חברות השילוח הבינלאומי ( NVOCC ), המנפיקות דרך קבע שטרי מטען ימיים, הביעו בפני הנהלת המכס האמריקאי שורה של הסתייגויות בנוגע לתיאור הטובין בשטרי המטען אולם אלה נדחו אחת לאחת. עם החלת שיטת הדיווח החדשה ואיסור השימוש בתיאורים גנריים כמו FAK או SLAC , אין בידי המשלחים הבינלאומיים ברירה אלא להגדיר באופן ברור את מהות הטובין או לקחת על עצמם סיכון שהמטעם יעוכב בידי המכס.
רשות המכס חזרה והבהירה כי גם כאשר המכולה הומכלה בידי השוגר ונמסרה למשלח הבינלאומי לצורך ניתובה ליעד הסופי ובגינה הונפק שטר מטען קולקטיבי, MASTER BILL OF LADING , גם אז אסור השימוש במונח SHIPPER’S LOAD AND COUNT כי אז יוטל על המשלח הבינלאומי המופיע כשוגר בשטר המטען, אחריות מלאה לגבי הטובין.
לאחרונה, ובעקבות יישום שיטת הדיווח החדשה על ידי המכס האמריקאי החלו גורמים המייצגים את חברות השילוח הבינלאומי לנסות ולבחון עם נציגי המכס רעיונות חדשים להגדרת תיאור הטובין בשטר המטען.
ההצעה אותה הגישו חברות השילוח הבינלאומי התייחסה רק למקרים בהם מובלות מכולות מלאות אשר הומכלו על ידי שוגרים ולא על ידי המשלחים עצמם.
במקרים כגון אלה בקשו המשלחים הבינלאומיים, לציין על גבי שטר המטען הימי את ההצהרה שלהלן :
shipper is a U.S. licenced or registered NVOCC; the NVOCC has issued a house bill on his cargo based on “Shipper’s Load and Count; the information appearing on this declaration relating to the quantity and description of cargo preceded by the abbreviation SLAC is in each instance based on the NVOCC’s shipper’s load and count. The NVOCC has no information which should lead it to believe or to suspect that the information furnished by the shipper to the NVOCC is incomplete, inaccurate or false in any way