סקר איגוד לשכות המסחר: מסי נמל ומכון התקנים הכי מכבידים על העסק

על פי סקר של האיגוד עסק בישראל משלם אלפי שקלים כדי להתמודד עם דרישות החוק והרגולציה ההוצאה הכספית נעה בין כ-3,750 לכ-15,000 שקל בחודש. תעריפי החשמל, הארנונה והמים מכבידים באותה המידה


10:10 ,11.12.2016 מאת: מערכת פורט2פורט

מסקר שביצעה חברת SQ עבור איגוד לשכות המסחר בקרב מדגם ארצי מייצג של המגזר העסקי, תוך שמירה על ייצוג לתחומי המסחר, השירותים והתעשייה, עולה כי עסק קטן בישראל, שמעסיק עד 10 עובדים, משלם כ-3,750 שקל בחודש ממוצע; עסק בינוני, המעסיק 11-20 עובדים, משלם כ-7,500 שקל בחודש, ואילו עסק שמעסיק מעל 20 עובדים, משלם בחודש ממוצע כ-15,000 שקל כדי להתמודד עם "מגמת ההכבדות", המוטלת על העסקים באמצעות חוקים, תקנות ויוזמות רגולטוריות, שהוחלו ב-15 השנים האחרונות. זאת על פי חישוב הערך החציוני של תשובות העסקים על שאלה ישירה בדבר סכום ההשקעה אותה הם נדרשים להשקיע.

 

על השאלה מהם התחומים שמכבידים בעיקר 66% מבעלי העסקים ציינו את תעריפי החשמל, הארנונה, המים, מסי נמל ומכון התקנים. 52% ציינו את הרפורמות בתחום הפנסיוני, 51% ציינו את התיקונים בחוקי העבודה, למשל הארכת ימי חופשה, מחלה וכו', 41% ציינו את הדרישות לדיווחים שונים לרשויות המס, 40% ציינו את חוקי הגנת הסביבה ומחזור כגורם המקשה ו- 28% מהעסקים ציינו כי החוקים והתקנות שנועדו להגן על הצרכן מעמיסים תוספת עלויות והוצאות לעסק.

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התייחס לתוצאות הסקר ואמר כי הן "ממחישות את שהתרענו עליו בשנים האחרונות: המוטיבציה של יזמים ובעלי עסקים לפתח ולבנות עסקים נשחקה קשות כתוצאה ישירה מהתהליך המתמשך של חקיקה מכבידה, המועמסת ישירות על גב המגזר העסקי, כתמנון בעל שלוש זרועות: חקיקה פופוליסטית בכנסת, הוראות רגולטוריות של רגולטורים הפועלים מכוח סמכות סטטוטורית, וביורוקרטיה מסואבת בשירות הציבורי".

 

לדבריו, יתכן כי לחלק מההכבדות יש הצדקה בראיית התכלית של המהלך עצמו, אבל חסרה ראייה כוללת של ההשפעה השלילית המצטברת על המגזר העסקי. "על הממשלה לקחת אחריות ולבלום את החקיקה הפופוליסטית הזו באמצעות מהלך בלימה מיידי של מגמת ההכבדות. רק כך תתחדש המוטיבציה של בעלי העסקים לחזור ולפתח את עסקיהם, לייצר מקומות עבודה ולהקים עסקים חדשים."

 

לחיזוק דבריו של לין, עולה מנתוני הסקר כי 52% מבעלי העסקים מציינים כי אותה מסת הכבדות פוגעת במוטיבציה שלהם לפתח את העסק בישראל או להקים עסקים חדשים.

 

לין: "סקר זה היה צריך להתבצע על ידי בנק ישראל, אם היה משכיל להבין את תפקידו, כדי שממשלת ישראל והכנסת יבינו מה קורה במגזר העסקי, האחראי לצמיחת המשק".

 

לדברי שי חיון, מנכ"ל חברת SQ, שערכה את הסקר, "נתוני הסקר מצביעים על נתון מדאיג לפיו עסק קטן שמעסיק עד 10 עובדים נדרש להשקיע כ-40 אלף שקל בשנה כדי להתמודד עם רגולציה וחוקים שמושתים עליו, זאת עוד לפני תשלומי מסים. בקרב העסקים הבינוניים והגדולים ההשקעה גדולה יותר ויכולה להאמיר לכדי מעל 100 אלף שקל בכל שנה לעסק".

 

עוד עולה מהנתונים כי 96% מהעסקים שהשתתפו בסקר ציינו כי כלל ההכבדות והרגולציה שהושתו עליהם בשנים האחרונות משפיעים על העסק ומעמיסים תוספת עלויות והוצאות, וזמן ניהול מיוחד, שנדרשים כדי לעמוד באותן דרישות. בהתחשב בכך, אין זה מפתיע לגלות כי 62% מהעסקים סבורים כי ההשקעה הנדרשת לטיפול בדרישות הרגולציה למיניה היא גבוהה עד גבוהה מאוד מעבר לסביר. עמדה זו מתגברת ככל שהעסק גדול יותר - בקרב עסקים שמעסיקים עשרה עד עשרים עובדים כ-75% סבורים כך ובקרב עסקים שמעסיקים מעל 20 עובדים כ-80% סבורים כך.

 

לשאלה כמה שעות זמן ניהולי באחוזי משרה אתה או עובדים/מנהלים מטעמך נדרשים להשקיע כדי לעמוד בדרישות כלל ההכבדות, 51% מהעסקים בישראל מעידים שהם נדרשים להשקיע כ-10% משרה בחודש בממוצע, ללא קשר ליועצים וספקים חיצוניים. חיון מסביר כי הכוונה בכ-10% אחוזי משרה, שמדובר בכ-20 שעות חודשיות במצטבר של מנהלים ועובדים, שמשקיע העסק רק כדי להתמודד עם ההכבדות הללו. בנוסף, 25% מהעסקים נדרשים להשקיע עד 40% משרה בחודש בממוצע, והשאר אף יותר מ 40% משרה בכל חודש, בהם כ- 16% מהעסקים בישראל מדווחים על העסקת משרה אחת ויותר להתמודדות עם נושא זה.

 

חיון מדגיש כי "המשמעות של נתון זה היא שכיום מושקעות במגזר העסקי בישראל כ-55,000 משרות שכל תפקידן הוא להתמודד עם ההכבדות והרגולציה. זאת בהתבסס על חישוב לפי הערך החציוני (10%) של התפלגות התשובות של עסקים על שאלה זו".