נמל מספנות ישראל החל את פעילותו הנמלית בשנת 2008 וכיום, עשר שנים לאחר מכן, מדובר בנמל קטן ופרטי לתפארת שהצליח – בעזרת עבודה על 400 מטר רציפים לפני כעשור וכיום עבודה על כקילומטר רציפים – לתבל ולהכניס קצת עניין לחייהם של יבואני הצובר והמטען הכללי במדינת ישראל, ואולי אף להוזיל במעט את יוקר המחייה.
הנהלת הנמל, שנמצא בבעלות של אנשי העסקים סמי קצב ושלומי פוגל, שינסה מותניים, זיהתה את המקומות בהם היא יכולה להביא ערך ללקוחות המטען הכללי והצובר והחלה להביא לרציפי הנמל עבודה אחרי עבודה.
צביקה שכטרמן, מנכ״ל הנמל החל מיום פעילותו הראשון, סיפר במסגרת כנס קוראל שירותי ים שכינס אליו את יבואני הגרעינים הגדולים בישראל על ההשקעות שביצעה ההנהלה במטרה להתאים את השטח הקטן שיש לנמל לטובת פעילות שמתאימה לפעילות הנמלית.
שכטרמן: ״נכנסנו לתחום המטען הכללי כאשר הרעיון הוא לייצר ערך מוסף. נמל לא צריך להיות רק דלת כניסה למדינת ישראל - נמל צריך להביא גם ערך מוסף ללקוחות. זה משהו שאבחנו כבר בתחילת הדרך ואת זה נחנו מחפשים בעסקים שאנחנו נכנסים אליהם.
״זיהינו בתחום הברזל, למשל, שהיבואנים מביאים את הברזל אליהם למפעל ומשם מפיצים את הברזל לכל הארץ. אנחנו הצענו להם למעשה מרלו״ג - מחסן לוגיסטי שנמצא בנמל, בו אנחנו ממיינים ומסדרים את הסחורות ומוציאים אותם ללקוח הסופי. הרעיון הוא כל הזמן לחפש איפה אנחנו מביאים את הערך מוסף.
שכטרמן ציין כי בתחום הצוברים נמל מספנות ניסתה ליצור סטנדרט שירות גבוה במיוחד. ״אנחנו פועלים בתחומים מאוד מצומצמים, ובתחומים שאנחנו פועלים יש מעט לקוחות והם מאוד גדולים. אנחנו בקשר ישיר עם הלקוחות, הם מחוברים למערכות המחשוב שלנו, אנחנו יודעים לתת מענה״.
שכטרמן ביקש לדבר על יתרונותיה של חברת נמל מספנות וציין כיתרון ראשון את העובדה שהחברה קיימת ועובדת. ״אנחנו מהווים אלטרנטיבה. לא ניתן יהיה לשפר את התחרות בנמלים, לא ניתן יהיה להוזיל את המחירים או להגיע לרמת שירות גבוהה יותר אם לא תהיה אלטרנטיבה. הדרך היחידה לייעל היא תחרות. ברגע שיש אלטרנטיבה, ברגע שיש תחרות המחיר יורד״.
לקריאת הכתבה המלאה שהתפרסמה במגזין PORT2PORTלחצו כאן