תיכון אומר זאת בתביעה שהגיש שלשום (ג`) לביהמ"ש העליון נגד חשב הכנסת, בתביעה לקבל את מלוא הוצאותיו להחזקת הלשכה לרבות הפרשי הצמדה וריבית.
תיכון הגיב על חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת, אנה שניידר, לפיה הוא איננו זכאי לקבל מהכנסת החזר עבור הוצאות החזקת לשכה ושירותי מזכירות שמגיעים לו, לאחר שהתמנה כיו"ר רשות הנמלים. תיכון אומר בתביעתו, כי הוא איננו מקבל שכר עבור מילוי תפקידו כיו"ר הרשות, והוא איננו רשאי להשתמש בלשכת היו"ר לצרכים זרים לרשות.
תיכון אומר, כי לשכת יו"ר הרשות איננה תחליף לשירותים שהוא צריך וזכאי לקבל מהכנסת לכתיבת זכרונותיו ולשמירת הקשר עם הציבור. לדבריו, הפרשנות שנותנת שניידר לחוק אינה רק אבסורדית, אלא יש בה כדי לפגוע בצורה חמורה בכל רצון להתנדבות.
המדינה מממנת הוצאות לשכה לראשי ממשלות לשעבר, אשר נעות בין מיליון שקל (ליצחק שמיר) ליותר מ-2 מיליון שקל (לאהוד ברק) לשנה. הן כוללות בין השאר שכירת משרד בשטח עד 150 מ"ר, שני עוזרים, רכב ונהג.
תיכון טוען בכתב התביעה כי הוא ביקש מלכתחילה לחסוך בעלויות (לפחות 300 אלף שקל בשנה) ולהסתפק בכיסוי הוצאות הלשכה שתתנהל מביתו הפרטי בירושלים. תיכון כבר התמקח עם הכנסת על הפרטים הטכניים כשנודע לו באקראי על חוות הדעת של שניידר.
בכתב התביעה שהגיש באמצעות עו"ד יעקב רובין טוען תיכון, כי הכנסת פעלה להפלות אותו לרעה לעומת ראשי ממשלה לשעבר כשהתמקחה איתו על משרד בשטח קטן מהמקובל, ומאוחר יותר כשהצעתו להפעיל את הלשכה מביתו נתקלה "בחומת הביורוקרטיה".
בית המשפט העליון הוא הכתובת לבירור תביעות מסוג זה של נושאי משרות בכירות ברשויות השלטון. הערכאה הזאת אישרה בתביעה קודמת של תיכון את זכאות יו"ר כנסת שפרש מתפקידו, לתנאים זהים לאלה של ראשי ממשלה לשעבר.