אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
הרשות יוצאת במסע נגד עסקות בעלי עניין: תחייב דירקטורים חיצוניים להגיש דו"ח מפורט ולהסביר בפומבי מדוע אישרו עסקות מסוג זה
מליאת רשות ניירות ערך הכריזה אתמול על בנק לאומי כבעל עניין אישי בעסקת צים. מדובר בעסקה שבה רוכשת צים, שבשליטת סמי עופר, 12 אניות מידי עופר תמורת 820 מיליון דולר. זוהי עסקת בעלי העניין הגדולה שהוכרזה אי פעם בשוק ההון המקומי. עסקת בעלי עניין היא עסקה שבה בעל שליטה בחברה מוכר נכס לחברה שבשליטתו, או קונה ממנה נכס.
הרשות, שבדקה את עסקת בעלי העניין בצים טענה, כי מה שהופך את לאומי לבעל עניין אישי בעסקה הוא חובה הגדול של קבוצת עופר ללאומי (5 מיליארד שקל). לאומי מחזיק בכ-20% ממניות החברה לישראל שמחזיקה בבעלות כמעט מלאה בצים (98%).
ההכרזה על לאומי כ"נגוע" בעניין אישי בעסקה מחייבת את עופר למצוא בעלי מניות אחרים שאינם "נגועים", כדי שיצביעו בעד אישור העסקה באסיפת בעלי המניות של החברה.
בדיון אמש במליאת הרשות השתתפו נציגי החברה לישראל, המנכ"ל יוסי רוזן ועורכי הדין פנחס רובין וצבי אפרת. באופן מוזר ייצגו השלושה למעשה את עמדת לאומי. הם ניסו לשכנע את מנהלי הרשות כי בנק לאומי אינו בעל עניין אישי, וכן ניסו להציע פשרה.
אחת ההצעות שהיתה היא שבנק לאומי יצביע באמצעות שליח (נאמן). במצב כזה הנאמן שימנה הבנק ישקול את אופן הצבעתו עניינית (בלי קשר לכך שהבנק תומך בעסקה), והצבעתו לא תיחשב כנגועה. הרשות לא פסלה את הצעות הפשרה על הסף. היא הסבירה כי באופן כללי היא אינה פוסלת הצעות לפני בחינתן. ואולם נראה כי להצעות הפשרה אין סיכוי ממשי להתקבל בסופו של דבר.
עסקת בעלי עניין חשודה מלכתחילה ככזו שעלולה לפגוע בזכויות בעלי מניות המיעוט. זאת מכיוון שהם משתתפים בה רק מצד החברה, כלומר האינטרס
שלהם הוא אינטרס החברה נטו. בעל העניין המבצע את העסקה רואה לנגד עיניו אמנם גם את האינטרס של החברה (יחד עם בעלי המיעוט), אך הוא בעיקר רואה את האינטרס שלו באותה עסקה.
החוק דורש כי בעסקה מסוג זה, מעבר לרוב הרגיל של בעלי המניות, תהיה תמיכה של לפחות שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי מתוך אלה הנוכחים באסיפה. כלומר, קולותיהם של בעלי המניות שאינם נגועים נספרים גם באופן נפרד, שבו נדרש הצבעה בעד של לפחות שליש מהנוכחים. כך יוצא, שהעברת עסקת בעלי עניין מחייבת את בעלי העניין שרוצים להעביר את העסקה למצוא תמיכה אצל בעלי מניות מצד שלישי.
עסקת בעלי העניין בצים אושרה כבר לפני חודש וחצי בדירקטוריון החברה לישראל, שבו מכהן גם נציג של בנק לאומי. לאומי הודיע שהוא תומך בעסקה, כך שאם היה לאומי נספר כלא נגוע היה בכוחו להעביר את העסקה. כדי לאפשר את הכללתו של לאומי בין הקולות הלא נגועים הודיעה החברה לישראל כי לאומי לא יממן את העסקה. ואולם נראה שהרשות לא השתכנעה מכך.
מאז האישור שניתן לעסקה בדירקטוריון והדיווח הקצר לבורסה לא היתה התקדמות בהליכים לאישורה. החברה לישראל לא זימנה את בעלי המניות לאסיפה, וגם לא פירסמה מתאר מפורט על הנכסים הנרכשים ואופן מימון העסקה. הסיבה לכך היתה הבדיקה שעורכת הרשות. בשוק ההון היתה ביקורת על העסקה, בשל החשש הראשוני שעולה שהיא מיטיבה עם עופר - ופוגעת בצים. אך בצים טענו כי מדובר בעסקה כלכלית, שהמחירים בה הוערכו על ידי מומחים זרים. לטענתם, העסקה משתלבת היטב עם תוכנית ההצטיידות של החברה לשנים הבאות.
יו"ר הרשות, משה טרי, נאבק לא מעט כנגד עסקות בעלי עניין בבורסה. הוא מעריך שזוהי אחת הרעות החולות של הבורסה שמרחיקה משקיעים מהציבור. טרי פועל בימים אלה לחייב את הדירקטורים החיצוניים להגיש דו"ח מפורט על כל עסקת בעלי עניין שמתבצעת בחברה שבה הם מכהנים. דירקטורים חיצוניים הם דירקטורים שאמורים לייצג את בעלי המניות מקרב הציבור בחברה בורסאית.
