אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
בהודעה לעתונות שנמסרה מטעם ה- Pacific Maritime Association נמסר כי מר Jack Suite, מנהל ב-Pacific Maritime Association (PMA) (מחלקת חוזים) מסר ,בשימוע לפני ועדת הסנט ליחסי עבודה ותעשיה כי בתוקף תפקידו ב- PMAלדון בהסכמי העבודה עם ה- International Longshore and Warehouse Union (ILWU) , הוא מזכיר כי הרשויות הפדרליות מעורבות זה מכבר במשא ומתן הנמשך עם עובדי ה- ILWU(10,500 עובדים) לחידוש חוזה העבודה שלהם, וכי הם מביעים את דאגתם שהמשך סכסוך העבודה לא יפגע ברציפות שינוע המטענים בנמלי החוף המערבי. גם ממשלו של קלינטון היה מעורב במשא המתן לפני שלוש שנים וכבר אז הושגה ההבנה כי להפסקת העבודה בנמלים תהיה השפעה שלילית על הכלכלה הלאומית של ארה"ב ותפגע קשות בשותפים לסחר באזור הפאסיפי.
מר Suite הוסיף כי ערך הסחר שעבר בנמלי החוף המערבי הגיע בשנה האחרונה ל- 300 מילארד דולר שהוא שווה ערך ל- 7% של התוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב. באופן ישיר או עקיף כ- 4 מיליון משרות קשורים לסחר הזה ולכן כל הפרעה לסחר באזור זה היא רצינית ביותר, כמו גם לסחר עם השותפות לארה"ב באסיה אשר רבות מהן החלו זה עתה להתאושש כלכלית והן נשענות על סחר החוץ עוד יותר מאשר ארה"ב. אמנם היו השערות כי בגלל האינטרס הפדרלי הרחב במשא ומתן, PMA לא הזדרזה לסיים את השיחות עם העובדים, אבל האמת היא שהופעל על ה-PMA להגיב בחיוב על דרישות העובדים.
מר Suite מציין כי ברור לשני הצדדים כי המשא ומתן מאד משמעותי וכי הכנסת טכנולוגיה חדשה לעבודה בנמלים היא חשובה ומעוררת סיבוכים. מסיבות אלו ה- PMA הציעה לקיים דיונים מוקדמים לכך עוד לפני שנה וחצי, הצעה שנדחתה אז על ידי האיגוד המקצועי של העובדים.
מר Suite טורח להזכיר כי רק ב- 13 למאי שנה זו,התחילו הדיונים על הסכם העבודה החדש, ובמשך עשרה שבועות הצדדים למשא ומתן נפגשו רק 28 פעמים למשך 53 וחצי שעות, למרות בקשות חוזרות ונשנות של ה- PMA לפגישות תכופות יותר וארוכות יותר.
כך ב-1 ליולי ש.ז., ברגע האחרון לפני שחוזה העבודה הישן עמד לפוג, הגיש האיגוד של העובדים הצעה ובה דרשו העובדים עליה של 57 אחוזים בפיצויים לעובדים. זו היתה ההצעה הראשונה וגם האחרונה לאחר הצעה אחרת שהוגשה ששה שבועות קודם לכן לגבי פיצויים בגובה של 70%.
מר Jack Suite מבקש להזכיר כי ההצעה האחרונה של PMA ב-21 ליולי ש.ז. עמדה על עליה של 17% בפיצויים לעובדים וגילתה נכונות ללכת לקראת דרישות האיגוד לגבי ביטוח בריאות לעובדים. לסיכום, הצעת ה- PMA כללה תוספות למשכורות העובדים, תשלום של 100% תשלומי העובדים לביטוח הרפואי, העלאת הפנסיה שלהם, והבטחת עבודתם של כל העובדים אשר עשויים להפגע מהכנסת טכנולוגיות חדשות בנמלים. מר Jack Suite מזכיר עוד כי משכורות העובדים הם מעבר לשכר הממוצע של העובדים בארה"ב.
הצעת ה- PMA ב- 21 ליולי הועברה לדיון בוועדות האיגוד המקצועי של העובדים ושם היא נדחתה, והוצע לשוב לדיונים עם הצעות נגדיות נוספות, אך הדבר נדחה לשבועיים נוספים, שבמהלכם האיגוד ערך הפגנות, הוציא הודעות לעתונות שבה הואשמו המעסיקים כי אינם מוכנים להגיע להסכמים. בעקבות כל זאת יצא PMA בהודעה כי על העובדים או לחזור למשא ומתן עם נכונות לסיימו ולהגיע להסכם או להסכים לבוררות על ידי צד שלישי שיוסכם על שני הצדדים. אך כאשר חזרו הצדדים, בתחילת שבוע זה, לשולחן הדיונים, שוב יצא האיגוד המקצועי של העובדים בדרישה הישנה מה- 1 ליולי לתוספת של 57% כפי שדרשו קודם לכן. ושוב יצאה הקריאה לבורר שיוסכם על ידי שני הצדדים.
לדעת מר Jack Suite הדבר החשוב הוא הנכונות להגיע לידי הסכם ולא רק הדיבורים אודותיו. לדעתו, PMA עושה ככל יכולתה להגיע להסכם שיהיה צודק לשני הצדדים ושיאפשר להכניס טכנולוגיות מודרניות לנמלים בכדי לענות על הצרכים של הלקוחות שיגרום להתפתחות כלכלית ויביא עוד משרות למשק.
