משרד הכלכלה: המלצה להטיל היטל היצף על יבוא מלט מטורקיה ומיוון

לדברי דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, היטל בגובה 4 עד 12 דולר לטון יאפשר ליבואנים הקיימים להמשיך ולפעול בתנאי סחר הוגנים ותחרותיים אל מול היצרנים המקומיים. חברת סימנט בתגובה: ההחלטה תעלה לציבור בישראל למעלה ממיליארד וחצי שקל מדי שנה


09:03 ,16.08.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, פרסם אתמול את ממצאי חקירת ההיצף ביבוא מלט מיוון וטורקיה עם המלצה להטיל היטל לחמש שנים אשר יגן על התעשייה המקומית מפני היבוא במחירי היצף.

 

החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגישה למשרד הכלכלה והתעשייה חברת מלט הרטוב, בתמיכת חברת נשר, שהתלוננה על יבוא מלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף אשר גורמים לנזק לתעשייה המקומית.

ממצאי החקירה העלו כי בשנים האחרונות חלה עליhה של מאות אחוזים ביבוא מלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף הנמוכים ממחירם במדינות המקור. יבוא בהיצף מוגדר כ״סחר לא הוגן״ ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO רשאית המדינה לגונן על השוק המקומי שלה כנגד יבוא בהיצף בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.

 

על פי ממצאי החקירה, יבוא המלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף, גורמים לנזק ממשי לתעשייה המקומית וללא התערבות, קיים חשש להמשך פעילותו של מפעל מלט הרטוב ולפגיעה משמעותית בחברת נשר.

החקירה, אשר נמשכה למעלה משנה וכללה חקירת תשעה יצרנים מטורקיה ויצרן נוסף מיוון, מצאה כי מלבד יצרן אחד, מכרו כל שאר היצרנים את המלט לישראל במחירי היצף.

 

מכירות במחירי היצף נוצרות כאשר היצרן הזר סובל מעודף כושר יצור לעומת ביקוש נמוך בשוק המקומי שלו. שלא כמו בתעשיות אחרות, היכולות להתאים את התפוקות בתהליך היצור לביקוש בשווקים, מאופיינת תעשיית המלט בחוסר גמישות בתהליכי היצור משום שהפסקת היצור כרוכה בכיבוי כבשנים עתירי אנרגיה ובספיגת עלויות קבועות גבוהות, ולכן היא נעשית רק במקרים חריגים מאוד. 

 

בשנים האחרונות סובלת יוון ממיתון ומביקוש נמוך למלט וגם בטורקיה קיים מצב של עודף כושר ייצור משמעותי והדבר מוביל במדינות אלה להפניית התוצרת העודפת במחירי היצף ליצוא, בניגוד לכללי הסחר ההוגן על פי ארגון הסחר העולמי.

 

לדברי טל, גובה ההיטל הנע בטווח שבין 4-12$ לטון, יאפשר ליבואנים הקיימים להמשיך ולפעול בתנאי סחר הוגנים ותחרותיים אל מול היצרנים המקומיים. לדבריו, גדל בשנים האחרונות מספר היבואנים המייבאים מלט לישראל ממגוון מדינות לרבות יוון וטורקיה ולא צפוי מחסור במלט בשוק המקומי. 

עם הגשת ממצאי החקירה צפויה הוועדה המייעצת לשר לקיים שימוע פומבי לצדדים לחקירה ולאחר מכן תעביר את המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה אשר יחליט אם להטיל היטל היצף. החלטת שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.

 

נזכיר כי ביום 6.04.2017 הגישה חברת מלט הר טוב בע״מ תלונה על יבוא בהיצף של צמנט פורטלנד אפור מיוון וטורקיה, בהתאם לסעיף 21 לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991. ביום 18.05.2017 קבע הממונה על היטלי סחר, בהתאם להוראות סעיף 24 (א) לחוק, כי יש לכאורה יסוד לתלונה ופתח בחקירה. ביום 19.11.17 קיבל הממונה על היטלי סחר, בהתאם לסעיף 28(א) לחוק, החלטה מקדמית ולפיה למרות קיומו של יבוא במחירי היצף לכאורה והחליט כי אין מקום להטיל ערובה זמנית, וזאת משום שנכון למועד פרסומם של ממצאי הביניים לא הובאו בפני כל הפרמטרים הנדרשים לפי החוק על מנת להסיק מסקנות מבוססות ביחס לקיומו של נזק לענף היצרני המקומי ושיעורו.

 

עיקרי הממצאים הינם כי התקיים יבוא בהיצף של צמנט פורטלנד אפור, וכי יבוא בהיצף זה גרם לנזק ממשי לענף היצרני המקומי. לפיכך המליץ הממונה על היטלי סחר להטיל היטל היצף על יבוא צמנט פורטלנד אפור מיוון וטורקיה לתקופה של חמש שנים. 

 

תגובת חברת סימנט: ההחלטה מהווה איום על פרוייקט מחיר למשתכן ועל פרוייקטי תשתיות לאומיים

 

מחברת סימנט, חברת בת של מספנות ישראל, נמסר בתגובה כי ״החלטתו של הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, מר דני טל, להטיל היטל היצף על המלט המיובא תעלה לציבור בישראל למעלה ממיליארד וחצי שקל מדי שנה, ומהווה איום על פרוייקט מחיר למשתכן ופרוייקטי תשתיות לאומיים. מדובר בהחלטה שהגיעה בעקבות חקירה שנפתחה בניגוד לאמנות הסחר עליהן חתומה ישראל ובניגוד לחוק. החלטה זו  משולה לתקיעת אצבע בעין של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן. בעוד השרים, נבחרי הציבור, עושים ככל שביכולתם להיאבק ביוקר המחיה, מר טל החליט לייקר את כל המלט בישראל ולהטיל על הציבור עלויות עצומות. החלטה זו עתידה לייקר את מחירי המלט והבטון ובעקבות זאת את מחירי הדירות, להזניק את מדד תשומות הבניה ולייקר את עלות בניית תשתיות במדינת ישראל. זאת כאשר סכומים אלה ישתלשלו לכיסו של המונופול המוחזק בבעלות זרה. בהקשר זה ראוי לציין כי בפעם הקודמת ששר התמ״ת אהוד אולמרט חתם על היטל היצף למלט, מחירי המלט בישראל זינקו, העלות למשק הישראלי נאמדה במיליארדי שקלים ולקח למשק כ-12 שנה להתאושש ממהלך זה. במקביל, ובזמן זה, מחירי המלט בעולם דווקא ירדו. 

 

חברת סימנט שמה לה למטרה ליישם את החלטות ממשלת ישראל לפתח את התחרות בתחום המלט. מדובר בחומר גלם בסיסי הדרוש להקמת מבנים, מחלפים, כבישים, מבני ציבור ועוד. הודות לתחרות מחירי המלט והבטון ירדו בשנים האחרונות בכ-30%, ירידה שתרמה תרומה לא מבוטלת להורדת יוקר המחיה בישראל. לא רק זאת, לראשונה, לפני מספר חודשים גם מונופול המלט הודיע שגם הוא מוריד מחירים.

 

אנו בטוחים כי השרים כחלון וכהן לא יכנעו ללחצים העצומים שמפעיל עליהם מונופול המלט, ימשיכו לפעול להורדת יוקר המחיה  ולא יאפשרו את העלאת מחירי המלט על חשבון הציבור״.