ארגוני הסביבה בחיפה קיימו ישיבת חירום בנושא נחל הקישון

זאת לאור בקשתה של חנ"י לחכור לתקופה של 44 שנה את גדות נחל הקישון. הארגונים החליטו לאחד כוחות במאבק למען השמירה על שטחי נחל קישון ולפנות לגורמים הנוגעים בדבר
 
בתחילת השבוע התכנסו במשרדי החברה להגנת הטבע בחיפה הארגונים הסביבתיים באזור, במטרה לאחד כוחות במאבק למען השמירה על השטחים הסמוכים לנחל קישון וסביבתו כשטח פתוח לציבור במטרופולין חיפה.
 
בדיון השתתפו ראשי החברה להגנת הטבע, ונציגים מעמותת צלול, ארגון הגג חיים וסביבה, עמותת אדם טבע ודין, ארגון מגמה ירוקה, שתי"ל והקואליציה לבריאות הציבור.
 
ישיבת החירום התקיימה לאור הדיון במועצת מקרקעי ישראל לגבי בקשת חברת נמלי ישראל (חנ"י), להחכיר לה לתקופה של 44 שנים את גדות נחל הקישון במטרה להקים עליהן משטחי מכולות, ואולי אף לבנות עליהן בעתיד.
 
לאור התנגדות השר להגנת הסביבה הקימה המועצה ועדה מצומצמת, שתמליץ בפניה בתוך חודש ימים מה יהיה גורלו של נחל הקישון ותדון באפשרות להשאיר חלק קטן מהשטח בגדות הנחל בידי הציבור כדי לאפשר פיתוח פארק ירוק.
 
לדברי אלה אלכסנדרי, מנהלת קהילת חיפה של החברה להגנת הטבע: "אנו נמצאים בצומת חשובה של קבלת החלטות, בלתי הפיכה, שתשפיע על הסיכוי היחיד לקיומו של פארק בעל מאפייני טבע ייחודיים לאורך נחל קישון וסביבתו למען תושבי מטרופולין חיפה".
 
לדבריה, הסכנה הניצבת בפני הקישון מחייבת להתגייס באופן מיידי כדי לשכנע את חברי הוועדה ואת חברי המועצה לדחות את הצעת חברת נמלי ישראל, ולדרוש העברה של 1,200 דונם על גדת הנחל לאחריות רשות נחל הקישון. "העברת השטח לידי חנ"י תשים קץ לחלום ארוך שנים להפוך את נחל הקישון לפארק לרווחת תושבי חיפה ותושבי הקריות, הצמאים לכל ריאה ירוקה ולכל פיסה של שטח פתוח".
 
לדברי נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה: "שיקום נחל קישון מהווה סמל לתהליך שיקום סביבתי בארץ ובעולם והוכחה לכך שהחיים חזרו אל הנחל. בניית משטחי מכולות לאורך גדות נחל הקישון ואחסון משטחי אבן ענקיים לטובת הקמת שובר גלים לנמל עתידי, כמוהן כסטירת לחי למאמצי השיקום הרבים שכבר נעשו".
 
לדברי יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, "ברחבי העולם הצטבר ניסיון רב בניהול נמלים תוך התייעלות וחסכון במשאבי הקרקע. ערים רבות הבינו זה מכבר את החשיבות הרבה שיש לפארקים במרכזם זורם נחל לטובת הציבור, הטבע והנוף. בחיפה אין כיום פארק עירוני בגודל ובאיכות הדרושים לתושבי העיר וסביבתה. "הגיעה העת שגם מדינת ישראל תבין שנחל וסביבתו הם משאב כלכלי חשוב וחלק בלתי נפרד ממרחב ציבורי שאמור לעמוד לרשות הציבור", אמרה דורי.
 
משתתפי דיון החירום סיכמו לפנות לכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם שרי האוצר, הפנים, התחבורה והגנת הסביבה, ולדרוש מהם לשמור על הנחל וסביבותיו כשטח ציבורי למען הדורות הבאים.