אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
מנתונים שהעביר איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת למערכת PORT2PORT עולה כי התנהלות בלתי יעילה של נמלי ישראל במהלך 2016 גבתה מהמשק 240 מיליון שקל (הערכה בלבד). לטענת איגוד המשתמשים הנזק בשנת 2017 עלול לגדול ולהגיע לכ-300 מיליון שקל. יו"ר האיגוד, אלי סיון, טוען כי להערכת הארגון הנזק המצטבר בעשור האחרון היה למעלה מ-1.5 מיליארד שקל.
לטענת האיגוד, חוסר היעילות בנמלים מתבטאת בעיקר בעבודה איטית, שימוש בציוד מיושן ושאינו מתאים, מחסור במשאיות, מחסור בעובדים בנמל וכן המתנות ארוכות של אניות צובר מחוץ לנמל עד לכניסה לפריקת הסחורה.
על פי הערכת איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת הנזקים שנגרמו ממחסור בתשתיות, תשתיות לא מתאימות, ניהול ותפעול לקויים הם כדלקמן (הערכה בלבד):
נזק של 160 מיליון שקל הנובע בשל אובדן ימי אניות (המתנות ופריקה איטית), נזק של 50 מיליון שקל בגין הובלה יבשתית מיותרת מחיפה לדרום, נזק של 10 מיליון שקל בגין דמי הובלה מיותרים של הובלה באניות קטנות במקום באניות גדולות, נזק של 10 מיליון שקל בגין אובדן סחורה - לטענת האיגוד חצי אחוז מהסחורה אובד בפריקה עקב חוסר תשתיות מתאימות ופריקה לא יעילה, נזק של 7 מיליון שקל בגין הובלת גרעינים מהאניות באמצעות משאיות לממגורה באשדוד המרוחקת 2 ק"מ מקו המים, וכן נזק של 3 מיליון שקל בגין קנסות לנמלים בארץ בגין שהיית יתר ברציפים.
כאמור, הנזק העיקרי, בסך כ-160 מיליון שקל, נגרם בגין ימי המתנה ממושכים בנמלים בעקבות פריקה אטית של סחורות. בנוסף, הנזק שנגרם מהסטת יבוא מאשדוד לחיפה, ולאחר מכן הצורך בשינוע הסחורות לדרום הארץ נאמד בכ-50 מיליון שקל.
לטענת איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת השימוש בנמל מספנות ישראל - שהוא אחד הנמלים המועדפים על יבואני הגרעינים ומוצריהם - מאלץ את היבואנים להוציא עוד כ-10 מיליון שקל בשל הצורך להשתמש באניות קטנות. זאת, משום שבנמל זה אין רציף שמסוגל לטפל באניות מעל לגודל של 30 אלף טון.
בנוסף, מציינים באיגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת כי במשך למעלה מ-30 שנה לא נעשתה שום תכנית אב בנושא ולא בוצע אף פרויקט בתחום פריקת אניות הגרעינים. כמו כן, מציינים באיגוד, כי המצב בנמלי העולם שונה מאוד מהמצב בנמלי ישראל וכי רוב הנמלים בעולם מחויבים לעמוד בזמני פריקה מוגדים ובמידה והם אינם עומדים בזמנים אלה הנמל נאלץ לשלם דמי המתנה בעוד בנמלי ישראל לא קיימת התחייבות כזאת, דבר אשר גורם לאדישות בקרב הנמלים למשך שהיית האנייה בנמל, והתחייבות זו "נופלת" על היבואנים".
עוד טוענים באיגוד כי שורה של בעיות בנמלים מביאה להתארכות זמני המתנת היתר של אניות התבואות בנמלים בהם נוהל התור התפעולי המעדיף כיום אניית מכולה על פני אניית צובר, מצוקת כוח אדם ייעודי בנמלים לפריקת תבואות, מחסור בתמריצים – חיובים ושליליים לנמלים לפריקה מהירה של אניות התבואה, פרויקט חזית הים המערבית בחיפה אשר עלולה להביא להפסקת הפריקה הישירה בחיפה, וביטול פרויקט המסוע בנמל אשדוד הגורם לכך כי משאיות מובילות את הגרעינים מקו המים לממגורות המרוחקות במרחק 2 ק"מ מקו המים.
