עו"ד לין תוקף את התוכנית הכלכלית שהוגשה לוועדת טרכטנברג

נשיא איגוד לשכות המסחר מצא נקודת אור חיובית דווקא בכך שהפעם לשכת התאום מגישה תוכנית חברתית כלכלית מטעם עצמה בלבד ולא במשותף עם ההסתדרות הכללית: "צעד חשוב בכיוון הנכון לעצמאותה של לשכת התאום"


00:00 ,30.08.2011 מאת: מערכת פורט2פורט

 עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף הבוקר בחריפות את תוכניתה הכלכלית של לשכת התיאום שהוגשה היום לוועדת טרכטנברג. לין התמקד בארבע הצעות פסולות לדבריו הכלולות בתוכנית: ההצעה להעלות את מס החברות, הפחתת מכסי המגן על מוצרי המזון, ההמלצה לקבוע שיעורי מע"מ סלקטיביים והגדלת מס הכנסה שלילי.

לשכת התיאום מציעה לעלות את מס החברות לרמה של 25% לכלל המגזר העסקי בעוד שהיא שואפת לשריין את שיעורי מס החברות השערוריתיים ברמה של 12% ו- 6% למפעלי התעשייה המבוססים בישראל, במרכז הארץ ובפריפריה. לדעתו של לין, זוהי הצעה מעוותת משני פנים. האחד, העלאת מס החברות לכלל המגזר העסקי הינה מהלך הפוך שיוביל לאנטי צמיחה ואנטי יצירת מקומות עבודה. מי שייצר בעשור האחרון מקומות עבודה נוספים במגזר העסקי זהו מגזר המסחר והשירותים ולא התעשייה. כך בהקבלה, במגזר המסחר והשירותים נוספו בעשור האחרון 427 אלף מקומות עבודה לעומת לא יותר מ-20 אלף שנוספו בתעשייה. העלאת מס החברות לרוחב המגזר העסקי תפגע קשות דווקא באותו מגזר המייצר את מקומות העבודה. השני, תחת המעטפת של חוק עידוד השקעות הון הועברה ההונאה הגדולה של עיוות מס החברות : על פי חוק זה, גם אם מפעלי התעשייה המבוססים והחזקים בישראל יסגרו קווי ייצור או אפילו יפטרו עובדים הם עדיין ייהנו משיעור מס חברות של 12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה. כל זאת בעלות כוללת של 5.5 מיליארד שקל.

כל מה שיצטרכו אותם מפעלי תעשייה לעשות על מנת לקבל את ההטבה האמורה זה לייצא 25% מתוצרתם. זוהי אפליה שערורייתית לעומת כלל המגזר העסקי: אפליה לעומת מפעלי תעשייה המייצרים עבודה, מבצעים השקעות חדשות אך לא עומדים בקריטריון הייצוא של 25% וכן אפליה לרעת ייצוא שירותים ולרעת המגזר העסקי כולו. קשה להבין כיצד ארגוני המעסיקים שאינם תעשיינים הסכימו להמלצה זו.

עוד ישנה ההצעה להפחית מכסי המגן על מוצרי מזון. לשכת התיאום שואפת להבטיח את ההגנה השערורייתית גם לאותם מפעלים אשר אינם עומדים בקריטריונים הבסיסיים של תחרות ובכך למעשה לייקר ברמות גבוהות את כלל מוצרי המזון לציבור הרחב. כיום כבר חשוף וידוע לכל שמכסי המגן על יבוא מוצרי המזון וגידולים חקלאיים בישראל הם ברמה דמיונית ממש. כך לדוגמא : המכס על ייבוא בשר בקר – 190%, על תפוחי אדמה- 230%, על מלפפונים- 170%, על חלב ושמנת מרוכזים – 212% ועל טונה עממית - 12% + 4.28 ₪ לק"ג.

כל מי שמבין ביסודות הכלכלה יודע שאם אין פותחים את המשק לתחרות בפני ייבוא אין תחרות אמיתית בשוק המקומי, כך לפי לין. השוק המקומי תמיד יעלה את רמת המחירים עד לנקודה בה הוא יכול להתחרות ביבוא. לאור העובדה שכל מוצרי המזון בעולם נמצאים במגמת עלייה לשכת התיאום שואפת בהמלצה זו להמשיך את המסורת של הגנה על התעשייה המקומית והחקלאות לרעת הצרכן הישראלי ובמיוחד לרעת השכבות הנמוכות הצורכות מוצרי יסוד עממיים.

המלצה נוספת של לשכת התיאום היא לקבוע שיעורי מע"מ סלקטיביים ולהנמיך את שיעורי המע"מ על מוצרי יסוד. גם אותה פוסל לין לדבריו זוהי הצעה הנובעת מחוסר ראייה כוללת של מערכת המס בישראל. למע"מ ייעוד היסטורי להיות המס העקיף היחיד בישראל המוטל בשיעור אחיד על כלל המוצרים והשירותים. המע"מ מתבסס במהלך השנים כמס השני בחשיבותו בישראל. הפיכתו לסלקטיבי תהיה הפירצה הראשונה שתגרום להריסתו במהלך הזמן. כתוצאה מהפיכת המע"מ לסלקטיבי יהיה צורך לחפש מקורות הכנסה אלטרנטיביים, לשנות מחדש את מערכת המיסוי ולחזור לשיטת מס הקנייה של שיעורי מס סלקטיביים על פי תפיסה ערכית משתנה. הדוגמאות מהעבר ידועות היטב. מס הקניה על ציוד בסיסי לבית היה פעם בשיעורים של 100-200 אחוז.

 

לגבי מס הכנסה שלילי אומר עו"ד לין כי: "מס הכנסה שלילי הינו עלבון לאדם העובד". הוא מסביר כי מס הכנסה שלילי הופך את האדם העובד לנתמך של קצבת סעד. בדרך זו אנו מעמיקים את המנטאליות שמדינת ישראל היא מדינת קצבאות ולא מדינת עבודה. העובד צריך לשאוף לעבוד יותר, להשתכר יותר ולא להיות נתון לשיקולים זרים מתי לא כדאי לו להעלות את רמת הכנסתו. לעומתו המהלך של שכר המינימום היה נכון, ובמשולב איתו יש גם להפחית את רמת המס הישיר עד להכנסה של 5,000 ₪ בחודש. ההכנסה נטו של עובדים ברמת שכר זו תהיה פחות או יותר זהה לתרומת המס השלילי, מבלי שיהיה צורך להכניס מערכת מסורבלת שתחייב דיווחי אמת ברמה שאינה קיימת כיום.

יחד עם זאת, לין ציין כי בהחלט יש נקודת אור חיובית בהמלצות לשכת התאום, הנעוצה בכך שהפעם לשכת התאום מגישה תוכנית חברתית כלכלית מטעם עצמה בלבד ולא במשותף עם ההסתדרות הכללית. לדבריו, יש לראות בכך צעד חשוב בכיוון הנכון לעצמאותה של לשכת התאום.