עסקת בעלי עניין נדרשת לזכות בתמיכה של ועדת הביקורת של הדירקטוריון המורכבת משני הדירקטורים החיצוניים היושבים בכל חברה. הדו"ח שיאלצו הדח"צים לפרסם יכלול מידע על אופן קבלת ההחלטה לתמוך בעסקה, היקף המידע שהם קיבלו לקראת ההחלטה, המועד שבו נודע להם על העסקה, כיצד נודע להם עליה וכדומה. הדבר יקשה עוד יותר על הדח"צים לאשר עסקות מסוג זה.
הרשות, שבדקה את עסקת בעלי העניין בצים טענה, כי מה שהופך את לאומי לבעל עניין אישי בעסקה הוא חובה הגדול של קבוצת עופר ללאומי (5 מיליארד שקל). לאומי מחזיק בכ-20% ממניות החברה לישראל שמחזיקה בבעלות כמעט מלאה בצים (98%).
ההכרזה על לאומי כ"נגוע" בעניין אישי בעסקה מחייבת את עופר למצוא בעלי מניות אחרים שאינם "נגועים", כדי שיצביעו בעד אישור העסקה באסיפת בעלי המניות של החברה.
בדיון אמש במליאת הרשות השתתפו נציגי החברה לישראל, המנכ"ל יוסי רוזן ועורכי הדין פנחס רובין וצבי אפרת. באופן מוזר ייצגו השלושה למעשה את עמדת לאומי. הם ניסו לשכנע את מנהלי הרשות כי בנק לאומי אינו בעל עניין אישי, וכן ניסו להציע פשרה.
אחת ההצעות שהיתה היא שבנק לאומי יצביע באמצעות שליח (נאמן). במצב כזה הנאמן שימנה הבנק ישקול את אופן הצבעתו עניינית (בלי קשר לכך שהבנק תומך בעסקה), והצבעתו לא תיחשב כנגועה. הרשות לא פסלה את הצעות הפשרה על הסף. היא הסבירה כי באופן כללי היא אינה פוסלת הצעות לפני בחינתן. ואולם נראה כי להצעות הפשרה אין סיכוי ממשי להתקבל בסופו של דבר.
עסקת בעלי עניין חשודה מלכתחילה ככזו שעלולה לפגוע בזכויות בעלי מניות המיעוט. זאת מכיוון שהם משתתפים בה רק מצד החברה, כלומר האינטרס
שלהם הוא אינטרס החברה נטו. בעל העניין המבצע את העסקה רואה לנגד עיניו אמנם גם את האינטרס של החברה (יחד עם בעלי המיעוט), אך הוא בעיקר רואה את האינטרס שלו באותה עסקה.
החוק דורש כי בעסקה מסוג זה, מעבר לרוב הרגיל של בעלי המניות, תהיה תמיכה של לפחות שליש מבעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי מתוך אלה הנוכחים באסיפה. כלומר, קולותיהם של בעלי המניות שאינם נגועים נספרים גם באופן נפרד, שבו נדרש הצבעה בעד של לפחות שליש מהנוכחים. כך יוצא, שהעברת עסקת בעלי עניין מחייבת את בעלי העניין שרוצים להעביר את העסקה למצוא תמיכה אצל בעלי מניות מצד שלישי.
עסקת בעלי העניין בצים אושרה כבר לפני חודש וחצי בדירקטוריון החברה לישראל, שבו מכהן גם נציג של בנק לאומי. לאומי הודיע שהוא תומך בעסקה, כך שאם היה לאומי נספר כלא נגוע היה בכוחו להעביר את העסקה. כדי לאפשר את הכללתו של לאומי בין הקולות הלא נגועים הודיעה החברה לישראל כי לאומי לא יממן את העסקה. ואולם נראה שהרשות לא השתכנעה מכך.
מאז האישור שניתן לעסקה בדירקטוריון והדיווח הקצר לבורסה לא היתה התקדמות בהליכים לאישורה. החברה לישראל לא זימנה את בעלי המניות לאסיפה, וגם לא פירסמה מתאר מפורט על הנכסים הנרכשים ואופן מימון העסקה. הסיבה לכך היתה הבדיקה שעורכת הרשות. בשוק ההון היתה ביקורת על העסקה, בשל החשש הראשוני שעולה שהיא מיטיבה עם עופר - ופוגעת בצים. אך בצים טענו כי מדובר בעסקה כלכלית, שהמחירים בה הוערכו על ידי מומחים זרים. לטענתם, העסקה משתלבת היטב עם תוכנית ההצטיידות של החברה לשנים הבאות.
יו"ר הרשות, משה טרי, נאבק לא מעט כנגד עסקות בעלי עניין בבורסה. הוא מעריך שזוהי אחת הרעות החולות של הבורסה שמרחיקה משקיעים מהציבור. טרי פועל בימים אלה לחייב את הדירקטורים החיצוניים להגיש דו"ח מפורט על כל עסקת בעלי עניין שמתבצעת בחברה שבה הם מכהנים. דירקטורים חיצוניים הם דירקטורים שאמורים לייצג את בעלי המניות מקרב הציבור בחברה בורסאית.
עסקת בעלי עניין נדרשת לזכות בתמיכה של ועדת הביקורת של הדירקטוריון המורכבת משני הדירקטורים החיצוניים היושבים בכל חברה. הדו"ח שיאלצו הדח"צים לפרסם יכלול מידע על אופן קבלת ההחלטה לתמוך בעסקה, היקף המידע שהם קיבלו לקראת ההחלטה, המועד שבו נודע להם על העסקה, כיצד נודע להם עליה וכדומה. הדבר יקשה עוד יותר על הדח"צים לאשר עסקות מסוג זה.