תגובת חברת נמל חיפה: נמשיך לשרת ביעילות ובמסירות את מי שבוחר ליהנות משירותינו
מחברת נמל חיפה נמסר בתגובה כי ״לטענת האיגוד, חוסר היעילות היא בנמלים. בחירת המילים שלהם פעם אחר פעם מצערת מאוד בלשון המעטה ודי לראות את הנתון שלהם עצמם על הסטת אוניות לפריקה בחיפה כדי להבין זאת. ועכשיו לסיבות הנטענות לחוסר יעילות: עבודה איטית - לא קיימת בנמל חיפה, שימוש בציוד מיושן ושאינו מתאים - לא קיים בנמל חיפה אלא שימוש בציוד חדש ביותר שמיועד אך ורק לפריקת מטען כללי ותפזורת, מחסור במשאיות אינו קשור לנמל חיפה, מחסור בעובדים בנמל אינו קשור לנמל חיפה וכן המתנות ארוכות של אניות צובר מחוץ לנמל עד לכניסה לפריקת הסחורה בוודאי שלא קשור לנמל חיפה. עכשיו ישפוט הקורא האם טענת האיגוד צריכה להיות מופנית ׳לנמלים׳. אנו נמשיך לשרת ביעילות ובמסירות את מי שבוחר להנות משירותיו של נמל חיפה״.
תגובת חברת נמל אשדוד: אנחנו פועלים על פי הנחיות המדינה ועל פי הנחיות המשרד לאיכות הסביבה
איגוד שינוע הגרעינים מייצג אינטרסים כלכליים צרים של יבואני הגרעינים ולא את הצורך הלאומי למתן השירות הרוחבי של הנמל לכלכלת ישראל. נדגיש כי העדר התכנון של יבואני הגרעינים גורם לעומסים לא רק בנמל אשדוד אלא גם בנמלים נוספים כגון נמל חיפה ונמל המספנות. האניות המגיעות לנמל הינן ישנות ומדגם שלא יועד לשינוע גרעינים - אניות אלו אסורות לכניסה בנמלים רבים וכל זאת מטעמי חיסכון. האניות אינן ייעודיות לעבודה וכתוצאה מכך גורמות לנזקים, לשימוש מוגדל בכוח אדם ולתפוקות נמוכות ולעומס מיותר בנמל.
ענף הגרעינים הוא ענף לא מאורגן, שפועל באופן שאינו שיטתי ומוטב שיבחן את דרכי פעילותו ולא יטיל על אחרים את חוסר יעילותו. מופע אוניות הצ'רטר הנו אקראי ללא התחייבות מראש לכמויות וללוחות זמנים. המדובר באניות צ'רטר הנושאות כמות מטען בהיקפים גדולים, שלעיתים עולים על 50,000 טון, המגיעות לעיתים בטווח של ימים בודדים לנמל. אין סדר, אין תכנון ואין צפי. אי הסדר בפעילות איגוד שינוע הגרעינים גורם לעומס ופגיעה במטענים האחרים הפוגע בפעילות הנמל.
ענף הגרעינים הינו עונתי ועיקר העומס הוא בחודשי הקיץ וזאת בשל דינים הילכתיים- נקודת זמן קצרה מאד בה יבואני הגרעינים משנעים התבואה, באניות שאינן מיועדות לסוג מטען זה המקשה על תפעולם. אוניות הגרעינים מקבלות את השירות בהתאם לעומס ברציפי הנמל, שכן מדובר בתשתית מוגבלת.
חברת הנמל פועלת על פי הנחיות המדינה. ובנוסף, המשרד להגנת הסביבה החמיר את הנחיותיו הנוגעות לפריקת גרעינים, מהלך המהווה גורם נוסף לעיכובים בפריקה ולהפחתת קצב העבודה.
החברה עושה כל מאמץ בכדי לספק ללקוחותיה את השירות הטוב, המהיר והיעיל ביותר. נמל אשדוד נמצא בשיא התפוקות מאז הקמתו עם גידול של 25% וכתוצאה מכך גדל העומס ברציפים שכן אורך הרציפים לא הוגדל מאז 2005. על מנת לצמצם את זמן ההמתנה ולשפר את השירות חברת הנמל קלטה מעל ל-220 עובדים חדשים ונערכת לקליטת ציוד שינוע בסכומי עתק הכולל גם ציוד מתקדם לשינוע גרעינים.
חברת הנמל תשתף פעולה עם מבקר המדינה ולפרוס לפניו את כל הכשלים של ארגון שינוע הגרעינים והעומד בראשו.
