התעשיינים בוועדת הכספים: יש לטפל במשבר המחצבות בדחיפות

רובי גינל, מנכ״ל התאחדות התעשיינים, טען בדיון בכנסת כי ״אם לא נטפל במשבר המחצבות - תוך שנתיים לא יהיו חומרי גלם לבניית בתים וכבישים בישראל״


13:46 ,04.06.2018 מאת: מערכת פורט2פורט

״אם לא יטופל משבר המחצבות - תוך שנתיים לא יהיו חומרי גלם לבניית בתים וכבישים בישראל״. כך הצהיר הבוקר מנכ״ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, בוועדת הכספים של הכנסת. 

 

זאת לאחר שכמעט 50% מהמחצבות שהיו בישראל (23 מתוך 50) בתחילת שנות האלפיים  הפסיקו לפעול - כל מחצבה אשר שווקה מחדש במכרז של רשות מקרקעי ישראל, קיבלה התנגדויות והפסיקה לפעול לצמיתות. כיום, טוענת התאחדות התעשיינים, כתוצאה מהמחדל, פועלות בישראל 27 מחצבות בלבד שמפיקות חומרי גלם לתעשיית הבנייה והתשתיות, וגם הן נמצאות בסכנת סגירה ממשית. התעשיינים טוענים כי בשל המחדל כבר היום הם סוגרים קווי ייצור ועוברים לייצר חומרי בנייה במדינות זרות, ובמקביל מחירי חומרי הגלם לתעשיית הבנייה קפצו בעשרות עד מאות אחוזים. 

 

בהתאחדות התעשיינים דרשו היום בוועדה לטפל באופן דחוף במשבר בשני מישורים:  ראשית, לשווק באופן מיידי שטחי מחצבה במכרזים שאינם תלויים בגובה התמלוג מתוך ראייה של צרכי המשק, ושנית, להאריך את הרשאות החציבה של המחצבות הקיימות עד מיצוי עתודות חומרי הגלם שלהן.

 

לדברי גינל, הגורם למחדל שהוביל לסגירת המחצבות וכתוצאה מכך למחסור החמור בחומרי הגלם, הוא מדיניות רמ״י בנושא שיווק אתרי כרייה וחציבה. לדברי גינל, ״רמ״י מנהלת בתחום המחצבות מדיניות שיווק כושלת המיישמת באופן לא מושכל את חוק חובת המכרזים בענף, תוך התעלמות ממאפיינים ייחודיים לענף זה והימנעות מהארכת הרשאות למחצבות קיימות מקום בו אין היתכנות כלכלית או סביבתית לשיווקן מחדש - דבר אשר הוביל לסגירתן לצמיתות״.

 

לטענת התעשיינים, על אף שמטרת היציאה למכרזים על ידי רמ״י הייתה לשם יישום דרישות החוק והגדלת התחרותיות - בפועל לא פורסמו מכרזים למחצבות חדשות. מחצבות קיימות ששווקו מחדש סבלו מהתנגדויות רבות בוועדת המקומיות מגורמים שונים - דבר אשר הוביל לכך שלמרביתן אי אפשר היה למצוא מפעילים חדשים והמחצבות נסגרו ומעולם לא נפתחו מחדש. המחצבות שכן שווקו מחויבות בתשלום תמלוגים גבוה במאות אחוזים, מה שהביא לעליית מחירים ופגיעה בתחרות.

 

מבדיקה שערכה התאחדות התעשיינים עולה כי המכרזים להפעלת מחצבות קיימות של רמ״י היו לא כדאיים כלכלית, ולכן לא ניתן היה למצוא מפעילים חדשים. הסיבה לאי הכדאיות הכלכלית הייתה צמצום שטח המחצבה המשווקת או הקטנת כמות חומר הגלם שניתן להפיק מהמחצבה (כתוצאה מהתנגדויות שונות ושינוי גבולות המחצבה). 

 

התאחדות התעשיינים הציגה דוגמה לפיה בימים אלו מחצבה גדולה בצפון הארץ יצאה למכרז על ידי רמ״י. המכרז עוכב בעקבות שלוש עתירות, ובינתיים בית המשפט העניק למחצבה אפשרות להמשיך לפעול, תוך תשלום תמלוג גבוה יותר והפקת כמות פחותה של חומרי גלם. ע״פ דיווחי קבלנים ותעשיינים באזור הדבר הוביל לעלייה של כ -25-35% במחירי האגרגטים בצפון.