדיין יכללו בהגדרה של ״פותח במיוחד לשימוש צבאי״.

לדוגמה: טכנולוגיית GPS או חוסמי תדרים ועוד. חברה המעוניינת לייצא מוצר כזה מבלי לעבור דרך אפ״י, כדאי שתפתח קו מוצרים חדש לגמרי עם שם חדש ושונה וללא כל אזכור לעמידה בסטנדרטים צבאיים.

 

עו״ד בן ציון רזניק העוסק בתחום זה מוסיף: ״מדינת ישראל רואה לנכון שלא ליישם כפי שהן את הרשימות הבינלאומיות המקובלות בכל הקשור לחימוש וציוד דו שימושי במרבית מדינות המערב אלא להכניס בהן שינוים ייחודיים וזאת בשם ׳צרכי הביטחון׳ המיוחדים של מדינת ישראל. הפרקטיקה והיישום היום יומי של ׳ייצור הכלאיים׳ שיוצרת מדינת ישראל, לא זו שבלבד שאינו מהווה הגנה ל׳צורכי הביטחון׳ של מדינת ישראל אלא לדעתי מציב אותנו בחלק מן המקרים בפיגור של הרשימות הישראליות מול ההתקדמות הטכנולוגית שאינה עוצרת לעולם, זאת מחד, ובמצבים אבסורדיים מאידך כאשר ציוד וטכנולוגיות שהם דו שימושיים באופן מובהק לפי הרשימות הופכים לפתע להיות כלולים ברשימת החימוש״.

 

איך משנים את המצב

 

הבעיה היא שהחברות הישראליות המפוקחות כיום ע״י אפ״י בצורה לא מתאימה לאמנה ולצרכיהן חוששות להתלונן מסיבות ברורות. אולם אפ״י שכבר הבין בעצמו את הנזק שמדיניות זו שלו גורמת לייצוא, התכוון כבר כמה פעמים לשנות ולעדכן את חוק הפיקוח המיושן, ואף הגיש כמה פעמים טיוטה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת אולם מעולם לא השלים את המשימה.

 

נותר רק לקוות שמשרד הביטחון יתעשת בקרוב, ישלים את המהלך, ויעדכן את רשימת הפיקוח שלא עודכנה מזה 12 שנה, ובכך יאפשר לחברות ישראליות להתחרות בחברות מחו״ל בתנאים שווים.

 

טרם נמסרה תגובה ממשרד הביטחון לדברים.

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ניתן לפנות לכתובת דוא״ל [email protected] או באתר: http://www.ah-consultant.com/